מעקב המונים
מעקב המונים (גם ריגול המונים) הוא מעקב, פיקוח, או ריגול, אחר קבוצת אנשים גדולה[1], ללא חשד ממשי ראשוני כנגד כל אחד ואחד מהם. מעקב זה מבוצע בדרך כלל על ידי ממשלות, אך גם יכול להתבצע על ידי ארגונים בעלי אינטרסים שונים, על פי בקשת הממשלה, או מתוך יוזמה פרטית. פעילות המעקב היא בדרך כלל חשאית, ויכולה להיות חוקית, ושאינה כזו, וכן דורשת אישור מבית משפט, או כל רשות אחרת בעלת סמכות בנושא, או שאינה דורשת אישור שכזה.
מעקב המונים מוצדק לעיתים קרובות ככלי לוחמה בטרור, למניעת התקוממות חברתית, להגנת הביטחון הלאומי, ולהגנת ילדים.
מבקרי מעקב ההמונים רואים בו כהפרה של הזכות לפרטיות, כפגיעה בזכויות האזרחיות והפוליטיות, וכן כבלתי חוקי, תחת מערכות חוקיות המגבילות שימוש במעקב המונים. קיים גם חשש כי הגברת השימוש במעקב המונים יוביל למצב טוטליטריות, כשהתנגדות פוליטית תיפגע ותיחסם על ידי תוכניות כמו COINTELPRO.
ב-2013 נחשפו תוכניות מעקב המונים ממשלתיות בעיקרן, על ידי המדליף ואיש הסוכנות לביטחון לאומי בעברו, אדוארד סנודן. לאחר חשיפותיו בדבר תוכנית הציתותים של ארצות הברית, עלה ברחבי העולם הדיון אודות חרויות אזרחיות והזכות לפרטיות בעידן המידע[2].
אכיפה ממשלתית
בסקירה של ה-Privacy International מ-2007, המכסה 47 מדינות, עולה כי קיימת עלייה במעקב ההמונים, וירידה בשמירה על הפרטיות בהשוואה לשנת 2006. 8 מדינות סווגו כבעלות פיקוח הדוק על החברה המקומית, ומתוך 8 אלו סין, מלזיה, ורוסיה, דורגו במקום הגרוע ביותר, אחריהם יחד, הממלכה המאוחדת וסינגפור, ואחריהם יחד טאיוואן, תאילנד, וארצות הברית. את הדירוג הטוב ביותר קיבלה יוון, שהוגדרה כבעלת "הגנה הולמת מפני ניצול"[3].
מדינות רבות ידועות כיום בכך שהוסיפו למרחב הציבורי אלפי מצלמות מעקב, בשטחים עירוניים, בפרברים, ואפילו באזורים כפריים[4][5] בספטמבר 2007 הודיע האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות[6] שהמצב הנוכחי הוא "בסכנת הפיכה לחברה נעקבת ומפוקחת לחלוטין, הנוגדת לגמרי את הערכים האמריקניים, וב"עתיד שחור משום שכל תנועה, עסקה, או התקשרות, תוקלט ותאוכסן, באופן שהיא מוכנה לבדיקה ולשימוש כנגדינו על ידי הרשויות ככל שירצו"[7].
ב-12 במרס 2013 ארגון עיתונאים ללא גבולות הוציא "דו"ח מיוחד אודות המעקב והפיקוח ברשת". הדו"ח כלל רשימה של "אויבי הרשת", מדינות בהם הממשלה מעורבת באופן פעיל, בסינון אתרי חדשות, דבר הפוגע לטענתם בחופש המידע, ובזכויות האדם. חמש המדינות אשר בראש אויבי הרשת הן: בחריין, סין, איראן, סוריה, ווייטנאם[8].
מעקב על מחשבים ורשתות
ערך מורחב – מעקב על מחשבים ורשתות
מעקב על מחשבים ורשתות הוא שם כולל לניטור המידע הנמצא במחשבים, וניטור התעבורה ברשתות תקשורת שונות, כגון האינטרנט[9].
כיום מרבית רשת האינטרנט מנותרת באופן קבוע על ידי ספקי אינטרנט, שירותים מקוונים ומדינות[10]. התפתחותן של טכנולוגיות חדשות כגון האינטרנט וגידול בנפח האחסון הקיים, אפשרו למעשה לממשלות וחברות להחזיק יכולת חסרת תקדים של פיקוח על פעילותם של אזרחים.
לצד זאת, ארגונים שמטרתם להגן מפני התופעה ולשמור על הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט ובמחשבים. ארגונים כגון קרן החזית האלקטרונית ופרויקט Tor. לטענת אותם ארגונים, מעקב ללא בקרה על מחשבים ורשת האינטרנט מהווה סכנה לארגוני זכויות אדם, לזכויות הפרט, ולפעילים פוליטיים וכי המעקב שנעשה כיום הוא "דרקוני" וללא גבולות[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נדב זאבי, עינו הפקוחה של האח הגדול, באתר nrg, 15 בנובמבר 2008
ניו יורק טיימס, 200 מיליון מצלמות: כך עוקבים אחרי 1.4 מיליארד בני אדם, באתר TheMarker, 13 ביולי 2018- אופיר דור, במפקדה של האח הגדול: ביקור בחברת זיהוי הפנים שאחראית לפרויקט המבהיל ביותר בסין, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ "Mass Surveillance Technologies"
- ^ "Reports on surveillance of Americans fuel debate over privacy, security". Reuters.
- ^ "Surveillance Monitor 2007 - International country rankings".
- ^ "Police Surveillance: Go Snoop, Yourself"
- ^ "YouGov / Daily Telegraph Survey Results"
- ^ American Civil Liberties Union (ACLU)
- ^ "Why a Surveillance Society Clock?" PDF
- ^ The Enemies of the Internet Special Edition : Surveillance,
- ^ תביעה נגד פייסבוק, בנושא ניטור ומעקב בלתי חוקי אחר משתמשים לא רשומים
- ^ FBI רוצה ניטור נרחב אחר רשת האינטרנט, באתר cnet
- ^ פעילי זכויות אדם על הקרב באינטרנט, באתר הגארדין
24129807מעקב המונים