אח"י מבטח (ק-28)

אח"י מבטח (ק-28)
	הספינה "אח"י מבטח"
תיאור כללי
סוג אונייה	פריגטה
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
אוניות בסדרה	אח"י מבטח (ק-28); אח"י משגב (ק-30); אח"י מזנק (ק-32)
ציוני דרך עיקריים
תקופת הפעילות	פברואר 1949 – הווה (כ־75 שנים)
מלחמות וקרבות	מבצע קדש
מידות
אורך	301 מטר
רוחב	36.5 מטר
שוקע	12 רגל
נתונים טכניים
מהירות	17 קשר
גודל הצוות	121 קצינים ולוחמים
טווח שיוט	9500 מייל
הנעה	2 מנועי בוכנה קיטור 5500 כ"ס
אמצעי לחימה
חימוש	3 תותחי 102 מ"מ; 8 תותחי נ"מ 20 מ"מ; 2 תותחי נ"מ 40 מ"מ

ערך זה עוסק בפריגטה. אם התכוונתם לספינת טילים, ראו אח"י מבטח.

אח"י מבטח הייתה פריגטה בשירות חיל הים הישראלי בין השנים 1949–1959. סימנה הצבאי היה ק-28.

הספינה בשרות חיל הים

אח"י מבטח הייתה הפריגטה הראשונה שהגיעה לחיפה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים. במקור הייתה בשירות הצי הקנדי ובמלחמת העולם השנייה שירתה כספינת אספקה וליווי. היא נרכשה על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים ב-20 באפריל 1949. הפריגטה שימשה כבית ספר לכל מקצועות הימאות הקרבית ונטלה חלק בהפלגות אימונים ממושכות ברחבי הים התיכון ובתמרונים לאורך המדינה.

למרות שאח"י מבטח לא השתתפה בקרבות, נזקפים לזכותה אירועים משמעותיים בהם הבאת ארונה של חנה סנש מאירופה ב-1950 לקבורה בהר הרצל בירושלים, השתתפותה בטיפול וחילוץ נפגעי הרעש באיים היוניים שבמערב יוון באוגוסט 1953 (יחד עם אח"י משגב (ק-30)) והעלאת עצמות הברון אדמונד רוטשילד ורעייתו ב-1954 מצרפת לקבורה בארץ. בסוף 1956 לאחר מלחמת סיני הקיפה את יבשת אפריקה (יחד עם אח"י מזנק (ק-32)) והגיעה לאילת דרך מיצרי טיראן שנפתח אז לשייט ישראלי^[1]. היא סיימה את שירותה בחיל בשנת 1959 ונמכרה לצי הימי של סרי לנקה^[2].