אורסולה הפרבק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורסולה הפרבק
Ursula Haverbeck
לידה 8 בנובמבר 1928
ווינטרשייד (היום חלק מגילסרברג) בהסן, רפובליקת ויימאר גרמניהגרמניה
פטירה 20 בנובמבר 2024 (בגיל 96)
מדינה גרמניה גרמניהגרמניה
כינויים נוספים הסבתא הנאצית (The Nazi Grandma)
פעילות בולטת הכחשת שואה
ידועה בשל הכחשת שואה, עזרה משפטית למכחישי שואה
תקופת הפעילות יוני 2004 – 20 בנובמבר 2024 (כ־20 שנה)
מקצוע מחברת, סופרת
מפלגה ÖDP, NPD
השקפה דתית נוצרית
בן זוג ורנר גאורג הפרבק

אורסולה הדוויג מטה הפרבק-וצל (בגרמנית: Ursula Hedwig Meta Haverbeck-Wetzel) (8 בנובמבר 1928 - 20 בנובמבר 2024) שהייתה ידועה גם בתור "הסבתא הנאצית" (The Nazi Grandma),[1] הייתה פעילה נאו-נאצית גרמנייה מוולוטו.[2][3] משנת 2004 ועד למותה הייתה נתונה לתביעות, והורשעה בשל הכחשת השואה[2][3][4][5][6] באירוע ה-NPD אשר בגרמניה היא עבירה פלילית.

בעלה היה ורנר גאורג הפרבק, אשר בתקופת גרמניה הנאצית, ייסד את הפדרציה האימפריאלית של הלאום והמולדת, וכן היה גם סופר ומוציא לאור, היסטוריון, פולקלוריסט וכומר של הקהילה הנוצרית בגרמניה.[2] משנת 1982 הוא היה גם יועץ מדעי של המפלגה הדמוקרטית האקולוגית (ÖDP).[דרוש מקור]

ביוגרפיה

הפרבק נולדה בווינטרשייד (היום חלק מגילסרברג) בהסן. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, גורשה ממזרח פרוסיה ועברה לחיות בשוודיה למשך ארבע שנים. שם למדה פדגוגיה, פילוסופיה ובלשנות.

במשך למעלה מחמישים שנה עבדה בצלו הפוליטי של בעלה. לאחר מות בעלה ב-1999, היא השתלטה על רבים מתפקידיו, כולל יו"ר מוסד חינוך המבוגרים הבינלאומי (Collegium Humanum) בוולוטו, נורדריין-וסטפאליה, שהשניים הקימו ב-1963.[2][3] המוסד היה פעיל לראשונה בתנועה הגרמנית לאיכות הסביבה ומתחילת שנות ה-80 פנה בגלוי לתנועות הימין הקיצוני. המשך קיום הארגון נאסר על ידי משרד הפנים הפדרלי הגרמני ב-2008.[2][3]

מ-1983 עד 1989 הייתה נשיאת האיגוד העולמי להגנת החיים (סניף גרמניה), וחשפה בעמדה לא-ממשלתית זו את התנגדותה למערכת המערבית ולאזורי הכיבוש. הייתה חברה זמנית במפלגה הדמוקרטית האקולוגית (ÖDP).[7] אך בשנת 1989, ביוזמת האגודות האזוריות של ÖDP בברמן ונורדריין-וסטפאליה, הודחה מהמפלגה, בין היתר מפני שניסתה לארגן קואליציה ימנית של ה-ÖDP, NPD וקבוצות אחרות.[8]

בשנת 1992 הפכה ליושבת הראש הראשונה של אגודת אתרי הזיכרון, ונשארה בתפקיד זה עד 2003.[3] העמותה הרשומה הוקמה במאי 1992 עם המטרה לבנות אנדרטה לקורבנות האזרחים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה שנהרגו מהפצצות, חטיפות, גירושים ומרכזי מעצר, כדי לשים קץ ל"טבע החד-צדדי הבלתי מוצדק של השקפת ההיסטוריה והמאבק להתגבר על העבר".[3]

השקפות פוליטיות

הרבה לפני איחודה מחדש של גרמניה ב-1990, טיפחה הפרבק קשרים עם קבוצות פוליטיות ימניות קיצוניות כמו ה-NPD במטרה ליצור תנועה קיבוצית לאומית גדולה בגרמניה. אוריינטציה זו התחזקה בשנים שלאחר מכן. בדרך זו היא כנראה הכירה בסביבות 2000 את עורך הדין הנאו-נאצי הורסט מאהלר.

מאז הפכה פעילה כחברה וסגנית מנהלת ב"הארגון לשיקום הנרדפים בשל הכחשת השואה",[3] שנוסד בוולוטו ב-9 בנובמבר 2003, בדיוק ביום השנה לליל הבדולח. הארגון הוקם בראשותו של מכחיש השואה השווייצרי ברנהרד שאוב. בנוסף, מכחישי שואה אחרים, בהם ארנסט צינדל (קנדה) ורוברט פאוריסון (צרפת) היו מעורבים בהקמתו. הארגון נאסר במאי 2008 על ידי משרד הפנים הפדרלי הגרמני בטענה לעוינות לחוקת גרמניה.

פרסום ועבירות נוספות

2014-2004

ביוני 2004, בית המשפט המחוזי של באד אוינהאוזן גזר על הפרבק קנס של 5,400 אירו בגין הסתה לשנאה והכחשת שואה.[2] בכתב העת הביתי של ה-Collegium Humanum, "קול המצפון" (Stimme des Gewissens), הציגה הפרבק צורה של הכחשת השואה, יחד עם עורך המגזין, ארנסט-אוטו קוהר. הגיליון הוחרם לאחר מכן על ידי השלטונות בגרמניה והפצתו נאסרה. בגיליון שלאחר מכן של קול המצפון נטען שוב כי ההשמדה ההמונית של היהודים היא "מיתוס". הדברים בגיליון גובו בציטוט של כתב עת אחר של העיתון הרוסי "Russkiy Vestnik" (השליח הרוסי). בכתב זה פורסם מאמר של ירגן גראף, מכחיש שואה נוסף. במאמר שפרסם גראף נטען כי מספר הקורבנות של היהודים לא הסתכם בשישה מיליון, אלא רק בכחצי מיליון. ב-10 במרץ 2005, בית המשפט פתח תיק פלילי שני נגד הפרבק וקוהר. עם זאת, לבקשת פרקליטות בילפלד התיק נסגר מאחר ש"לא היה מהותי בהשוואה לאחר".

במאמר אחר העלתה השערה בנוגע למעורבותו המלאה של היטלר בשואה. בעקבות מאמר זה קנס אותה בית המשפט האזורי בדורטמונד בכ-6,000 אירו.[2]

ביוני 2009, בית המשפט המחוזי של באד אוינהאוזן מצא אותה אשמה בעבירה של פגיעה בשארלוט קנובלוך, נשיאת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, שדגלה קודם לכן בפומבי בהחרמת ארגון הנותן מימון משפטי למכחישי שואה.[2] בתגובה לכך, כתבה הפרבק מאמר המשמיץ את קנובלוך.[2] על כך הגישה קנובלוך תלונה פלילית, והפרבק נידונה לקנס של 2,700 אירו.

מ-2014 ועד למותה

בנובמבר 2014 הגישה הפרבק תלונה במשטרה נגד המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה, בה האשימה את המועצה ב"רדיפה של חפים מפשע". החקירה נזנחה בדצמבר 2014. אך הפרקליטות של בילפלד בחנה בסופו של דבר הליכים נגד הפרבק בגין האשמות שווא.[6]

בסדרת הטלוויזיה "פנורמה" של ARD שהופקה על ידי ערוץ הטלוויזיה הגרמני NDR במרץ 2015, הכחישה הפרבק שוב את ההשמדה ההמונית של היהודים ודנה בדעותיה. היא תיארה את "השואה הזו" כ"השקר הגדול והעיקש ביותר בהיסטוריה".[4][5] הפרבק פרסמה סרטון מחאה ביוטיוב כנגד משפטו של אוסקר גרונינג, אשר כונה "רואה החשבון של אושוויץ", והפיצה עלונים מחוץ לבית המשפט שתמכו בהכחשת שואה.[9][10]

ביוני 2015 יזמה פרקליטות בילפלד חקירה חדשה בנושא הפרכת שואה מצד הפרבק, זאת בהקשר לפרסומה בכתב העת "קול הרייך" (Die Stimme des Reiches). בנובמבר, לאחר שנמצאה אשמה, נידונה לעשרה חודשי מאסר.[11] בבית המשפט בהמבורג היא התעקשה שמעמדו של אושוויץ כמקום מוות "לא מוכח היסטורית" והוא "רק אמונה".[12]

בספטמבר 2016 נידונה לעשרה חודשי מאסר בגין הכחשת שואה, ללא אפשרות לשחרור על-תנאי, אך נותרה חופשייה עד שהצליחה לערער על התיק. באוקטובר היא נידונה ל-11 חודשים בבאד אוינהאוזן בגין הסתה לשנאה. חודש לאחר מכן, נידונה הפרבק בוורדן לשנתיים וחצי מאסר נוספות בגין הכחשת השואה לאחר שחזרה על טענותיה בקול הרייך.[13]

בנובמבר 2015, בגיל 87, נידונה לעשרה חודשי מאסר בגין הכחשת שואה. מספר הרשעות נוספות בסתיו 2016 הובילו לעונשים נוספים מסוג זה. היא ערערה ללא הצלחה על כל גזרי הדין.[14][15] ב-7 במאי 2018, החלה לרצות עונש מאסר של שנתיים לאחר שנעצרה על ידי המשטרה הגרמנית.[16]

ב-6 באפריל 2022 דן אותה בית המשפט המחוזי של ברלין לשנה נוספת בכלא בגין הכחשת שואה.[17]

נפטרה ב-20 בנובמבר 2024.

פרסומים

  • ורנר ג. הפרבק: Der Weltkampf um den Menschen. Eine deutsche Selbstbesinnung. טיבינגן 1995.
  • ורנר ג. הפרבק: Der Weltkampf um die Gemeinschaft. Die Entwicklung der Demokratie zur Volksordnung. טיבינגן 1996.
  • יחד עם הרארד הפלר, Max Guede, Walter Hähnle: ‏ Bekommen wir eine andere Republik? שטוטגרט 1982.
  • יחד עם Martin Black, Claudio Mutti, Wolfgang Schüler, Oliver Ritter: ‏ Religion und Tradition דרזדן 2002.

לקריאה נוספת

  • Phillip Austen: Ursula Haverbeck. The maker of the Collegium Humanum - a portrait In; The right margin, No. 93, March / April 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו לדוגמה: Toby Axelrod, 93-year-old ‘Nazi Grandma’ sentenced to year in jail for Holocaust denial. Jewish News.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 Braun, Stephan; Geisler, Alexander; Gerster, Martin (2009).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Hannover: Niedersächsische Ministerium für Inneres und Sport (Lower Saxony Ministry of Interior and Sport), 2012, pp. 87, 102, 105, 107, retrieved 1 August 2015
  4. ^ 4.0 4.1 פלטפורמה למכחישי שואה? (בגרמנית)
  5. ^ 5.0 5.1 למרות האיסור: מכחישת השואה נאמה (בגרמנית)
  6. ^ 6.0 6.1 שקר אחד יותר מדי (בגרמנית)
  7. ^ Jürgen Wüst, Konservatismus und Ökologiebewegung: eine Untersuchung im Spannungsfeld von Partei, Bewegung und Ideologie am Beispiel der Ökologisch-Demokratischen Partei (ÖDP), IKO 1993, S. 165
  8. ^ Letters between the branches of ÖDP in Bremen and North Rhine-Westphalia 1988-1989
  9. ^ Neo-Nazis gather at trial of Oskar Groening and claim former Auschwitz guard is a 'victim' of German justice system
  10. ^ NPD ושקר השואה: הופעה מביכה לפני משפט אושוויץ (בגרמנית)
  11. ^ "German grandmother, 87, jailed for Holocaust denial"
  12. ^ אתר למנויים בלבד Afp, ‏German 'Nazi grandma' sentenced to 10 months in prison for Holocaust denial, The Telegraph, 13 November 2015
  13. ^ German Holocaust denier Ursula Haverbeck, 88, again sentenced to prison
  14. ^ "Handelsblatt explains: How Germany Combats Far-Right Extremism"
  15. ^ "הפרבק תעמוד בקרוב למשפט בדטמולד" (בגרמנית)
  16. ^ Elderly German neo-Nazi apprehended, sent to prison - The Washington Post
  17. ^ Toby Axelrod, 93-year-old German Holocaust denier nicknamed the ‘Nazi Grandma’ sentenced to a year in jail. Forward.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40013842אורסולה הפרבק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורסולה_הפרבק&oldid=2735148"