מדינת בורמה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | רפובליקה | ||
| שפה נפוצה | בורמזית, יפנית, אנגלית | ||
| עיר בירה | ראנגון | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אסיה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | כיבוש בורמה במסגרת המערכה על בורמה | ||
| תאריך | 1 באוגוסט 1943 | ||
| פירוק | כיבוש בורמה מחדש על ידי הבריטים | ||
| תאריך | 27 במרץ 1945 | ||
| ישות קודמת |
 בורמה הבריטית | ||
| ישות יורשת |
בורמה הבריטית | ||
| שליטים בולטים | בה מאו | ||
| שטח בעבר | 678,500 קמ"ר | ||
.svg)
מדינת בורמה הייתה מדינה בשטחי מינמאר המודרנית, אשר פעלה כממשלת בובות של האימפריה היפנית. מדינת בורמה הוקמה בידי היפנים לאחר שכבשו את בורמה הבריטית בשנת 1943, והתקיימה עד כיבושה מחדש של בורמה ב-1945.
היסטוריה
האימפריה היפנית פלשה לבורמה הבריטית (כיום מינמאר) בינואר 1942. המטרה העיקרית הייתה לחסום את דרך בורמה שדרכה העבירו בעלות הברית אספקה לכוחות הסיניים של צ'יאנג קאי שק אשר לחמו ביפנים במסגרת מלחמת סין-יפן השנייה, וכן לספק בסיס איתן להגנה על השטחים הכבושים במלאיה ובאיי הודו המזרחית. כמו כן היפנים קיוו להשתלט על מינרלים ומוצרים כמו אורז ושמן. היפנים השתלטו על בורמה במהירות, והקימו את "צבא העצמאות הבורמזי" (BIA), כוח של מתנדבים בורמזים בפיקודו של אונג סן שלחם לצד היפנים כנגד הבריטים. באביב 1942 הקים צבא העצמאות ממשלה זמנית בחלק מהארץ. בפיקוד היפני שררו חילוקי דעות באשר לדרך שבה יש לנהוג. היו שסברו שרצוי לעודד את הבורמזים להקים ממשלה לצורכי תעמולה, אולם בפועל היפנים רק פיזרו הבטחות מעורפלות להענקת עצמאות לאחר סיום המלחמה בלבד.
ב-7 במרץ 1942 נפלה ראנגון, בירת בורמה, בידי היפנים. ורק ב-1 באוגוסט 1942 החליטו היפנים להקים מנהל אזרחי בורמזי, במטרה לנהל את חיי היום יום בראנגון תחת השלטון היפני. כראש המנהל האזרחי מונה בה מאו. מאו היה עורך דין ופוליטיקאי, אשר בזמנו התנגד לגרירתה של בורמה למלחמה על ידי הבריטים, וב-1940 נעצר בעוון הסתה. ככל שהמלחמה התקדמה לרעת היפנים, החליטו היפנים להפוך את בורמה והפיליפינים לעצמאיות במסגרת מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי, בניגוד לתוכנית המקורית שהעצמאות תינתן רק לאחר סיום המלחמה. ראש ממשלת יפן הידקי טוג'ו הדגיש שקבלת העצמאות מותנית בהכרזת מלחמה בורמזית על בריטניה וארצות הברית. ממשלת יפן האמינה שאם יינתן לבורמה חלק אמיתי בניצחון על בעלות הברית, הדבר ימנע השתלטות חוזרת שלהם על מזרח אסיה, ולפיכך העניקה תמיכה צבאית וכלכלית רבה למדינה החדשה.
ב-8 במאי 1943 הוקמה ועדה בראשות בה מאו שתפקידה היה "להכין" את העצמאות הבורמזית. ב-1 באוגוסט של אותה שנה הוכרז על הקמתה של מדינת בורמה, עם בה מאו כראש ממשלה וראש המדינה בו זמנית, ואונג סן כשר הביטחון. באופן רשמי פורק הממשל הצבאי היפני באזור, ובורמה כרתה ברית צבאית עם יפן והכריזה מלחמה על בריטניה וארצות הברית. יפן ויתרה על כל תביעותיה הטריטוריאליות בבורמה, פרט לאזור שממזרח לנהר סאלווין, אשר נמסר לתאילנד כיוון שהיה שייך לה בעבר. למרות זאת, עצמאות המדינה החדשה הוגבלה באמצעות הסכמים שרירותיים עם יפן. הצבא היפני הקיסרי נשאר בבורמה, ופיקח על המדינה אף על פי שלא היו לו סמכויות רשמיות לעשות זאת.
בהדרגה הבין אונג סן, שר הביטחון ומפקד צבא העצמאות הבורמזי, שאין כוונת היפנים להעניק עצמאות אמיתית לבורמה, לא במהלך המלחמה ולא אחריה, ובהדרגה הוא החל יוצר קשר חשאי עם ארגונים שונים וביניהם המפלגה הקומוניסטית של בורמה אשר פעלה במחתרת. בסופו של דבר אוחדו כל הארגונים מתנגדי היפנים במסגרת הארגון האנטי-פשיסטי עם תאקין סו כמנהיג הארגון. הבורמזים הצליחו לייצר מגעים עקיפים עם הבריטים, ובדצמבר 1944 הציעו לבצע התקוממות כללית בשיתוף פעולה עם צבא העצמאות הבורמזי. הבריטים דחו את התוכנית, והיא החלה במרכז בורמה רק בתחילת 1945, בתחילה ללא השתתפות צבא העצמאות הבורמזי. ב-27 במרץ 1945, צבא העצמאות הבורמזי צעד דרך עיר הבירה ראנגון, במטרה לסייע לצבא היפני כנגד בעלות הברת המתקדמות אל מרכז בורמה. אז פתח אונג סן במרד גלוי, השתלט על עיר הבירה, ולאחר משא ומתן קצר עבר רשמית לצד בעלות הברית. ללא תמיכת הצבא, ובשל העובדה שהיפני היו שקועים בקרבות קשים ובכל רחבי הארץ, קרסה מדינת בורמה, ובה מאו נמלט לתאילנד ואז ליפן.
אחרית דבר
לאחר המלחמה, בה מאו נתפס בידי שלטונות הכיבוש האמריקאי ביפן, ונכלא בכלא סוגמו בטוקיו עד שחרורו ב-1946. אונג סן המשיך לפעול למען שחרור בורמה מהיפנים, והצליח לאחד את הסיעות והשבטים השונים למען המטרה המשותפת במסגרת הסכם פנגלונג. אולם ב-1947 הוא נרצח, וב-4 בינואר 1948 קיבלה בורמה את עצמאותה. ב-1989 שונה שם המדינה למיאנמר.
ראו גם
25214163מדינת בורמה