רבי יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא

לידה	ה'תקס"א
פטירה	ד' בטבת ה'תרל"ג (בגיל 72 בערך)
מקום פעילות	מינסק, קלווריה, קוטנה, טיקטין, סלונים
השתייכות	רבני פולין
תחומי עיסוק	תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה, אגדה, מוסר, דרשנות
רבותיו	ר"מים של ישיבת מינסק
תלמידיו	בנו הרב משה
חיבוריו	"עמק יהושע", "נועם ירושלמי", "מרבה עצה", "מרבה תבונה", "אבי הנחל"

רבי יהושע יצחק שפירא (או רבי יהושע אייזיק ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) היה רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב"ד סלונים וכמחבר ספרים תורניים. כונה ר' אייזל חריף על שכלו החריף ולשונו החדה. מעשים רבים מסופרים עליו בהקשר זה.

מראשית חייו עד הרבנות

נולד בגלובקה שבליטא לרבי יחיאל. בגיל 9 כבר היה בקי בש"ס ומפרשיו והתקבל לישיבה הגבוהה במינסק ששכנה ב"בית המדרש של בלומקה". במינסק סיים את שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, 69 פעמים, ונודע בכינוי "העילוי מגלובוקה".

התארס כבר בגיל 12 ונשא את בתו היחידה של רבי יצחק פיין ממינסק, ידיד של אביו. בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, נאלץ להפסיק את שקידתו בלימוד התורה ושימש כמלמד עד שקיבל בתקצ"ב את משרת ראש ישיבת מינסק.

כרב קהילה

הוא נענה להפצרות יהודי קלווריה לכהן כרב הקהילה. בתחילת כהונתו הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא גם בספרות זו.

כיהן מאוחר יותר כרבה של קוטנא, אך עזב בגלל מחלוקות עם החסידים שהוא היה ממתנגדיהם החריפים, ובתר"ט החל לכהן כרבה של טיקטין. ובשנת תרי"ג עבר לכהן ברבנות סלונים שעמדה ללא רב מאז עזיבתו של הרב דב בריש אשכנזי מחבר "נודע בשערים" שעבר לכהן כרבה של לובלין בשנת תר"ד.

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים.

אף שהתנגד בחריפות לחסידות וממעשיות שפורסמו עליו נראה שזלזל ברבי אברהם וינברג, שהיה הרבי מסלונים בתקופת רבנותו בעיר, שניהם היו בידידות רבה^{[דרוש מקור]}.

השיא את בתו לרבי יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף" ו"פורת יוסף" על הש"ס. רבי יוסף שלופר למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושייה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושייה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושייה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא יקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.^{[דרוש מקור]}

תקופת חייו של רבי יהושע יצחק שפירא על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

ר' אייזל חריף בספרות היהודית העממית

התפרסם רבות באמרות חריפות ושנונות שהופיעו במקורות רבים בעברית וביידיש כגון:

• אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד.
• מאיר צבי פרוש, חד וחלק: אוצר חידודים, דברי בדיחה ופרפראות, משל גדולי ישראל ומפי העם (ארבעה כרכים), בהוצאת "ספריית אוצר", תל אביב תשל"א-תש"ם.
• הרב מאיר יואל ויגודר, רוח חכמים (אמרות חוכמה ופתגמים מרבנים גדולים מפורסמים), ירושלים, תרצ"ג. הרב ויגודר הוסיף לספר קונטרס "דבר בעטו" שבו אמרות כאלו משלו, וקונטרס דברי תורה בשם "מנחת יהודה" (שם אביו יהודה ליב) שהוא מעט מחיבורו "מנחת עני" על התפילות של כל השנה.
• הרב שמואל אליעזר שטראוס, גן שמואל על חומש בראשית, ברוקלין, תש"ה; וגן שמואל על חומש שמות, ברוקלין ה'תש"ז. כולל מאמרים בעניינים שונים על כל פרשה, ואמרות חריפות ושיחות של רבנים מותאמות לכל עניין.
• הרב יחזקאל שרגא ברנדסדורפר, אוצר פתגמים ושיחות: לקט מעשיות של רבנים ואדמו"רים (שלושה כרכים), בהוצאת המחבר, ירושלים ה'תשל"ג-ה'תשמ"א (הכרך השני יצא בה'תשל"ו).
• הרב יחזקאל שרגא ברנדסדורפר, לקט מאוצר החסידות, דפוס קריית נוער - מגמה לאומנויות הדפוס, ירושלים תשל"ו. כולל מעשיות קצרות גם מרבנים שאינם מתנועת החסידות.
• הרב משה הכהן גורדון, ויקהל משה על התורה (שני כרכים), ברוקלין ה'תשט"ז. בספר דרשות על פרשות השבוע ומדור "מדי דברי בו" שבו אמרות וחידודים של רבנים חשובים ותולדות חייהם בקיצור. החלק הראשון על חומשי בראשית ושמות, והשני על חומשי ויקרא ובמדבר ודברים.
• הרב ד"ר אהרן רוזמרין, געדאנק און חכמה, ניו-יורק, תשט"ו (1954). כולל דברי חז"ל, דברי תורה וחוכמה מרבנים ובהם משלים וחידודים.
• אברהם אנגלשר, דער יודישער אוצר: א זאמלונג פון גלייכווערטלעך פון אלע גדולי ישראל (שיחות חולין שנעשו על טהרת הקודש), דפוס "קדם", ורשה תרצ"ז-תרצ"ח. יצא גם בדפוסי צילום בניו יורק ה'תש"י; ובהוצאת "יהדות", בני ברק תשכ"ו.
• מ' רייצסזון, פון ר’ אייזעלע’ס מויל, בהוצאת "גמילות-חסדים-קאסע", סלונים תרצ"א. משיחותיו ואמרותיו של ר' אייזל חריף.

חיבוריו

• עמק יהושע - ספר הכולל שני חלקים: חלק א' הוא שו"ת וחלק ב' הוא דרשות לשבתות ומועדים. יצא לראשונה בוורשה תר"ב. ובהדפסות נוספות בירושלים-ניו יורק תרפ"ה (מהדורת תרפ"ה בהיברובוקס, בפיוטרקוב תרנ"ו עם חידושים מבניו הרבנים משה שפירא ויששכר בר שפירא והספד על ר' אייזל בשם "עמק הבכא" של הבן הרב משה שהביא את החיבור לבית הדפוס.
• נועם ירושלמי - מהפירושים החשובים על הירושלמי. כולל ארבעה כרכים שיצאו לראשונה בווילנה תרכ"ג-תרכ"ט: זרעים, תרכ"ג, מועד, תרכ"ו, נשים, תרכ"ח ונזיקין, תרכ"ט.
• נחלת יהושע - חלק ראשון - שו"ת וחלק שני - דרשות וחידושים ודברי מוסר. שפירא, יהושע איזיק בן יחיאל, יצא לאור בוורשה תרי"א. יצא דפוס צילום בירושלים תש"ל בהוספת מפתחות, ונוסף בירושלים תשל"ח שבו נוספו גם חידושים ותשובות בסוף.
• עצת יהושע - ביאור על האגדה במסכת בכורות דף ח' בעניין השאלות ששאלו "סבי דבי אתונא" את רבי יהושע בן חנניה ותשובותיו. יצא לראשונה בווילנה תרכ"ח. בירושלים תשכ"ט יצא דפוס צילום יחד עם "מרבה עצה" ו"מרבה תבונה", וכך גם בברוקלין תשנ"ו בתוספת 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
• מרבה עצה - ביאור של אגדות רבה בר בר חנה ועוד אגדות מהש"ס. יצא לאור בווילנה תר"ל. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה תבונה", כשבברוקלין נוספו 25 עמ' שבהם מפתח חדש.
• מרבה תבונה - מוסר. יצא לאור בווילנה תרל"ב. יצאו שני דפוסי צילום בירושלים תשכ"ט וברוקלין תשנ"ו יחד עם "עצת יהושע" ו"מרבה עצה", כשבברוקלין נוספו 24 עמ' שבהם מפתח חדש.
• אבי הנחל - דרשות לשבתות ומועדים. יצא לאור בקניגסברג תרט"ו.
• ימים טובים^{[דרושה הבהרה]}. יצא לאור בקניגסברג תרי"ט. יצא דפוס צילום בירושלים תשל"ג בתוספת מפתחות כשנכדו זאב שפירא הביא את החיבור לבית הדפוס, והדפסה זו הודפסה שוב בניו-יורק תשס"ג.

ילדיו

• הרב משה שפירא - רב בווילקומיר, מחבר "פני משה" על מסכת פסחים (ווילנה תרל"ב) ועל הגדה של פסח (וורשה תרנ"ה; "ברכת משה על הנ"ך (יצא לאור בפיוטרקוב תרס"ט); 'דרשות מהר"ם' עם שו"ת בסופו (יצא בפיוטרקוב תר"ס), וכן חיבר הערות וחידושים על "עמק יהושע" של אביו, בשם "שפת העמק".
• הרב יששכר בר שפירא - חידושיו צורפו להדפסת תרנ"ו של "עמק יהושע" שהביא לבית הדפוס אחיו הרב משה.
• יחיאל שפירא - בנו זאב שפירא הביא לבית הדפוס כמה מחיבורי סבו ר' אייזל.
• אשת הרב יוסף שלופר.

לקריאה נוספת

• אסתר רפאלי, רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו, אסתר רפאלי, הוצאת "דבורה", ירושלים תש"ע. המחברת היא בת נינו שכתבה ספר מקיף עליו, על משפחתו והסובבים אותו. היא כללה בו את דור תלמידי הגר"א, רבותיהם של רבותיו, ועד לצאצאיו בימינו. הספר כולל מפות וצילומים ונספחים שונים, ובהם לוחות גנאלוגיים של צאצאי ר' אייזל חריף עד היום.
• יהודה ליב לוין, רבי אייזל חריף, הוצאת "נחליאל", ירושלים תשל"א.

קישורים חיצוניים

• רשימת כתבי יהושע יצחק שפירא באתר WorldCat Identities
• רשימת מאמרים על רבי יהושע יצחק שפירא באתר רמב"י
• 'שפירא, ר' יהושע־אייזיק ב"ר יחיאל („ר' אייזל חריף”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 101 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1299).
• ר' יהושע אייזיק שפירא חריף(הקישור אינו פעיל) באתר MyTzadik.com
• פרסומיו של ר' יהושע יצחק שפירא(הקישור אינו פעיל), בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
• לא תלך רכיל בעמך, סיפור מעשה עם ר' אייזיל חריף במדור "מעשה שהיה" בגרסה המקוונת של העלון "שיחת השבוע", גיליון 957, פרשת קדושים, כ"ז בניסן תשס"ה (6 במאי 2005)
• הפרק "גדולים ומפורסמים" ב"ספר הבדיחה והחידוד, על ר' אייזל בסיפורים 3335–3354.
• יהודה אריה לייב לוין, רבי אייזל חריף, ירושלים תשל"א, באתר אוצר החכמה (למי שאינו מנוי זמינים 150 העמודים הראשונים)
• מ. צינוביץ, הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא (רבי אייזל חריף) ז"ל: (במלאות 75 שנה לפטירתו, תרל"ג–תש"ח), הצופה, 13 בפברואר 1948
• שלמה שבא, מה שהיה | הרב החריף, דבר, 9 במרץ 1973, המשך
• רבי אייזל חריף באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, 17 בדצמבר 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31738722יהושע יצחק שפירא