איגרת רשות
בהלכה, איגרת רשות היא בעיקרה מכתב חולין אישי.
מספר שיטות נאמרו בעניין מהי "איגרת רשות":
- איגרת שאילת שלום- אדם כותב איגרת לחברו ובה שואל לשלום חברו.
- איגרת צווי השלטון - איגרת שבה מתפרסם צו השלטון.
- איגרת מינוי הניתנת לאיש שהוסמך להיות דיין. ניתנת על ידי בית הדין הרבני הגדול.
מבחינה הלכתית
שבת
במסכת שבת[1] מבאר שחכמים גזרו שלא לקרוא בשבת בכתבי הקודש שמא יבואו לקרוא בשטרי הדיוטות ובראשונים נחלקו האם אגרות רשות נכללות באיסור הקריאה בשטרי הדיוטות דעת רש"י[2] והרשב"א וסיעתם שיש איסור לקרוא אף באגרות של שאילת שלום, ואילו דעת התוספות והרמב"ן וסיעתם שהאיסור כולל דברים שמזכירים מלאכה או צורך מיידי ולכן אין אגרות של רשות נכללים באיסור שטרי הדיוטות[3], להלכה פסק השלחן ערוך[4] כשיטת רש"י שאסור לקרוא באיגרות של שאלת שלום בשבת.
חול המועד
בימי חול המועד אסור לכתוב כתב שיש בו טירחא כגון כתב שמדקדק על כתיבתו[5] אך במשנה[6] מבואר שאגרות רשות מותר לכתוב בחול המועד, ונחלקו הראשונים מהו טעם ההיתר, דעת הרמב"ם[7] שההיתר הוא מפני שהאדם לא מדקדק בכתיבתן ואילו דעת הראב"ד[8] שההיתר הוא מפני שהם כדבר האבד, ופירש הבית יוסף[9] שהחשש הא שלא תהיה לו אפשרות שנייה לשלוח את האיגרת, ולהלכה פסק השו"ע[10] כשיטת הרמב"ם שאף אם אין חשש של דבר האבד מותר לכתוב אגרות אלה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דף קט"ז עמוד א'
- ^ שם
- ^ עיין בבית יוסף, אורח חיים, סימן ש"ז שהביא באורך את מחלוקת הראשונים הנ"ל
- ^ אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף י"ג
- ^ מסכת מועד קטן, דף י"ח עמוד ב'
- ^ שם
- ^ הלכות שביתת יום טוב, פרק ז', הלכה י"ב
- ^ בהשגות שם
- ^ אורח חיים, סימן תקמ"ה
- ^ סימן תקמ"ה, סעיף ה'
23446822איגרת רשות