אחד בפה ואחד בלב
אחד בפה ואחד בלב - הוא ביטוי, שמקורו בתלמוד ופירושו: פיו ולבו אינם שווים, אדם צבוע, שדבריו אינם תואמים את מחשבותיו הפנימיות.
מקור הביטוי
הביטוי מופיע במספר מקומות בתלמוד, וביניהם מסכת פסחים: "שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן: המדבר א' [אחד] בפה ואחד בלב והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי".[1] שלוש העבירות האלו, מסביר המהרש"א, הן בכלל העבירות שבין אדם לחברו, אלא שבא הכתוב לומר לנו "שכל שאינו נוח לבריות, אינו נוח למקום" [2]
מקום אחר בתלמוד המזכיר את הביטוי הוא מסכת בבא מציעא.[3] בדיון על הפסוק בויקרא[4]: "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" שואלים חז"ל מדוע הצמיד הכתוב הין צדק לאיפת צדק, "והלא הין בכלל איפה היה". ומסבירה הגמרא: "שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק". ומוסיף אביי ואומר: "כוונתו שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב".
רש"י נעזר בביטוי זה בפירושו לפסוק בספר בראשית, המתאר את יחסיהם של בני יעקב לאחיהם, יוסף: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". אומר על כך רש"י - "מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב".[5] במילים אחרות, על אף שמעשיהם היו מגונים, לפחות הם לא היו צבועים בהתנהגותם כלפי יוסף.
שימושים בעברית המודרנית
- בעיתון "הזמן" משנת 1903 כותב מחבר הפיליטון, הצידני, שאין הוא מתרעם על צביעות בולטת כזו של הנחש, למשל, שהיא "אחת בפה ואחת בלב", אלא על הצביעות שבלב.[6]
- בעיתון "המשקיף" משנת 1940 מספר אייזיק רמבה שזאב ז'בוטינסקי האמין למילות השבח שהרעיף לפתע בן-גוריון עליו, משום שלא האמין ש"אדם בעל שיעור קומה יהיו לו אחד בפה ואחד בלב"[7]
- בעיתון "חרות", משנת 1962 כותב אלמוני החותם בראשי תיבות בכתבה בשם: "אחת בפה ואחת בלב", שמפלגת אחדות העבודה החמיצה הזדמנות גדולה "והוכיחה שוב הפעם לציבור, כי עמדתה היא אחד בפה ואחד בלב"[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מט"ח, אחד בפה ואחד בלב
- ויקימילון, אחד בפה ואחד בלב
- ויקישיבה, אחד בפה ואחד בלב
- משרד החינוך, סיפורי מילים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב'
- ^ מהרש"א, חידושי אגדות על פסחים,, קי"ג, ע"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ט עמוד א'
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ו
- ^ רש"י על בראשית לז – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ צידני, פיליטון; מכתב אל החנווני, הזמן, 4 במאי 1903
- ^ אייזיק רמבה, "במחיצתו", המשקיף, 11 באוקטובר 1940
- ^ חרות, "אחד בפה ואחד בלב", חרות, 10 באוגוסט 1962
