הודו החופשית
| |||
 | |||
| בירוק בהיר, מפת האימפריה היפנית, בירוק כהה - שטחה של הודו החופשית | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | ממשלת בובות של האימפריה היפנית | ||
| ראש המדינה | סובהאז צ'נדרה בוסה | ||
| עיר בירה |
פורט בלייר (דה פקטו) ניו דלהי (דה יורה) | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| הקמה | 21 באוקטובר 1943 | ||
| פירוק | |||
| פירוק | 18 באוגוסט 1945 | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | רופי הודי | ||
הממשלה הזמנית של הודו החופשית (בהינדי: आर्ज़ी हुकूमत-ए-आज़ाद हिन्द) שהייתה ידועה גם כקיצור כ"הודו החופשית" או כ"אזאד הינד" הייתה ממשלת בובות הודית של האימפריה היפנית שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה[1][2].
לממשלת הודו החופשית היה מטבע משלה, בית משפט משלה, ובעיני מספר הודים, קיומה הייתה בעלת חשיבות רבה לפעילי תנועת העצמאות ההודית שפעלו נגד הבריטים[3]. יפן מסרה לממשלה את השליטה על איי אנדמן וניקובר שנכבשו על ידי היפנים ב-1943 אך גם שם היו זקוקים אנשי הודו החופשית לסיוע מהיפנים.
הממשלה פורקה באוגוסט 1945 לאחר כניעת האימפריה היפנית.
היסטוריה
היא הייתה חלק מהתנועה הפוליטית שהחל שנות ה-40 של המאה ה-20 אצל פעילי מחתרת מחוץ להודו הבריטית ששמה לעצמה מטרה לנהל יחסים עם מדינות הציר על מנת לשחרר הודו מהשלטון הבריטי בתת-היבשת ההודית. הממשלה הוקמה על ידי לאומנים הודים הגולים בסוף מלחמת העולם השנייה ופעלה מסינגפור בסיוע כספי, צבאי ופוליטי מהאימפריה היפנית[4]. הממשלה, שהוקמה ב -1 בספטמבר 1942, קיבלה השראה מרעיונותו של סובהאז צ'נדרה בוסה שהיה גם ראש הממשלה של הודו החופשית. הממשלה על סמכות פוטנציאלית שלה בשטחים הודים העתידיים ליפול לידי הכוחות היפנים והצבא הלאומי ההודי במהלך המערכה על בורמה.
ב-23 במרץ 1942, פלשו היפנים לאיי אנדמן וניקובר, והחזיקו בהם עד סוף המלחמה. ב-29 בדצמבר 1943, הועברה השליטה הפוליטית באי לידי ממשלת הודו החופשית. ראש הממשלה, סובאס צ'אנדרה בוס, ביקר בעיר הבירה פורט בלייר, והניף שם את דגל הודו. למרות זאת, שמרו היפנים על השליטה באי.
מיד לאחר הקמת הממלה, אזאד הינד הכירזה מלחמה נגד בעלות הברית בחזית הודו-בורמה[5]. הצבא של אזאד הינד, הצבא ההודי הלאומי פעל רבות נגד צבא הודו הבריטית לצד הצבא היפני הקיסרי. הצבא ההודי הלאומי קיימה את הפעולות הראשונות שלו בקרב על אימפאל. שם בפיקודו של הארמייה ה-15 היפנית הם פרצו את קווי ההגנה הבריטים בקוהימה לבסוף היה עליהם לסגת משטחי הודו הבריטית עקב אבדות קשות[6].
הממשלה פורקה באוגוסט 1945 לאחר כניעת האימפריה היפנית.
שיתוף פעולה עם כוחות הציר
מכיוון שסובהאז צ'נדרה בוסה התיישר עם עמדותיהם של האימפריה היפנית ומדינות הציר (בניהם היו גם גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית) הבריטים הציגה אותו כדמות שנויה במחלוקת על עמדתו הרשמית נגד האימפריאליזם אך טען שהוא אינו מתננגד לאימפריאליזם היפני שהגיע לשיאו במהלך מלחמת העולם השנייה, הם גם האשימו אותו בפשיזם וטענו כי שליטת היחיד שלו בממשלתו מצביעה על כך שהוא רוצה להקים מדינה טוטליטרית בהודו. בוסה עצמו טען כי הוא מתנגד לכל מיני שיטות קולוניאליות אך טען כי בריטניה היא צבועה בכך שהיא לכאורה נלחמת למען הדמוקרטיה אבל בפועל סירב לכונן דמוקרטיה שוויניות בהודו, כזאת שתתן שיווין גם שוויון זכויות גם לנתיניה הקולוניאליים בהודו. בוסה גם התנגד למדיניות הגזע הבריטית והצהיר שהוא פועל לביטול האפליה הגזעית מול בורמים, יפנים ואסיאתים אחרים.
לאורך כל קיומה של מדינת אזאד הינד, בוסה ניסה להתרחק משיתוף פעולה יפני הדוק וביקש להיות יותר עצמאי אך התקשה לעשות זאת מאחר שקיומה של אזאד הינד כישות ממשלתית נוצר רק בתמיכת היפנים ושרידות השלטון והצבא של אזאד הינד היו תלויים לחלוטין ביפנים. אל אף רצונו להיות עצמאי ומנותק מהיפנים, בוסה תמך בפשיזם ובנאציזם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והצהיר כי הודו צריכה "סינתזה של מה שאירופה המודרנית מכנה סוציאליזם ופשיזם" בנאום שנשא בכלכותה ב-1930[7].
כשהמצור על אימפאל נכשל, החלו היפנים לתעדף את הקצאתת משאבים מחזית דרום אסיה לחזית באוקיינוס השקט, שם נלחמו היפנים בחיילי ארצות הברית המתקדמים מאי לאי מול החזקות יפניות שם. כאשר התברר כי תוכניותיו של בוסה ללהתקדם לעבר דלהי מאזור גבולות בורמה לא יוכל להתגשם הודות למפלה של צבא ההודי הלאומי הקרב על אימפאל כבר אינם ריאליות, היפנים וזאת בנוסף לההסתמכות הבלעדית של בוסה וחבריו על האספקה היפנית, שנסחפה מספר פעמים בגשם כבד בדרך ליעדה, סיכלה באופן סופי את הרצון של היפנים ושל אנשי הודו החופשי לכבוש את אימפאל.
אזורים הודיים תחת הנהלת הודו החופשית
כמעט כל שטחה של הממשלה הזמנית היה באיי אנדמן וניקובר למרות שהממשלה הזמנית קיבלה גם סמכות מסוימת על מובלעות הודיות בשטחים שנכבשו ביפן, סמכות זו מעולם לא הייתה סמכות אזרחית ממשלתית עם תוקף חוקי בשטח. הסמכות במובלעות אלו התחלקו בין הצבא היפני לאנשי הודו החופשית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Ghose, Sankar (1975). Political ideas and movements in India. Allied Publishers; Original from: University of Michigan Press. p. 136.
- ^ Rudolph, Lloyd I.; Hoeber Rudolph, Susanne (2008). Explaining Indian Democracy: The realm of institutions : state formation and institutional change. Oxford University Press; Original from: University of California Press. p. 58. ISBN 978-0-19-569365-2.
- ^ Sarkar, S. (1983), Modern India: 1885–1947, Delhi: Macmillan India, p. 412, ISBN 978-0-333-90425-1
- ^ Toye, Hugh (1959). The Springing Tiger: A Study of the Indian National Army and of Netaji Subhas Chandra Bose. Allied Publishers. p. 187. ISBN 978-8184243925.
- ^ Pandit, HN. (1988) Netaji Subhas Chandra Bose, Sterling Publishers, New Delhi. p. 331
- ^ Das S. "Indian National Army in South East Asia". The Hindustan Times. Special Edition. "Hindustan Times – Archive News". אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-28 בנובמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pasricha, Ashu (2008), "The Political Thought of Subhas Chandra Bose", Encyclopaedia Eminent Thinkers, 16, Concept Publishing Company
32067412הודו החופשית