אין לי מה להסתיר
"אין לי מה להסתיר" הוא טיעון נפוץ הנאמר בקשר לקונפליקט שבין הזכות לפרטיות לבין תוכניות מעקב ממשלתיות. הטיעון קובע כי תוכניות מעקב ממשלתיות אינן מהוות איום לפרטיות עד שהן חושפות פעילויות בלתי-חוקיות, וכאשר הן חושפות פעילויות שכאלו, לאדם העושה אותן לא קיימת הזכות לשמור עליהן פרטיות. אדם המשתמש בטיעון זה עשוי לומר: "לא אכפת לי מהזכות לפרטיות, כי אין לי מה להסתיר", ולפיכך לא להביע התנגדות למעקב ממשלתי. אימרה מפורסמת נגד הטיעון נשמעה על ידי המדליף האמריקאי אדוארד סנודן באומרו: "הטענה כי לא אכפת לך מהזכות לפרטיות, כי אין לך מה להסתיר, איננה שונה מאשר לומר כי לא אכפת לך מחופש הביטוי כי אין לך מה להגיד."[1]
הביטוי: "אם אין לך מה להסתיר, אין לך ממה לפחד" היה חלק מקמפיין הצבת מצלמות המעקב בבריטניה.[2]
שכיחות
הטיעון נשמע בעיקר בדיונים העוסקים בחשיבותה של הזכות לפרטיות ובפרט התנגשותה של הפרטיות עם הזכות לביטחון. ברוס שנייר (אנ'), העוסק בתחום הקריפטוגרפיה ומומחה אבטחת מידע אמר כי זו: "הטענה הנפוצה ביותר נגד פעילי פרטיות".[2] קולין ג'יי בנט מחבר כתב העת: "סנגורי הפרטיות", הסביר כי חלק גדול מן האנשים: "ממשיכים בחיי היום יום שלהם ומאמינים כי תוכניות המעקב אינן מופנות כלפיהם, אלא כלפי הפושעים",[3] והוסיף: "הלך הרוח הדומיננטי הוא שתוכניות הפיקוח מכוונות כלפי אחרים אף על פי שהנתונים מראים כי פיקוח על פעילותו של הפרט הפך לדבר שגרתי, יום יומי".[4][5]
השפעת הטיעון על הגנת הפרטיות
ויסאו אומר שהטיעון: "תועד היטב כאבן חוסמת לפיתוח אסטרטגיות להגנה על פרטיות, וכי הוא מתקשר לאופיו המעורפל והסמלי של המונח 'פרטיות' עצמו."[6] הוא מסביר כי הפרטיות היא מושג מופשט שאנשים דואגים לגביו רק ברגע שהפרטיות שלהם נפגעת. הוא משווה את אובדן הפרטיות לאנשים המודעים כי החור באוזון או ההתחממות הגלובלית הן התפתחויות שליליות אך: "התועלת המיידית של נהיגה לעבודה באמצעות מכונית, או ריסוס ספריי לשיער מכריעה לעיתים את ההפסד הבלתי נראה של זיהום הסביבה."[6]
טיעונים בעד ונגד פרטיות
נגד פרטיות
מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, טען כי: "פרטיות כבר איננה נורמה חברתית".[7]
בשנת 1999 אמר סקוט מקנילי (אנ'), מנכ"ל חברת "סאן מיקרוסיסטמס": "אין לך פרטיות בכל מקרה, פשוט תשלים עם זה".[8]
אריק שמידט, מנכ"ל חברת גוגל לשעבר, אמר: "אם יש לך משהו שאתה לא רוצה שאף אחד יידע, אולי אתה לא צריך לעשות אותו מלכתחילה, אבל אם אתה באמת צריך סוג כזה של פרטיות, המציאות היא שמנועי החיפוש כולל גוגל שומרים את המידע במשך זמן מה, וזה דבר חשוב, למשל, כי כולנו כפופים בארצות הברית לחוק הפטריוט. ייתכן כי מידע זה יכול להיות זמין לשלטונות".[9] למרות הצהרה זו, בשנת 2005 כל כתבי אתר CNET נחסמו מיצירת קשר עם עובדי חברת גוגל לאחר ש-CNET פרסם מאמר שחשף פרטים אישיים אודות אריק שמידט.[10]
יוהאן הארי, כתב בריטי, אמר שהטענה: "אין לי מה להסתיר" איננה רלוונטית לפרויקט הצבת מצלמות המעקב ברחבי בריטניה משום שהמצלמות מותקנות באזורים ציבוריים וכי הם: "מקומות שבהם אין לך מה להסתיר".[11]
במהלך הדיונים על תוכנית MAINWAY (אנ'), מנהיג הסיעה הרפובליקנית בסנאט של ארצות הברית טרנט לוט אמר: "ממה אנשים דואגים? מהי הבעיה? האם אתה עושה משהו שאתה לא אמור לעשות?"[12]
בעד פרטיות
ד"ר נעמה כרמי, חברת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, טוענת במאמר: "אסון החברה השקופה", כי ההשלמה עם אובדן הפרטיות היא אחד המאפיינים הבולטים של החברה השקופה: "לאחרונה שומעים יותר ויותר לא רק על זה שבעידן הרשתות החברתיות הפרטיות נעלמת – אלא שטוב שכך. ואם אתם חושבים אחרת – תתרגלו. ברוכים הבאים לחברה השקופה."[13]
פרופ' מיכאל בירנהק מציין כי הפרטיות לא מגנה רק על מידע סודי אלא מהווה את החירות שלא להיות נעקב. "המעקב מגביל את החופש שלנו לנסות, לטעות ולתהות לגבי מי שאנחנו ויוצר קונפורמיזם בהתנהגות ובהחלטות. קשה לאדם לפתח דעות, אם הוא חשוף כל העת ונתון למעקב ולביקורת."[14]
אדוארד סנודן: "כשאתה אומר, 'אין לי מה להסתיר', אתה אומר, 'לא אכפת לי מהזכות הזו'. אתה בעצם מתכוון לומר, 'אין לי את הזכות הזאת, משום שהגעתי לנקודה בה אני צריך להצדיק אותה'. הדרך שבה זכויות עובדות היא שהממשלה צריכה להצדיק את הפגיעה בזכויותך."[15]
עמדת ג'וליאן אסאנג': "אין תשובה מוחצת לטיעון: 'אין לי מה להסתיר' כרגע, לג'ייקוב אפלבאום (אנ') יש תשובה חכמה, לשאול אנשים שמשתמשים בטיעון הזה האם הם מוכנים לתת לו את הסמארטפון שלהם, ולהוריד את מכנסיהם. הגרסה שלי לטיעון הזה היא לומר, 'בסדר, אם אתה כל כך טיפש אז אין טעם לנהל איתך את הדיון הזה, ולא כדאי לאף אחד אחר', אך מבחינה פילוסופית, התשובה האמיתית היא: מעקב המונים פירושו גם שינוי המוני במבנה החברתי, כשהחברה מידרדרת, אתה הולך להיסחף איתה אפילו אם אתה האדם הפסיבי ביותר בעולם."[16]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נעמה כרמי, אסון החברה השקופה, בלוג "קרוא וכתוב", 18 בינואר 2010.
- רוניה רובינשטיין, "אין לי מה להסתיר! - פרטיות ברשתות החברתיות", בדלתיים פתוחות, 32, עמ' 32–33, 2009.
- יונתן גת, "אין לי מה להסתיר", אורבנולוגיה, 10 בפברואר 2015.
הערות שוליים
- ^ "Just days left to kill mass surveillance under Section 215 of the Patriot Act. We are Edward Snowden and the ACLU's Jameel Jaffer. AUA. • /r/IAmA", באתר רדיט
- ^ 2.0 2.1 "Why Privacy Matters Even if You Have 'Nothing to Hide", באתר Chronicle
- ^ Bennett, p. 97, באתר גוגל ספרים
- ^ Bennett, p. 97-98, באתר גוגל ספרים
- ^ Bennett, p. 97-98, באתר גוגל ספרים
- ^ 6.0 6.1 Viseu, et al. p. 103.
- ^ Privacy no longer a social norm, says Facebook founder, באתר הגרדיאן
- ^ Private Lives? Not Ours!, באתר PC World
- ^ Google's Schmidt Roasted for Privacy Comments, באתר PC World
- ^ "Google blackballs reporters, CNET - Aug. 5, 2005", באתר CNN
- ^ "Johann Hari: This strange backlash against CCTV.", באתר The Independent
- ^ "BellSouth denies giving records to NSA", באתר CNN
- ^ אסון החברה השקופה, בבלוג קרוא וכתוב
- ^ בירנהק, 2010, עמ' 162
- ^ "Edward Snowden's Privacy Tips: "Get Rid Of Dropbox," Avoid Facebook And Google", באתר TechCrunch
- ^ "Courage Foundation: Reddit AMA", באתר wikileaksetc
