אילי (חברה)
 | |
| הלוגו של illy (2003-הווה) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | פרנצ'סקו אילי |
| תקופת הפעילות | 1933–הווה (כ־91 שנים) |
| מיקום המטה | טריאסטה, איטליה |
| ענפי תעשייה | קפה |
| מוצרים עיקריים | קפה, מכונות אספרסו |
| הכנסות | 567.7 מיליון אירו (2022) |
| רווח | 14.2 מיליון אירו (2022) |
| יו"ר | אנדריי אילי |
| מנכ"ל | מסימיליאנו פוגליאני |
| עובדים | 2700+ (2016) |
אילי קפה (באנגלית:Illycaffè SpA מוכרת גם כilly) היא חברת קפה איטלקית המתמחה באספרסו, שבסיסה בטריאסטה. Illy משווקת את הקפה שלה בעולם בפחיות כסף ואדום בלחץ ללא חמצן; מפעילה רשת בתי קפה במדרחובים, מוזיאונים ובשדות תעופה; מאז 2009, משווקת קו של משקאות אנרגיה בטעם קפה בשם illy issimo.
בין אם כפולים שלמים או כקפה טחון, החברה מציעה וריאציות קליה בינוניות, כהות ונטולות קפאין; כמו גם וריאציות ערביקה מברזיל, גואטמלה, אתיופיה, קולומביה, קוסטה ריקה, ניקרגואה, טנזניה או הודו. באופן עונתי, החברה מציעה את Idillyum, תערובת ערביקה דלת קפאין שגדלה באל סלבדור. החברה אורזת קפה כפולים שלמים, קפה טחון מראש, תרמילי ESE וקפסולות iperEspresso.
החברה נוסדה בשנת 1933 על ידי פרנצ'סקו אילי, נותרה בשליטת המשפחה ומעסיקה כ-2700+ עובדים (2015). הכנסות 2022 הסתכמו ב-567.7 מיליון אירו,[1] ובסוף 2019, ביקשה החברה להתרחב לשוק האמריקני, והציעה 20% ממניות החברה למשקיעים פוטנציאליים.[2]
היסטוריה
אילי נוסדה על ידי פרנצ'סקו אילי. פרנצ'סקו נולד בממלכת טמסוואר בהונגריה, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא האוסטרו-הונגרי. לאחר המלחמה וחוזה טריאנון, הוא נשאר עם אחותו בטריאסטה, אשר עברה לאחרונה לשלטון איטלקי.[3] ב-1933 הקים עסק לקקאו וקפה, ולבסוף התרכז בקפה.[4] כשמיקד את התעניינותו באספרסו, בשנת 1935, המציא אילי את מכונת הקפה האוטומטית הראשונה שהחליפה מים בלחץ בקיטור, ושיווק אותה בשם אילטה, קודמתן של מכונות האספרסו העכשוויות.[5]
אילי פיתח מערכת אריזה לשימור קפה, שבה פחיות מלאות קפה נלחצות בחנקן, כדי למנוע חמצון. הקפה של אילי שווק עד מהרה מחוץ לאזור טריאסטה ולבסוף שווק ברחבי איטליה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, השליטה בחברה עברה לארנסטו אילי (1925–2008), בנו של המייסד, שהקים מעבדת מחקר שבסופו של דבר תפתח המצאות ופטנטים רבים. כמדען וחוקר, ארנסטו אילי הקים הסכמי שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר וקידם קפה ברחבי העולם.[6]
בנו של ארנסטו אנדריי אילי (נולד ב-1964) הוא כיום יו"ר החברה, אחיו של אנדריי פרנצ'סקו אילי וריקרדו אילי כמו גם אחותו אנה אילי[7] נמצאים בדירקטוריון.[4] קפה Illy זמין ברחבי העולם, עם הבדלי מחירים המשקפים תעריפים גלובליים.
בשנת 1999 הקימה אילי את אוניברסיטת הקפה, Unicaffe, בנאפולי[8] כדי לתמוך בחינוך, מחקר וחדשנות הקשורים לקפה.[9] האוניברסיטה הועברה מאוחר יותר למשרדי החברה בטריאסטה; לרשת Unicaffe יש כיום 27 סניפים ברחבי העולם.[10]
החברה
Illy משווקת מוצרים הקשורים לקפה בכ-140 מדינות ברחבי העולם. הקבוצה מורכבת ממספר חברות הממוקמות בצפון אמריקה, צרפת, גרמניה, ספרד ובנלוקס. הקבוצה מעסיקה כ-800 עובדים במקומות אלו.
מאז סוף שנות ה-80, רכשה החברה את פולי הקפה הירוקים (הגולמיים) שלה ישירות ממדינות המקור, ולא משווקי הסחורות הבינלאומיים. החברה רוכשת אך ורק קפה מזן הערביקה, בעיקר מברזיל, היצרנית הגדולה בעולם, אך גם מקולומביה, הודו ומדינות באפריקה ומרכז אמריקה. אוניברסיטת Illy's Università del caffè ("אוניברסיטת הקפה") מציעה הכשרה חינם למגדלים. בברזיל, תוכנית בת תשעה חודשים (שבוע בחודש) כוללת 360 שעות הרצאות. אילי קונה בין 10% ל-30% מהקפה המיוצר על ידי מגדלים שהוכשרו באוניברסיטת הקפה במחיר פרימיום, אך לא מחייבת שהמגדלים יתקשרו בחוזה בלעדי עם החברה.[11]
Illy הייתה החברה הראשונה בעולם שקיבלה את אישור ה־Responsible Supply Chain Process (RSCP) לקיימות שהוענק על ידי Det Norske Veritas.[12]
משנת 2004 עד 2012, illycaffè מימנה את פרס ארנסטו אילי טריאסטה למדע להכרה בחוקרים ומדענים מהעולם המתפתח, בשיתוף עם האקדמיה העולמית למדעים.[13] אילי הוצגה בסרט התיעודי " זהב שחור" משנת 2006, בהתייחס לשיווק הקפה מאתיופיה.
בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ביוני 2021, הביעה היו"ר אנדריי אילי עניין בהרחבת נוכחות החברה בארצות הברית, שוק הקפה הגדול בעולם. הוא ציין את המיתוג כאחד המוקדים העיקריים בפריצה לשוק, כמו גם חיזוק מערך ההפצה של החברה הן באינטרנט והן בקמעונאים גדולים יותר כמו בתי מלון, מסעדות ובתי קפה.[14]
מוצריי החברה
קפה אילי מעורבב מפולי ערביקה ממקורות רבים. הפולים ארוזים במיכלי פלדה ונשמרים בלחץ בגז אינרטי ולא באוויר.
ב-22 במאי 2009, בשיתוף עם חברת קוקה קולה, השיקה החברה קו של משקאות אנרגיה בטעם קפה המשווקים כ-illy issimo. בשנת 2009, AirTran Airways החלה להגיש את המשקה לנוסעים, שמאז היה זמין בחמישה טעמים: קפה, קפה ללא סוכר, קפוצ'ינו, לאטה מקיאטו ומוצ'צ'ינו.[15]
עיצוב מוצר
בשנת 1992 השיק פרנצ'סקו אילי, אחיו של אנדריי אילי, את The Illy Art Collection[16][17] שיצוף פעולה עם אמנים ומעצבים ידועים מחוץ לתעשיית הקפה,[18] בהפקת יצירות אמנות עבור ספלי החברה;[19] לפתח מכונות קפה עם מיתוג החברה וליצור צילום פרסומי מיוחד. רוברט ראושנברג, פרנסיס פורד קופולה, דייוויד ביירן, ג'ף קונס, יוקו אונו[17] וג'יימס רוזנקוויסט (מעצב הלוגו המקורי של illy) וכן האדריכלים מתאו תון ולוקה טראצי[18][16] תרמו יצירות אמנות של כוס קפה.[16] בשנת 2006 התרחב הפרויקט גם לפחיות הקפה של אילי.[16] גרסאות עדכניות של הכוסות ופריטי קידום מכירות אחרים משווקות באתר החברה, והאוסף מוצג בגלריה של החברה.[20]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אילי
אילי, ברשת החברתית פייסבוק
אילי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אילי, ברשת החברתית אינסטגרם
אילי, חברה ברשת החברתית LinkedIn
אילי, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ "Illy Annual Report". נבדק ב-16 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vinicy Chan, Dinesh Nair, and Daniele Lepido (10 בדצמבר 2019). "Illycaffe Kicks Off Stake Sale to Fuel U.S. Expansion". Bloomberg News.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "The Hungarian inventor behind the world-famous Illy coffee - Daily News Hungary". 4 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 Nicholas Stein; Doris Burke (9 בדצמבר 2002), "Crisis in a coffee cup", Fortune, אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2015
{{citation}}: (עזרה). - ^ John Tagliabue (26 בדצמבר 2006), "Coffeehouses as fashion boutiques; selling cachet by the cup", The New York Times, אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2014
{{citation}}: (עזרה). - ^ Dennis Hevesi (6 בפברואר 2008), "Ernesto Illy, chairman of coffee company, is dead at 82", The New York Times, אורכב מ-המקור ב-24 בפברואר 2012
{{citation}}: (עזרה). - ^ biography of Anna Illy on niaf.org
- ^ "L'Università del Caffè di illy: storia ed evoluzione della scuola di formazione di Trieste" [Illy University of Coffee: history and evolution of the training school in Trieste]. www.gamberorosso.it (באיטלקית). 16 בינואר 2017. נבדק ב-2019-09-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ H-art 2011. "Università del Caffè illy who we are". illy (באנגלית). נבדק ב-2019-09-23.
- ^ H-art 2011. "Università del Caffè | illycaffè: branches around the world". illy (באנגלית). נבדק ב-2019-09-23.
- ^ Ariel Schwartz (30 בנובמבר 2010), "Why illycaffe doesn't sell fair trade coffee", Fast Company, אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2012
{{citation}}: (עזרה). - ^ The Story behind a Cup of Coffee [Forum No. 2 2011], Det Norske Veritas, 22 במאי 2011, אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2013
{{citation}}: (עזרה); Illy is the world's first coffee with DNV sustainability certification, Espressocasa.co.nz, אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2013, נבדק ב-29 בספטמבר 2013{{citation}}: (עזרה). - ^ The Ernesto Illy Trieste Science Prize (2005–2008, 2009–2012), The World Academy of Sciences (TWAS), אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2013, נבדק ב-4 בדצמבר 2013
{{citation}}: (עזרה). - ^ Sylvers, Eric (2021-06-12). "Italy's Illycaffè Sets Its Sights on the U.S. Coffee Market". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-07-01.
- ^ Illy issimo gives coffee lovers two new tastes of lower calorie decadence anytime, anywhere: Italy's favorite on-the-go coffee drink announces caffè no sugar and mochaccino flavors [press release], BusinessWire, 16 במאי 2011, אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2011
{{citation}}: (עזרה). - ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 László Zsolnai (15 באוקטובר 2015). Post-Materialist Business: Spiritual Value-Orientation in Renewing Management. Palgrave Macmillan UK. pp. 61–. ISBN 978-1-137-52598-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 17.0 17.1 Laurence Minsky; Ilan Geva (3 בנובמבר 2019). Global Brand Management: A Guide to Developing, Building & Managing an International Brand. Kogan Page. pp. 131–. ISBN 978-0-7494-8361-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 18.0 18.1 Dietmar Sternad; James J. Kennelly; Finbarr Bradley (8 בספטמבר 2017). Digging Deeper: How Purpose-Driven Enterprises Create Real Value. Taylor & Francis. pp. 171–. ISBN 978-1-351-28378-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Eleanor O'Higgins; László Zsolnai (6 בספטמבר 2017). Progressive Business Models: Creating Sustainable and Pro-Social Enterprise. Springer. pp. 76–. ISBN 978-3-319-58804-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Michela Addis (9 בינואר 2012). Ad uso e consumo. Il marketing esperienziale per il manager. Pearson. pp. 81–. ISBN 978-88-7192-704-6.
{{cite book}}: (עזרה)
38419207אילי (חברה)