איזבל השנייה, מלכת ירושלים
| לידה | 1212 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1228 (בגיל 16 בערך) איטליה | ||||||
| שם מלא | יולנד מבריין | ||||||
| מדינה | ממלכת ירושלים | ||||||
| בן זוג | פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||
| |||||||
| |||||||
איזבל השנייה מירושלים ידועה גם בשם יולנד מבריין (צרפתית: Yolande de Brienne) נולדה בשנת 1212 ונפטרה באיטליה ביום ה-4 במאי 1228. איזבל הייתה נסיכה ממוצא צרפתי שנשאה את התואר מלכת ירושלים.
מלכה קטינה
איזבל – יולנד הייתה הבת והצאצא היחיד של מריה ממונפראטו שנשאה בתואר של מלכת ירושלים ובעלה ז'אן דה בריין עמו באה בברית הנישואים שהוסדרו מראש ונערכו בעכו בשנת 1210. מריה נפטרה זמן קצר לאחר הלידה - ככל הנראה כתוצאה מרעלת הריון. ימים מספר לאחר מכן הוכרזה איזבל למלכת ירושלים ואביה ז'אן מבריין מלך בשמה כעוצר.
בתקופה זו, טלטלו את המזרח התיכון גלים של אלימות בדמות מסע הצלב החמישי ומאבקים בין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לבין האפיפיור הונוריוס השלישי. סכסוך זה נבע מדרישתו של האפיפיור מפרידריך השני למלא את חובתו הנוצרית ואת שבועת הצלבן שלקח על עצמו ולצאת בראש מסע צלב אל ארץ הקודש על מנת לשחרר את ירושלים.
אירוסין
בפגישה שנערכה בשנת 1222 בעיר האיטלקית ברינדיזי הוסכם בין האפיפיור, הקיסר ומלך ירושלים ז'אן מבריין, על השקת מסע צלב חדש. בפגישה נוספת שנערכה בשנת 1223 הציעו מלך ירושלים והאפיפיור שהקיסר -שהתאלמן מאשתו הראשונה, יישא לאישה את איזבל (יולנד) בתו בת ה-11 והיורשת של מלך ירושלים. הצעה זו נועדה לקשור את פרידריך בהתחייבות וימריץ אותו לקיים את חובתו כצלבן.
נישואים
פעולתו הראשונה של הקיסר בדרכו "המחודשת" למסע הצלב הייתה מימוש הצעת הנישואים לאיזבל, וארבעה עשרה אוניות יצאו לנמל עכו. לאחר שנציג הקיסר ניהל טקס אירוסים ושם טבעת על אצבעה של איזבל בכנסייה בעכו – כנסיית הצלב ה"קדוש" ולאחר מכן הוכתרה איזבל למלכת ירושלים בכנסייה בקתדרלה של צור ששימשה תחליף לכנסיית הקבר בירושלים – מקום הכתרתם המסורתי של מלכי ממלכת ירושלים. ומשם הפליג הצי הקטן אל ברינדיזי בה נערך טקס הנישואים ב-9 בנובמבר 1225 בהשתתפות אביה ואצילי ממלכת ירושלים. על פי מקורות בעלי נטייה רומנטית[1] אמרה איזבל משעזבה את חופי ארץ הקודש:
” אדיו (שלום) סוריה היקרה, לא אראה אותך שוב”
נבואה זו אכן הגשימה את עצמה והמלכה - ילדה לא חזרה לראות את ארץ מולדתה וכס מלכותה. עם מימוש הסכם הנישואים הפכה ממלכת ירושלים לחלק מקיסרות רומא. בטקס הנישואים נשבע פרידריך כי:
”שעל ידי כך הנו מתחייב לעזרת ארץ הקודש לא כמו שאר עולי הרגל אלא לנצח, כמו הטמפלרים וההוספיטלרים”
על פי מקורות אחרים[2] הנישואים היו חסרי אהבה ופרידריך השני לא בילה את ערב נישואיו עם איזבל אלא עם אחת ממלוותיה, לאחר החתונה המלכה עברה לגור בהרמון שבעיר פלרמו שם הייתה מוקפת בפילגשיו של הקיסר. פרידריך השני מצידו לא הקדיש זמן לכלתו החדשה ומיעט לפקוד את חדרה.
פרידריך השני דרש - וקיבל את ויתורו של ז'אן דה בריין על תוארו כמלך ירושלים ובמשך דרש וקיבל את שבועת הנאמנות של אבירי הארץ.
בשנת 1226 נטל על עצמו - שוב - הקיסר את ההתחייבות לצאת למסע צלב אך דחה את תאריך המסע לקיץ של שנת 1227.בספטמבר 1227 נעצר צי הצלבנים בדרכו לארץ ישראל לאחר שהקיסר הודיע על מחלה פתאומית שתקפה אותו. עיכוב זה הגדיש את הסאה והאפיפיור הטיל חרם על הקיסר הצלבן הסרבן.
מות איזבל
איזבל הועברה להרמון של פרידריך השני בפלרמו ובנובמבר 1226 היא ילדה בת שנפטרה באוגוסט 1227. ביום ה-25 באפריל 1228 היא ילדה את בנה, קונרד הרביעי, מלך גרמניה - הידוע גם כקונרד השני מלך ירושלים, בעיר אנדריה שבנפת בארי באיטליה.
איזבל נפטרה, כתוצאה מסיבוכים שלאחר לידה ביום ה-4 במאי (או על פי מקורות אחרים[3] ב-1 במאי), והיא בת 15 . תואר "מלך ירושלים" עבר רשמית, לתינוק עול הימים.
היא נקברה בקתדרלה של העיר אנדריה שבאיטליה, בעוד בעלה ממשיך במסעו אל ארץ הקודש.
ביום 18 במרץ 1229 הכתיר פרידריך השני את עצמו כמלך ירושלים אך זכויותיו בממלכת ירושלים נבעו ממעמדו החוקי של קונרד הרביעי, בנו, כמלך ירושלים, ועם הגיעו של קונרד לבגרות עבר התואר לידיו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005; הספר זכה בפרס ישראל בתרגומו לצרפתית בפרס האקדמיה הצרפתית.
- יהושע פראוור, הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1985
- Steven Runciman, A History of the Crusades, Cambridge university press, 1952 מסת"ב 0521061628
- Christopher Tyerman, God's war: a new history of the Crusades, Harvard University Press, 2006
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ http://osdir.com/ml/culture.templar.rosemont/2004-09/msg00014.html
- ^ Lehmann, Johannes: Die Staufer. Glanz und Elend eines deutschen Kaisergeschlechts. München, Goldmann Verlag, Bertelsmann, 1978 Page 268-270
- ^ Encyclopedia of the Middle Ages, First published 1997 in French by Editions du Cerf; first published in English in 2001 by James Clarke and Co.volume 5 page 669
| שליטי ממלכת ירושלים | ||
|---|---|---|
|
