אין להשיב לאשמה

טענת אין להשיב לאשמה (No case to answer) היא טענה שיכול הנאשם במשפט פלילי להעלות לאחר הבאת ראיות התביעה. בית המשפט רשאי להעלות את הטענה מיוזמתו. הטענה היא שגם אם היו כל ראיות התביעה נכונות ואמינות, הרי שעדיין לא היה בכך כדי להוכיח את יסודות העבירה.

במשפט הישראלי

הבסיס לטענת אין להשיב לאשמה נמצא בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), ה'תשמ"ב-1982:

158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה
נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו- 183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.

קבלת טענת אין להשיב לאשמה היא החלטת ביניים, אשר מזכה את הנאשם מאותם אישומים לגביהם התקבלה, והיא כפופה לערעור בסופו של ההליך (אם ההחלטה מתייחסת לכל האישומים שבכתב האישום, זהו סופו של ההליך).

משפט זר

במשפט האנגלי רשאי בית המשפט לקבוע לאחר פרשת התביעה כי הנאשם פטור מלהשיב לאשמה, בדרך כלל בשם חולשת הראיות שהציגה התביעה. החלטת "אין להשיב לתביעה" (No Case to Answer) שקולה לקבלת טענת אין להשיב לאשמה שהועלתה ביוזמת בית המשפט במשפט הישראלי.

יש להבדיל בין טענת אין להשיב לאשמה לבין טענת "איני מעוניין להשיב" (Nolo Contendere), אשר אפשרית בחלק ממדינות ארצות הברית. במסגרת טענה זו הנאשם אינו מודה או כופר באשמה, אולם נמנע מלהשיב לה. בניגוד למשפט הישראלי, תוצאת קבלת הטענה היא הרשעה, ועל כן היא שקולה לוויתור על קיום פרשת ההגנה מצד הנאשם.

טענה דומה לטענת "איני מעוניין להשיב" היא "טענת אלפורד", אשר הוכרה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין צפון קרוליינה נ' אלפורד. גם טענת אלפורד היא תשובה לאשמה, שבמסגרתה הנאשם אינו מודה באשמה או כופר בה, אך הוא מודה בכך שקיימות ראיות משמעותיות שעלולות להביא להרשעתו. גם תוצאתה של קבלת טענה זו היא הרשעה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.