החברה השקופה
החברה השקופה היא דימוי לחוסר הפרטיות שקיימת בחברת הרשתות החברתיות של ימינו.
האדם הופך לשקוף כאשר פרטיו, מחשבותיו, דעותיו, תמונותיו וכדומה נחשפים לעיני כל, וכל מי שחפץ בכך יכול להשתמש בהם. להפיכת חייהם של אנשים לשקופים וצפויים באמצעות הרשתות החברתיות, יש השלכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שליליות- קל יותר להפעיל עליהם לחץ ולתמרן אותם וניתן להשתמש במידע למטרות מסחריות ואחרות, בניגוד לרצונם.[1]
מושג זה הוטבע בין היתר בספרו של דייוויד ברין: "The Transparent Society"[2]והופיע לראשונה ככתבה במגזין wired. ברין טוען כי התקשורת וטכנולוגיות העברת הנתונים, השתלטו על החברה והפכו אותה לחסרת פרטיות ואת הפרטים בה לשקופים ומציע בספרו יישומים ותרגולים כפתרונות בקשר לחשיפת יתר באינטרנט.
רקע
בתחילת ימי האינטרנט הרצון היה לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת לתמוך בתקשורת אנושית ובהתהוות קהילות מקוונות. הפריצה החלה בשנת 2003 ,כאשר הרשתות החברתיות הפכו לפופולריות. רשתות כמו פייסבוק, טוויטר וכו', הן חלק מהמהפכה האינטרנטית שיצרה את האינטרנט החדש הווב 2.0 . האינטרנט החדש כולל אתרים ואפליקציות המספקות פלטפורמה טכנולוגית לתוכן גולשים, יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם. הוא מאופיין ברמה גבוהה של אקטיביות ושיתופיות בין בני אדם ליצירת קשרים חברתיים, שיתוף בחוויות אישיות, יצירת מידע חדש והפצתו במהירות.
לחברות רבות ברשתות החברתיות כמו פייסבוק, יש בעלות על התכנים שאנו מעלים, בעלות זו מוגדרת כקניין רוחני- ואת תכנים אלו לא ניתן למחוק כליל. כמו כן, לרשת החברתית ישנה האפשרות לעשות שימוש בפרטי המשתמשים והם חשופים לכול. בכך נפגעת פרטיותו של האדם ורבים אחרים מקבלים את הגישה לפרטיו.
סכנות החברה השקופה
הסכנה המשמעותית ביותר בחברה השקופה נמצאת אצל ילדים ובני נוער, אשר מבלים שעות רבות ברשתות החברתיות, ולרוב אינם מודעים לחסרונות הטמונים באבדן הפרטיות. השימוש ברשתות החברתיות עונה על צרכים בסיסיים של מעורבות ותמיכה חברתית, העדר בדידות והכרות עם אנשים וקבוצות נוספים אולם קיימות גם השלכות הנובעות מחשיפת יתר ברשתות החברתיות. עם זאת בספרו של ברין, הוא טוען כי רמת הפרטיות תפגע במידה מסוימת אך בסופו של דבר תיעצר, בעיקר מאחר שהפרטים בחברה הם בעלי צורך בסיסי לפרטיות.
הסכנה מבחינת גרין היא ניצול של אובדן הפרטיות על ידי ארגונים ומוסדות בחברה, וניתן להתגבר על כך אם הפרטים בחברה יהיו חזקים ומאוחדים מספיק כדי לאכוף את הפרטיות שלהם ויוכלו לזהות כשישנה פגיעה בפרטיות, לדוגמה, חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע הוא ביטוי לאופן בו חברה יכולה להפוך שקופה, ואבדן הפרטיות יכול גם לסכן אותה, לטענת המתנגדים לחוק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נעמה כרמי, אסון החברה השקופה
- שגיא כהן, המדריך לפרטיות בפייסבוק, באתר מאקו, 18 במרץ 2010
הערות שוליים
- ^ מתוך הבלוג של ד"ר נעמה כרמי, אסון החברה השקופה
- ^ Brin, David (December, 1996). "The Transparent Society"[1]. Wired (4.12). Retrieved 2008-03-14
