אורסולה הפרבק
| לידה |
8 בנובמבר 1928 (גיל: 95) ווינטרשייד (היום חלק מגילסרברג) בהסן, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה |
| כינויים נוספים | הסבתא הנאצית (The Nazi Grandma) |
| פעילות בולטת | הכחשת שואה |
| ידוע בשל | הכחשת שואה, עזרה משפטית למכחישי שואה |
| תקופת הפעילות | יוני 2004 – בכלא (נכון לנובמבר 2021) |
| מקצוע | מחברת, סופרת |
| מפלגה | ÖDP, NPD |
| השקפה דתית | נוצרית |
| בן זוג | ורנר גאורג הפרבק |
אורסולה הדוויג מטה הפרבק-וצל (בגרמנית: Ursula Hedwig Meta Haverbeck-Wetzel) (נולדה ב-8 בנובמבר 1928) נודעת גם בתור "הסבתא הנאצית" (The Nazi Grandma), היא פעילה נאצית גרמנייה מוולוטו, גרמניה.[1][2]משנת 2004 הפרבק נתונה לתביעות והורשעה בשל הכחשת השואה,[1][2][3][4][5] באירוע ה-NPD אשר בגרמניה היא עבירה פלילית.
בעלה היה ורנר גאורג הפרבק, אשר בתקופת גרמניה הנאצית, ייסד את הפדרציה האימפריאלית של הלאום והמולדת, וכן היה גם סופר ומוציא לאור, היסטוריון, פולקלוריסט וכומר של הקהילה הנוצרית בגרמניה.[1] משנת 1982 הוא היה גם יועץ מדעי של המפלגה הדמוקרטית האקולוגית (ÖDP). [דרוש מקור]
בנובמבר 2015, בהיותה בת 87, הפרבק נידונה לעשרה חודשי מאסר בגין הכחשת שואה. מספר הרשעות נוספות בסתיו 2016 הובילו לעונשים נוספים מסוג זה. היא ערערה ללא הצלחה על כל גזרי הדין[6][7] וב-7 במאי 2018, היא החלה לרצות עונש מאסר של שנתיים לאחר שנעצרה על ידי המשטרה הגרמנית.[8]
חיים אישיים
הפרבק נולדה בווינטרשייד (היום חלק מגילסרברג) בהסן. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הפרבק גורשה ממזרח-פרוסיה ועברה לחיות בשוודיה במשך ארבע שנים. שם למדה פדגוגיה, פילוסופיה ובלשנות. במשך למעלה מחמישים שנה עבדה הפרבק בצלו הפוליטי של בעלה. לאחר מות בעלה ב-1999, היא השתלטה על רבים מתפקידיו, כולל יו"ר מוסד החינוך המבוגרים הבינלאומי (Collegium Humanum) בוולוטו, נורדריין-וסטפאליה, ששניהם הקימו ב-1963.[1][2] המוסד היה פעיל לראשונה בתנועה הגרמנית לאיכות הסביבה ומתחילת שנות ה-80 פנה בגלוי לתנועות הימין הקיצוני; המשך קיום הארגון נאסר לאחר מכן על ידי משרד הפנים הפדרלי הגרמני ב-2008.[1][2]
מ-1983 עד 1989, הפרבק הייתה גם נשיאת האיגוד העולמי להגנת החיים (סניף גרמניה), וחשפה בעמדה לא-ממשלתית זו את התנגדותה למערכת המערבית ולאזורי הכיבוש. היא הייתה חברה זמנית במפלגה הדמוקרטית האקולוגית (ÖDP).[9] אך בשנת 1989, ביוזמת האגודות האזוריות של ÖDP בברמן ונורדריין-וסטפאליה, היא הודחה מהמפלגה, בין היתר בגלל שניסתה לארגן קואליציה ימנית של ה-ÖDP, NPD וקבוצות אחרות.[10]
בשנת 1992, הפרבק הפכה ליו"ר הראשון של אגודת אתרי הזיכרון, ונשארה בתפקיד זה עד 2003.[2] העמותה הרשומה הוקמה במאי 1992 עם המטרה לבנות אנדרטה לקרבנות האזרחים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה על ידי הפצצות, חטיפה, גירוש ומרכזי מעצר, כדי לשים קץ ל"טבע החד-צדדי הבלתי מוצדק של השקפת ההיסטוריה והמאבק להתגבר על העבר.[2]
השקפות פוליטיות
הרבה לפני איחודה מחדש של גרמניה ב-1990, הפרבק טיפחה קשרים עם קבוצות פוליטיות ימניות כמו NPD במטרה ליצור תנועה קיבוצית לאומית גדולה בגרמניה. אוריינטציה זו התחזקה בשנים שלאחר מכן. בדרך זו היא כנראה הכירה בסביבות שנת 2000 את עורך הדין הנאו-נאצי הורסט מאהלר. מאז היא הפכה פעילה כחברה וסגנית מנהלת ב"הארגון לשיקום הנרדפים בשל הכחשת השואה",[2] שנוסד בוולוטו ב-9 בנובמבר 2003, בדיוק ביום השנה לליל הבדולח. הארגון הוקם בראשותו של מכחיש השואה השווייצרי ברנהרד שאוב. בנוסף, מכחישי שואה אחרים, כולל ארנסט צינדל (קנדה), רוברט פאוריסון (צרפת), ועוד רבים אחרים היו מעורבים גם הם בהקמתו. הארגון נאסר במאי 2008 על ידי משרד הפנים הפדרלי הגרמני בטענה לעוינות לחוקת גרמניה.
פרסום ועבירות נוספות
עד 14–2004
ביוני 2004, בית המשפט המחוזי של באד אוינהאוזן גזר על הפרבק קנס של 5,400 אירו בגין הסתה לשנאה והכחשת שואה.[1] בכתב העת הביתי של ה-Collegium Humanum, "קול המצפון" (Stimme des Gewissens), הציגה הפרבק צורה של הכחשת השואה, יחד עם עורך המגזין, ארנסט-אוטו קוהר. הגיליון הוחרם לאחר מכן על ידי השלטונות בגרמניה והפצתו נאסרה. בגיליון שלאחר מכן של קול המצפון נטען שוב כי ההשמדה ההמונית של היהודים הינה "מיתוס". הדברים בגיליון גובו בציטוט של כתב עת אחר של העיתון הרוסי "Russkiy Vestnik" (השליח הרוסי). בכתב זה התפרסם מאמר של ירגן גראף, מכחיש שואה נוסף. במאמר שפרסם גראף נטען כי מספר הקורבנות של היהודים לא הסתכם בשישה מיליון, אלא רק כבחצי מיליון. ב-10 במרץ 2005, בית המשפט פתח תיק פלילי שני נגד הפרבק וקורס. עם זאת, לבקשת פרקליטות בילפלד התיק נסגר מאחר ש-"לא היה מהותי בהשוואה לאחר".
במאמר אחר כתבה הפרבק השערה הנוגעת למעורבותו המלאה של היטלר בשואה. בעקבות מאמר זה קנס בית המשט האזורי בדורטמונד את הפרבק.[1]בסך הכל נקבע קנס כולל של 6,000 אירו.
ביוני 2009, בית המשפט המחוזי של באד אוינהאוזן מצא את הפרבק אשמה בעבירה על פגיעה בשארלוט קנובלוך, נשיאת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, שדגלה קודם לכן בפומבי בהחרמת ארגון הנותן מימון משפטי למכחישי שואה.[1] בתגובה לכך, כתבה הפרבק מאמר המשמיץ את קנובלוך.[1] לאחר מכן הגישה קנובלוך תלונה פלילית, והפרבק נידונה לקנס של 2,700 אירו.
מ-2014 ואילך
בנובמבר 2014 הגישה הפרבק תלונה במשטרה נגד המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה. היא האשימה את המועצה ב"רדיפה של חפים מפשע". החקירה נזנחה בדצמבר 2014. פרקליטות בילפלד בחנה בסופו של דבר הליכים נגד הפרבק בגין האשמות שווא.[5]
בסדרת הטלוויזיה "פנורמה" של ARD שהופקה על ידי NDR במרץ 2015, הפרבק הכחישה שוב את ההשמדה ההמונית של היהודים ודנה בדעותיה. היא תיארה את "השואה הזו" כ"השקר הגדול והעיקש ביותר בהיסטוריה".[3][4] הפרבק פרסמה סרטון מחאה ביוטיוב כנגד משפטו של אוסקר גרונינג, אשר כונה "רואה החשבון של אושוויץ", והפיצה עלונים מחוץ לבית המשפט שתמכו בהכחשת שואה.[11][12]
הפרבק הפכה לנושא חקירה חדשה שיזמה פרקליטות בילפלד ביוני 2015, בהקשר לפרסום בכתב העת "קול הרייך" (Die Stimme des Reiches). בנובמבר, לאחר שנמצאה אשמה, היא נידונה לעשרה חודשי מאסר.[13] בבית המשפט בהמבורג היא התעקשה שמעמדו של אושוויץ כמקום מוות "לא מוכח היסטורית" והוא "רק אמונה".[14]
בספטמבר 2016 נידונה הפרבק לעשרה חודשי מאסר בגין הכחשת שואה, ללא אפשרות לשחרור על-תנאי, אך נותרה חופשית עד שנשמע ערעור על התיק. באוקטובר היא נידונה ל-11 חודשים בבאד אוינהאוזן בגין הסתה לשנאה. חודש לאחר מכן, נידונה הפרבק בוורדן לשנתיים וחצי מאסר נוספות בגין הכחשת השואה לאחר שחזרה על טענותיה בקול הרייך.[15]
בתרבות
עקב פעילותה הנרחבת בתחום הכחשת השואה, הפרבק משמשת כמאין פטרונית לניאו נאצים ומכחישי שואה אחרים.
תמונה של הפרבק כנערה במדי אס-אס הפכה גם היא למפורסמת ומזוהה עם האידיאל הנשי-הנאצי העילי.
פרסומים
- ורנר ג. הפרבק: Der Weltkampf um den Menschen. Eine deutsche Selbstbesinnung. טיבינגן 1995.
- ורנר ג. הפרבק: Der Weltkampf um die Gemeinschaft. Die Entwicklung der Demokratie zur Volksordnung. טיבינגן 1996.
- יחד עם הרארד הפלר, Max Guede, Walter Hähnle: Bekommen wir eine andere Republik? שטוטגרט 1982.
- יחד עם Martin Black, Claudio Mutti, Wolfgang Schüler, Oliver Ritter: Religion und Tradition דרזדן 2002.
לקריאה נוספת
- Phillip Austen: Ursula Haverbeck. The maker of the Collegium Humanum - a portrait In; The right margin, No. 93, March / April 2005.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Braun, Stephan; Geisler, Alexander; Gerster, Martin (2009).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Hannover: Niedersächsische Ministerium für Inneres und Sport (Lower Saxony Ministry of Interior and Sport), 2012, pp. 87, 102, 105, 107, retrieved 1 August 2015
- ^ 3.0 3.1 פלטפורמה למכחישי שואה? (בגרמנית)
- ^ 4.0 4.1 למרות האיסור: מכחישת השואה נאמה (בגרמנית)
- ^ 5.0 5.1 שקר אחד יותר מדי (בגרמנית)
- ^ "Handelsblatt explains: How Germany Combats Far-Right Extremism"
- ^ "הפרבק תעמוד בקרוב למשפט בדטמולד" (בגרמנית)
- ^ Elderly German neo-Nazi apprehended, sent to prison - The Washington Post
- ^ Jürgen Wüst, Konservatismus und Ökologiebewegung: eine Untersuchung im Spannungsfeld von Partei, Bewegung und Ideologie am Beispiel der Ökologisch-Demokratischen Partei (ÖDP), IKO 1993, S. 165
- ^ Letters between the branches of ÖDP in Bremen and North Rhine-Westphalia 1988-1989
- ^ Neo-Nazis gather at trial of Oskar Groening and claim former Auschwitz guard is a 'victim' of German justice system
- ^ NPD ושקר השואה: הופעה מביכה לפני משפט אושוויץ (בגרמנית)
- ^ "German grandmother, 87, jailed for Holocaust denial"
- ^ German 'Nazi grandma' sentenced to 10 months in prison for Holocaust denial
- ^ German Holocaust denier Ursula Haverbeck, 88, again sentenced to prison
קישורים חיצוניים
- ein-zentrum-der-holocaustleugner Collegium Humanum - המרכז להכחשת השואה - Anti-Fascists חוברת עובדות מס' 70/1.2006: "ה-Collegium Humanum - מרכז מכחישי שואה"
- HOLOCAUST "Göttlicher Auftrag" (בגרמנית) - FOCUS ONLINE
- מכחיש, שואה שוב בבית המשפט (בגרמנית) - Westfalen paper. ה-10 באוקטובר
