איסור ריבית בדת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איסור ריבית הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

ביהדות זהו איסור הלכתי מדאורייתא, למעט באופן שהלווה או המלווה אינם יהודים, או במקרה של היתר עסקה, שהופך לפי המצדדים בו את הריבית לרווח. להבדיל, גם באסלאם ובדת ההינדואיזם נאסרה הריבית. בנצרות נאסר הדבר במפורש, והעוסקים בעסקאות שכאלו נחשבים לפחותי-עם ולקיחת הריבית נחשבה כשפלות מוסרית.

איסור הריבית ביהדות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – איסור ריבית (הלכה)

איסור ריבית על פי ההלכה היהודית מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה, בין יהודים. ריבית נקראת בתורה "נֶשֶׁך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות:

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ"

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ"

"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"

הלוואה בריבית אסורה על פי היהדות גם למלווה וגם ללווה. המלווה עובר על שישה לאווים; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"[1]. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"[2] ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"[3].

לנכרי אין איסור ריבית על פי התורה, ומותר ליהודי להלוות בריבית לנכרי. יש סוברים שקיימת מצווה להלוות לנכרים בריבית.[4] בארצות הנצרות והאסלאם מקצוע ההלוואה בריבית זוהה עם היהודים, בשל האיסור הגורף של דתות אלו על עיסוק במקצוע זה. הזיהוי של היהודים עם ההלוואה בריבית הוליד סטריאוטיפ אנטישמי של היהודים כחמדנים וקמצנים. כך למשל המחזה 'הסוחר מוונציה' של שייקספיר עוסק ביחסים עסקיים בין סוחר איטלקי לבין יהודי המתפרנס מהלוואה בריבית בשם שיילוק. היהודי מוצג במחזה כקמצן ותככן הדורש את ליטרת הבשר של הסוחר אם יאחר בתשלום חובו.

כנגד ההאשמות השיבו היהודים שאין בלקיחת רווחים על עסקי הלוואה דבר בלתי מוסרי יותר מהשכרת חפצים, וכי זוהי מצווה של גמילות חסדים המחייבת רק בתוך החברה היהודית הפנימית.[5]

היתר עסקה הוא קונסטרוקציה הלכתית המאפשרת מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה היהודית במקרים של הלוואה בעלת אופי עסקי. ההיתר מתייחס לריבית כהסכם חלוקת רווחים של שותפים. לפי פוסקים רבים, אסור להשתמש בהיתר זה למטרות צרכניות.

איסור הריבית באסלאם

הריבית נקראת בערבית ריבא (ربا), ואסורה על פי חוקי דת האסלאם. קיימות דעות שונות ביחס לפרשנות הדתית של איסור ה"ריבא". הפרשנות המקובלת בבנקאות האסלאמית המודרנית היא שכל סוג של ריבית נחשב כריבא.

הגישה הפשטנית היא שרק כאשר ערך החזר ההלוואה עודף על ערך ההלוואה, הדבר נחשב לריבא. כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום גבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמיתי של הכסף (הנקבע על ידי המשקל בלבד), ולא בערכו המספרי. לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, באם משקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותה תוצרת לא היו במשקל זהה).

עם זאת, שערי הריבית המודרניים (שעוסקים בערך המספרי בלבד ולא במשקל) אסורים לפי כל הדעות באסלאם.

לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, חוקק באיראן חוק "Usury free low", שבהתאם לחוקי השריעה אוסר על הבנקים באיראן לגבות ריבית, אבל מתיר להם לשלם ריבית על פיקדונות[6].

איסור הריבית בנצרות

לפי האמונה הנוצרית לקיחת ריבית נחשבה כשפלות מוסרית. לשיטתם, האיסור המופיע בתנ"ך הוא איסור כוללני ללא אפשרות להיתר עסקה, וחל על כל הלוואה, כולל הלוואות מסחריות.[7].

על פי הנצרות, איסור הריבית חל רק על המלווה ולא על הלווה.

איסור הריבית בהינדואיזם

על פי דת ההינדואיזם אסורה לקיחת ריבית בכל אופן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסור ריבית בדת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ד.
  2. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק כ'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ד', הלכה ב'.
  4. ^ ספר המצוות, עשה קצ"ח.
  5. ^ רד"ק על ספר תהלים, פרק ט"ו, פסוק ה', רבי יצחק אברבנאל על ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ט"ז, רש"ר הירש על ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
  6. ^ Zubair Iqbal, Abbas Mirakhor, Islamic Banking, p.9
  7. ^ "פרשת שבוע: הלואות בריבית". ynet. נבדק ב-2018-04-15.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0