איגור נוורלי
 |
איגור (יז'י) אברמוב-נוורלי (בפולנית: Igor Abramow-Newerly; 24 במרץ 1903, ביאלובייז'ה – 19 באוקטובר 1987, ורשה) היה סופר ופדגוג פולני, מזכירו האישי של יאנוש קורצ'אק וחסיד אומות העולם.
קורות חייו
איגור נוורלי נולד בפולין למשפחה צ'כית-רוסית. בילדותו איבד רגל אחת והפך לנכה.
בין השנים 1915–1932 היה נוורלי ברוסיה, שם חזה במהפכת אוקטובר והפך לאוהד הקומוניזם. והפך לקומוניסט משוכנע. בין 1918 ל-1921 היה פעיל באגודת הנוער הקומוניסטית הכלל-סובייטית של לנין. הוא למד משפטים באוניברסיטת קייב, אולם עקב השתתפותו באגודה הקומוניסטית נעצר ונשלח לאודסה.
בשנת 1924 נידון לגלות וכדי להימלט מגזר הדין היגר באופן לא חוקי למולדתו, ושב אל הרפובליקה הפולנית השנייה. בפולין למד נוורלי חינוך בוורשה ופעל שם בתחום הפדגוגיה. הוא החל לעבוד יחד עם המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק, ובשנת 1926 הפך למזכירו האישי.
ב-1931 נשא נוורלי לאישה את ברברה גרשקה (Barbara Abramow-Newerly), מורה, פעילה חברתית, ומנהלת תיאטרון פולנית, ובשנת 1933 נולד להם בנם ירוסלב.
בשנת 1932 העביר אליו קורצ'אק את תפקיד העורך של עיתון הילדים "מאלי פשגלונד" (Mały Przegląd), עיתון ששימש כמוסף הילדים לעיתון היהודי בשפה הפולנית של קורצ'אק, "נאש פשגלונד" (אנ'), ונכתב כולו על ידי ילדים (ביניהם הילד יוזף הן). קודם לכן היה קורצ'אק עצמו עורך העיתון, אותו הקים ב-1926. נוורלי ערך את העיתון עד לגיליון האחרון שלו, שיצא לאור ביום שישי, 1 בספטמבר 1939. אשתו ברברה הפכה למזכירת המערכת של ה"מאלי פשגלונד", לצד שיתוף הפעולה הפדגוגי שלה עם בעלה.
במקביל כתב נוורלי מספר ספרים ברוח ערכי ההשכלה, והתנגד לגזענות ולאנטישמיות.
פעולותיו להצלת יהודים בפולין הכבושה
לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה הצטרף נוורלי לתנועת ההתנגדות הפולנית. נוורלי סירב לנתק את קשריו עם קורצ'אק, סייע לבית היתומים המפורסם שלו שברחוב קרוכמלאנה 92 בוורשה, ולמרות היותו נכה התגנב מדי פעם לגטו ורשה כדי להביא לקורצ'אק מסמכים מזויפים וכסף. הוא אף הציל את יומנו של קורצ'אק מהשמדה.
נוורלי סייע בחיפוש מקומות מסתור ליהודים שנמלטו מגטו ורשה. ביתו היווה מקום מסתור זמני ליהודים רבים, ביניהם עמיתיו מעיתונו של קורצ'אק "נאש פשגלונד", עד שנמצא להם מקום מסתור קבוע.
בשנת 1943 נעצר נוורלי על ידי הגסטפו, בין היתר עקב הסיוע שהושיט ליהודים, נכלא בכלא פאוויאק שבוורשה ומשם נשלח למחנה הריכוז וההשמדה מיידאנק. לאחר חיסול מחנה מיידאנק נשלח למחנות ריכוז אחרים, בהם אושוויץ, מחנה אורניינבורג וברגן-בלזן, שם שוחרר בתום המלחמה.
לאחר המלחמה
לאחר שחרורו ב-1945 המשיך נוורלי בקריירה החינוכית שלו, לצד כתיבת ספרים וסרטים. הוא המשיך להיות פעיל באגודות קומוניסטיות והצטרף לאיגוד הסופרים הפולני.
נוורלי היה מעורכיו של יומנו האישי של יאנוש קורצ'אק, אותו הציל נוורלי. יחד עם אשתו ברברה ועוד ייסד בשנת 1946 את ועד ההנצחה ליאנוש קורצ'אק. בשנת 1966 פרסם נוורלי ספר בשם "קשרי חיים" (Żywe wiązanie), בו תיאר את קשריו עם קורצ'אק ועם בית היתומים שלו בוורשה. בסך הכל פרסם תשעה ספרים, בהם ספרי שואה ורומנים שבהם שילב את ערכי ההשכלה עם ערכים פדגוגיים. בייחוד בולטת בספריו אמונתו ביכולתו של האדם להפוך לטוב יותר. רוב כתיבתו לאחר המלחמה הייתה ברוח הריאליזם הסוציאליסטי.
בנו הוא הסופר והמלחין הפולני ירוסלב אברמוב-נוורלי (גר').
מספריו שתורגמו לעברית
- הנער מערבות הקוזקים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963 (תשכ"ד), בתרגומו של יוסף רב ומלווה באיוריו של משה קופפרמן.
- שיחה בגן בחמישה באוגוסט; על נער מתצלום ישן מאוד, הוצאת יד ושם, 1989 (תש"ן). בספר שני סיפורים, שהאחד מהם עוסק בתורתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק והשני מגולל את קורות חייו. תורגם על ידי יוסף רב.
ליידיש תורגם ספרו דער וועג פון חבר בידע, מאת איגאר נעווערלי, הוצאת יידיש בוך, ורשה 1954, בתרגומו של לייב אוליצקי.
הנצחה
בשנת 1982 הכיר יד ושם בנוורלי כחסיד אומות העולם על פועלו למען הצלת יהודים.
קישורים חיצוניים
30480216איגור נוורלי