איווניסקה
 סמל איווניסקה | |
 | |
| כנסייה באיווניסקה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 שוויינטוקז'יסקיה |
| מחוז | אפטא |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,322 (2011) |
| קואורדינטות | 50°43′N 21°16′E / 50.717°N 21.267°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
איווניסקה (בפולנית: Iwaniska; ביידיש: איוואנצק) הוא כפר במחוז אפטא שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, כ-50 ק"מ מזרחית לקילצה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
בכפר כנסייה נאו-גותית מראשית המאה ה-20, בית קברות מהמאה ה-15 ובית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.
תולדות היישוב
תחילת היישוב במאה ה-13, ובשנת 1403 הוענקו לו זכויות עיר בידי משפחת האצולה זבירובסקי. באמצע המאה ה-16 היה היישוב לאחד ממרכזי הקלוויניזם בפולין, ומפעם לפעם התכנסו בו לוועידותיהם.
בזכות מיקומו של היישוב, על הדרך הראשית שהוליכה מקרקוב לוורשה ועברה דרך אפטא וסנדומייז', הייתה התפתחותו מהירה, והוא הפך למרכז מסחרי חשוב באזור, בו נערכו ירידים שנתיים. תקופת השגשוג באה לקצה באמצע במאה ה-17, עם פלישת השוודים לפולין, ועם פשיטות הקוזקים באזור בשליחותו של גיירג' ראקוצי השני, אשר החריבו את המקום.
בין השנים 1815 ו-1915 נכלל היישוב בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1869 בוטל מעמדו העירוני, לאחר השתתפות תושביו במרד ינואר.
יהודי איווניסקה
תחילתו של היישוב היהודי באיווניסקה היא במאה ה-18, כאשר ליהודים הותר לרכוש במקום מגרשים ולבנות בתים. באמצע המאה ה-19 התארגנו יהודי היישוב לקהילה עצמאית, ובנו בית כנסת מעץ. לקהילה השתייכו אז גם יהודי הכפרים הסמוכים.
באביב 1918 פרצה בכפר דליקה, ורוב בתיו, ובכלל זה בית הכנסת, עלו בלהבות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם חיו יהודי הכפר בדחיקות, והתפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה. החוג הציוני הראשון בכפר נוסד בשנת 1916, ובהמשך, פעלו במקום הנוער הציוני ובית"ר. בשנת 1927 נוסד בכפר בית ספר מרשת בית יעקב, ובשנת 1930 נפתחה בו ספרייה יהודית.
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית במקום 1,663 נפש, למעלה ממחצית תושבי הכפר.
רבני העיר
מהרבנים הראשונים בעיר היה רבי ישכר בער ב"ר יחיאל [1]. עוד כיהן כרבה של איוואנצק מ"א שנה רבי יחיאל אלתר פרלגר (חתן רבי יעקב מתושבי איוונסקה שהי' לאחר מכן אדמו"ר באפטא) עד לפטירתו בט"ו אב תרנ"ט.[2] לאחריו כיהן חתנו רבי יצחק דוד שפירא, מחבר תנובות שד"י, עד לפטירתו בב' שבט ה'תרע"ד.[3] אחרי פטירת הרב שפירא מילא מקומו, דודו רבי יעקב יצחק בידערמאן עד לפטירתו בשנת ה'ת"ש.[4]
בשואה
בראשית ספטמבר 1939 נכבש הכפר בידי הגרמנים. בתחילת ימי שלטונם, הוחל בשילוח קבוצות של צעירים יהודים למחנות עבודה מרוחקים, והוטלו במקום גזירות שונות.
בשנת 1941 הטילו הגרמנים על היהודים בכפר תשלומי כופר גבוהים. באחד המקרים הצית פולני תושב הכפר את הבתים ברחוב היהודי של הכפר, ובד בבד מסר לגרמנים רשימה של עשרה יהודים שלטענתו ביצעו את המעשה. אלו נאסרו על ידי הגרמנים, ותשעה מהם הוצאו להורג. באותה תקופה הוטל על יהודי הכפר לענוד סרט עם מגן דוד על זרועם, ונאסר עליהם ללכת על מדרכות הכפר, ולקיים קשרי מסחר עם לא יהודים. כמו כן, הוחרם רכוש היהודים.
ביום 27 במרץ 1941 הגיעה לכפר קבוצת יהודים שגורשו מווינה, והקהילה היהודית במקום התגייסה לעזרתם. בסוף 1941 באו לכפר נציגים של ארגון טודט, והחלו בלקיחת צעירים יהודים למחנות עבודה.
בסתיו 1942, כשנודע להנהגה היהודית בכפר המועד שקבעו הגרמנים לגירוש ממנו, הורה הרב המקומי רבינוביץ' לחסידיו לקבור את כל ספרי הקודש ותשמישי הקדושה שנותרו בבית הכנסת בבית העלמין היהודי שבכפר, והפציר בהם לעשות כל שביכולתם כדי להציל את נפשם. רבים נענו לקריאתו, והחלה יציאת יהודים ליער בקבוצות קטנות.
ביום 15 באוקטובר 1942 הקיפו את הכפר אנשי גסטאפו וס"ס, ועמם שוטרים אוקראינים. במועד זה כ-300 יהודים מהכפר כבר הספיקו להימלט אל הבונקרים שהוכנו ביער. הנותרים, כ-1,600 איש, רוכזו בכיכר השוק. הגרמנים ערכו חיפושים בבתי היהודים, וירו בכל יהודי שנתפס כשניסה להסתתר. יהודי הכפר גורשו לגטו צ'מיילוב, ומשם הובלו תחת משמר כבד יחד עם יתר יהודי המקום לתחנת הרכבת באוסטרוב, ממנה שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. יהודי אחד מהכפר, ישראל זלצר, הצליח להימלט מטרבלינקה.
יהודי הכפר שברחו ליער התארגנו בקבוצות קטנות להגנה עצמית, והגרמנים ערכו אחריהן מצוד, במהלכו נתפסו רבים מהיהודים בשל הלשנות, והוצאו להורג. בין הנתפסים היה גם הרב רבינוביץ', שהוצא להורג בנובמבר 1942. מבין יהודי הכפר שרדו בודדים.
קישורים חיצוניים
- איווניסקה במרכז מורשת יהדות פולין
- אתר מורשת יהדות איוונסק (באנגלית)