אוריה שביט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אוריה שביט (נולד ב-22 ביוני 1975) הוא חוקר חברות איסלאמיות, סופר ועיתונאי ישראלי. שביט מתמחה במחקר הלכה, תאולוגיה ופוליטיקה באסלאם המודרני ובמחקר מיעוטים מוסלמיים במערב. משנת 2014 הוא פרופסור חבר בחוג לערבית ולאסלאם ובתוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. מקיץ 2016 משמש ראש החוג ללימודי הערבית והאסלאם וראש התוכנית למדעי הדתות באוניברסיטה זו.

ביוגרפיה

אוריה שביט נולד וגדל בתל אביב. בנם של חוקרת התרבות זהר שביט וההיסטוריון יעקב שביט. אחיו הצעיר הוא הסופר אבנר שביט. למד בתיכון עירוני ה' ושירת בצבא בחיל המודיעין.

שביט סיים תואר ראשון בהיסטוריה של מזרח התיכון ובאסלאם באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו, "משטרים ערביים בין קץ ההיסטוריה להתנגשות הציוויליזציות: גלגוליה של תפיסה מהותנית", נכתבה באוניברסיטת תל אביב (2005) בהדרכת פרופ' יוסף קוסטינר ופרופ' אייל זיסר. בין 2006 ל-2007 השלים שביט בגרמניה את מחקר הפוסט-דוקטורט שלו.

במחקריו האקדמיים מתמקד שביט בשאלת הדמוקרטיה בחברות ערביות ובמיעוטים המוסלמיים במערב. מחקריו בסוגיית הדמוקרטיה מתייחדים בתשומת הלב שהם מעניקים לגישות אינטלקטואליות ערביות לרעיון האוניברסליות של הדמוקרטיה הליברלית ולפונקציות הפוליטיות שממלאות גישות אלה. מחקריו בסוגיית המיעוטים המוסלמיים מתייחדים בשילוב בין עבודת-שדה לעיונים טקסטואליים, ועוסקים בעיקר בהתפתחות של תאולוגיות והלכות אסלאמיות המעניקות לגיטימציה לנוכחות המוסלמית במערב, ובהתקבלותן ובדחייתן של תאולוגיות והלכות אלה בקרב קהילות מהגרים השונות.

נכון ל-2015 שביט הוא פרופסור חבר בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו

אסלאם ודמוקרטיה

מחקריו של שביט בסוגיה זו התמקדו בהתפתחותן של גישות אסלאמיות לדמוקרטיה המערבית מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. שביט בחן את הטענה של תאולוגים מוסלמים, ובמיוחד אנשי האחים המוסלמים, כאילו שורשי הדמוקרטיה המערבית מצויים בקוראן ואין סתירה בין מרכיביה "החיוביים" לבין האסלאם. מחקריו הדגימו שההגות האסלאמיסטית בסוגיה זו נמנעה מלהשיב באופן ברור על השאלה האם הסמכות העליונה לפרשנות חוקתית ב"דמוקרטיה אסלאמית" תהיה בידי חכמי הלכה לא-נבחרים או בידי נציגי העם. לשיטתו, הגותם של אנשי האחים המוסלמים סוללת את הדרך למשטר תאוקרטי, אף שהיא מתחזה לדמוקרטית.

משפט ההלכה של המיעוטים המוסלמים

שביט הוא מחלוצי מחקר משפט ההלכה של המיעוטים המוסלמים במערב. מחקריו בנושא זה מתבססים על אלפי פסיקות הלכה שנאספו במחקרי שדה שערך בעשרות מסגדים באירופה ובארצות הברית. בין חידושיו העיקריים: הטענה כי באסלאם הערבי-סוני התפתחו משנות התשעים שתי דוקטרינות עיקריות למיעוטים מוסלמים: הוסטית, בהנהגת יוצאי אל-אזהר, והסלפית, בהנהגת הממסד הדתי הסעודי; כי שתי האסכולות נותנות לגיטימציה לנוכחות מוסלמית באירופה על יסוד התקווה, שהמהגרים יאסלמו את היבשת; וכי באופן אירוני, בדוקטרינה הוסטית משמשת התקווה לאסלום אירופה אמצעי לקדם אינטגרציה של מוסלמים ביבשת. מחקריו על הלכה מודרנית הדגימו את המרכזיות והחדשנות בשימוש במנגנון הקלאסי של מצלחה (הגנה על מטרות העל של ההלכה) בפסיקה הוסטית. מחקרי השדה שערך שביט, בעיקר בגרמניה, באנגליה ובאיסלנד, הדגימו את הדרכים הגמישות שבהן מאמצות ודוחות קהילות של מיעוטים מוסלמים את הקורפוסים ההלכתיים האלה.

תפיסת ההיסטוריה של האחים המוסלמים

מחקריו של שביט בתחום זה הדגישו את המרכזיות של שלוש תפיסות היסטוריות במחשבה של האחים המוסלמים, ואת זיקתן להגות של הזרם המודרניסטי-אפולוגטי שפעל בעיקר במצרים בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים:

  • התפיסה ששורש הרנסאנס המערבי במפגש של המערב עם האסלאם;
  • התפיסה שמאז המאה התשע עשרה מנהל המערב "מתקפה תרבותית" נגד העולם הערבי, שתכליתה לחסל את זיקתם של הערבים לאסלאם ולהשתלט עליהם ללא כוח צבאי;
  • התפיסה שהמערב נתון בשקיעה מתמשכת, והאסלאם עתיד להחליפו בקרוב.

הציונות בעיניים ערביות

שביט הדגים כי במחשבה הערבית רווחת, עוד משלהי המאה-19, גישה דו-ממדית: מצד אחד, ראיית הציונות כאויב ושלילת הלגיטימיות שלה. מצד שני, ראיית הציונות כמודל לחיקוי. מחקריו הדגימו כי אסלאמיסטים ערבים מצאו בציונות תימוכין לצורך במהפכה אסלאמית בחברות הערביות, ואילו ליברלים ערבים מצאו בציונות תימוכין לצורך במהפכה ליברלית. במחקרים אחרים בחן כתיבה אסלאמית המשווה בין העבר וההווה של יהודים באירופה לאלו של המוסלמים.

תורת האבולוציה

היחס בעולם הערבי לדרוויניזם שימש את שביט כמקרה-מבחן לשאלת היחס למדע ולחופש המדע בקרב אסלאמיסטים ערבים. שביט הדגים כיצד התפיסה ולפיה אין סתירה בין הקוראן לבין תורת האבולוציה הומרה במרוצת המאה העשרים, בהשפעת פונדמנטליסטים אמריקנים, בשלילה מוחלטת של דרוויניזם וראייתו כביטוי של "חריגות" מערבית.

חילופי דורות בהנהגות העולם הערבי

שביט בחן את הטענה כי חילופי הדורות בהנהגות סוריה, ירדן, קטאר ומרוקו בשלהי המאה העשרים הם "שחר של יום חדש", ועל יסוד ניתוח ראיונות ונאומים של ההנהגות הצעירים טען, כי מטרתם של החילופים הייתה לשמר את הסדר הקיים.

תאולוגיות של הגירה'

לצד פרופ' גליה צבר וחוקרים נוספים בחן שביט באופן השוואתי, במסגרת פרויקט מחקר שנערך במכון ון-ליר, את הדמיון בין כתבים תאולוגים שונים המצדיקים תנועות הגירה. בין השאר הצביע על הדמיון בין ההצדקות של תנועת חב"ד להגירה של הנהגתה לניו-יורק והישארותה שם לבין ההצדקות של תאולוגים מוסלמים בני זמננו להגירתם של מוסלמים לאירופה ולארצות הברית.

אלימות ולגיטימציה פוליטית באסלאם הרדיקלי

אחדים ממחקריו של שביט עוסקים ביחס לאלימות פוליטית במשנתם של האחים המוסלמים ושל אל-קאעידה. בין השאר הדגים את ההשפעה העצומה שהייתה להגות סעודית מרכזית על התפתחות משנתו של בן-לאדן, ואת ההסכמה הרחבה שהתפתחה במשנת האחים המוסלמים, בהשפעת פסיקות מימי הביניים, לפיה ניתן לפעול באלימות נגד השליט רק אם הצלחת המאבק מובטחת.

טיפולוגיות של הגירה

מחקרי שדה של שביט בחנו את ההשפעה של טכנולוגיות תקשורת מתקדמות על מהגרים בכלל, ועל מהגרים מוסלמים בפרט. שביט העלה את הסברה כי האינטרנט והטלוויזיה בלוויין מאפשרים לראשונה בהיסטוריה המודרנית ניתוק בין הקהילה הטריטוריאלית לקהילה המדומיינת, ובכך יוצרים טיפולוגיות חדשות של זיקות בין מהגרים לבין מדינות המוצא. בין השאר טען להיווצרותו של "טראנס-לאומי פאסיבי", הקשור באינטנסיביות לקהילה מדומיינת שעזב בלי לקיים איתה קשרים פיזיים משמעותיים. מחקריו הצביעו גם על חוסר ההצלחה היחסית של ערוצי לוויין ואתרי אינטרנט אסלאמיים לכונן "קהילה מדומיינת" אסלאמית עולמית.

שריעה וספורט

מחקרים חלוציים של שביט בוחנים באמצעות ניתוחים טקסטואליים ומחקרי שדה גישות הלכתיות לספורט, ואת השפעתן על מוסלמים במערב. בין השאר הצביע על חילוקי הדעות בין וסטים לסלפים בשאלת הלגיטימיות של פעילות ספורטיבית, חקר את הזיקה בין אתניות לדתיות בפעילות של חדר הכושר הראשון שנוסד בגרמניה לנשים מוסלמיות; ובחן את הסיבות להקמתן של קבוצות כדורגל אסלאמיות במדינות אירופה.

ספרי עיון בעברית

שחר של יום ישן, 2003. הספר בדק את הטענות שנפוצו במאמרים עיתונאיים ואקדמיים בשלהי המאה ה-20, לפיהן הדור הצעיר של המנהיגים במזרח התיכון (בשאר אל-אסד, עבדאללה השני מלך ירדן ומוחמד השישי ממרוקו), מבשר מגמה של התמערבות, וכן את ההערכות שלפיהן הטלוויזיה בלוויין והאינטרנט הם סוכני דמוקרטיזציה. שביט טען בספר שהשליטים הצעירים נבחרו לתפקידם כדי לחזק את הסדר הקיים, ושתפישת הדמוקרטיה שלהם רחוקה במוצהר מזו המערבית. כן טען, שערוצי טלוויזיה דוגמת אלג'זירה הוקמו ככלים בשירות המשטרים הערביים להדיפת ההשפעה המערבית - ולא להפך.

מלחמות הדמוקרטיה: המערב והערבים מנפילת הקומוניזם ועד המלחמה בעיראק, 2008. הספר, המתבסס בחלקו על עבודת הדוקטורט שכתב ובוחן את ההיסטוריה של הפולמוס סביב האוניברסליות של הדמוקרטיה הליברלית בחברות ערביות מראשית המאה ה-19 ועד מלחמת המפרץ, תוך התמקדות בדיון שהתעורר בנושא בערב הסעודית ובסוריה בעקבות נפילת הקומוניזם.

שקיעת המערב, עליית האסלאם? עיונים בהגות על עתיד הציוויליזציות, 2010. ספר זה, שאותו ערך שביט, כולל מאמרים של עשרה חוקרים מארבע אוניברסיטאות ישראליות. הספר דן בהתפתחות התפישה בהגות מערבית וערבית מאז שלהי המאה ה-19, שלפיה הציוויליזציה המערבית שוקעת והאסלאם עתיד להנהיג את האנושות במקומה. הספר בוחן את התפקידים התאולוגיים והחברתיים שממלאת תפישה זו.

אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים, 2013. הספר מציג תזה השוואתית על גישות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות כלפי התנועה הציונית, ישראל ותהליכי השלום והנורמליזציה. הספר מדגים את התפקיד הכפול שמילאה מדינת היהודים בהגות של זרמים אידאולוגיים מתחרים ועוינים בחברות הערביות. מצד אחד, התעצבה ישראל כאויב שתוצאות המאבקים נגדו ממחישות את הצורך במהפכה: על פי האסלאמיסטים, מהפכה שתהפוך את האסלאם למסגרת חיים כוללת; על פי הליברלים, מהפכה שתשכין דמוקרטיה וחירויות פרט. מצד אחר תוארו היבטים של התנועה הציונית ושל ישראל כמקור-לחיקוי, ואסלאמיסטים וליברלים כאחד זיהו בהם, בהתאמה לתפיסות עולמם, את התכונות ואת הערכים שהם מבקשים להנחיל בחברות הערביות. את הספר כתב שביט יחד עם ד"ר אופיר וינטר.

ספרי עיון באנגלית

(The New Imagined Community: Global Media and the Construction of National and Muslim Identities of Migrants (Brighton, Portland and Vancouver: Sussex Academic, Press. בחלקו הראשון של ספר זה בוחן שביט כיצד מאפשרות טכנולוגיות תקשורת מתקדמות למהגרים להשתייך לקהילת הלאום המדומיינת המקורית שלהם גם לאחר שעזבו אותה. בחלק זה מדגים שביט את האפשרות לניתוק הזיקה המודרנית בין טריטוריה לדמיון מדיני. בחלקו השני של הספר בוחן שביט את התפתחותה של תאולוגיה מוסלמית שרואה בטלוויזיה בלוויין ובאינטרנט אמצעי לכונן מחדש את אומת האסלאם הגלובלית. הספר מבוסס בחלקו על מחקר שדה שערך שביט בקרב קהילות מהגרים ובמסגדים ערביים בפרנקפורט בתמיכתה של קרן מקס פלאנק.

(Islamism and the West: From "Cultural Attack" to "Missionary Migrant" (London and New York: Routledge. הספר מנתח את האידאולוגיה האסלאמיסטית ומסביר כיצד ומדוע מובילי "הזרם המרכזי" באסלאם פיתחו במהלך המאה ה-20 תאוריה, לפיה "המערב" שותף לקונספירציה רחבה שמטרתה למגר את האסלאם באמצעות "מתקפה תרבותית". זאת, בזמן שהמערב קורס תחת ריקנותו המוסרית והרוחנית ומשתוקק לישועה שתבוא בדמות המהגרים המוסלמים למדינות המערב.

(Shari‘a and Muslim Minorities: The Wasati and Salafi Approaches to Fiqh al-Aqalliyyat al-Muslima (Oxford: Oxford University Press. דרך ניתוח של מאות פסקי הלכה (פתוות), הספר פותח צוהר אל הפולמוס הפנימי שמתחולל בתוך קהילות מוסלמיות במדינות המערב במגוון נושאים, ובהם: אינטגרציה, השתתפות פוליטית, תרבות פנאי, כלכלה ופיננסים והיחס למי שאינם מוסלמים.

(Zionism in Arab Discourses (Manchester: Manchester University Press. מחקר חלוצי בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי. הספר סוקר ומנתח מאות טקסטים שנכתבו על ידי אסלאמיסטים וליברלים ערבים, למן סוף המאה ה-19 ועד "האביב הערבי" ומציג את יחסם הדואלי לציונות ולמדינת ישראל, כאויב אך גם כמקור השראה עבורם. את הספר כתב שביט יחד עם ד"ר אופיר וינטר.

(Scientific and Political Freedom in Islam: A Critical Reading of the Modernist-Apologetic School (London and New York: Routledge.

מאמרים נבחרים באנגלית

  • “Al Qaedaʼs Saudi Roots,” Middle East Quarterly, 13:4 (Fall 2006), pp. 3-13.
  • “The Arab Road to Democracy,” Azure, No. 26 (Autumn 2006), pp. 30-62.
  • “Should Muslims Integrate into the West?” Middle East Quarterly 14:4 (Fall 2007), pp. 13-21.
  • “Old Fears, New Threats,” Azure, No. 30 (Autumn 2007), pp. 64-88.
  • “Sheikh Google: The Role of Advanced Media Technologies in Constructing the Identity of Muslim-Arab Germans,” in Tel Aviver Jahrbuch für Deutsche Geschichte 37: Juden und Muslime in Deutschland, eds. Jose Brunner and Shai Lavi (Munich: Wallstein Verlag), pp. 255-272.
  • “Muslim Strategies to Convert Western Christians” (With Frederic Wiesenbach,Middle East Quarterly, 16:2 (Spring 2009), pp. 3-14.
  • “Is Shura a Muslim Form of Democracy? Roots and Systemization of a Polemic,”Middle Eastern Studies, 46:3 (May 2010), pp. 349-374.
  • “Why are They So? The Ideology of Muslim Fundamentalists,” in Thomas Kunze and Wolfgand Maier (eds.), Einundzwanzig: Jahrundertchanchen – Jahrundertgefahren (Berlin: Verlag Finckenstein & Salmuth,), pp. 178-187 (in German).
  • “Sports in Contemporary Islamic Law” (with Ofir Winter), Islamic Law and Society, 18:2 (spring 2011), pp. 250-280.
  • “The Muslim Brotherhoodʼs Idea of Democracy,” Azure 45 (Autumn 2011), pp. 29- 51.
  • “An 'Integrating Enclave': The Case of Al-Hayat, Germanyʼs First Islamic Fitness Center for Women in Cologne,” (with Frederic Wiesenbach), Journal of Muslim Minority Affairs, 32:1 (April 2012), pp. 47-61.
  • “The Wasati and Salafi Approaches to the Religious Law of Muslim Minorities,”Islamic Law and Society, 20:4 (November 2012), pp. 416-457.
  • “The Polemic on al-wala' wal-bara' (Loyalty and Disavowal): Crystallization and Refutation of an Islamic Concept,” Journal of South Asian and Middle Eastern Studies, 36:3 (Spring 2013), pp. 24-49.
  • “Can Muslims Befriend Non-Muslims? Debating al-Wala’ wal-Bara’ in Theory and Practice,” Islam and Christian-Muslim Relations, 25:1(January 2014), pp. 67-88.
  • “A Religious Law for Muslims in the West: The European Council for Fatwa and Research and the Evolution of Fiqh al-Aqalliyyat al-Muslima,” in Roberto Tottoli (ed.), Routledge Handbook of Islam in the West (London: Routledge, 2014), (with Qadi Iyad Zahalka), pp. 365-377.
  • “The Post-Modern Reconstitution of Islamic Memory: The Case of Yusuf al-Qaradawi and the Virtual umma,” in Itzchak Weisman, Mark Sedgwick and Ulrika Martensson (eds.) Islam and the Cultural Politics of Globalization (London: Ashgate, 2014), pp. 163-184.
  • “The Lesser of Two Evils: Islamic Law and the Emergence of a Broad Agreement on Muslim Participation in Western Political Systems,” Contemporary Islam,8:3 (September 2014), pp. 239-259. (due to a technical error accepted also for publication in the Journal for International Migration and Integration, August 2013).
  • “The Evolution of Darwin to a ‘Unique Christian Species’ in Modernist-Apologetic Arab-Islamic Thought,” Islam and Christian-Muslim Relations, published on-line 5.9.14, published in the print edition 26:1 (January 2015), pp. 17-32.
  • “Theology of Migration: Towards a Comparative Conceptualization,” The Journal of Levantine Studies, 4:2 (Winter 2014), pp. 9-38. (Primary author, with Galia Sabar et al.)
  • “Zionism as Told By Rashid Rida,” The Journal of Israeli History, 34:1 (January 2015), 23-44.
  • “The Muslim Brothers' Conception of Armed Insurrection against an Unjust Regime,” Middle Eastern Studies, 51:4 (July 2015), 610-617.
  • "Ramadan in Iceland: A Tale of Two Mosques," Islam and Christian–Muslim Relations (March 2016), pp. 1-21: http://dx.doi.org/10.1080/09596410.2016.1148392.
  • Muslims are the New Jews' in the West: Reflections on Contemporary Parallelisms," Journal of Muslim Minority Affairs, 36:1 (March 2016), 1-15"'.

ספרות יפה

האיש המת, רומן פילוסופי שפרסם שביט ב-2013 (כתר) היה רב מכר. גיבור הספר, ברק לביא, עורך דין ואיש עסקים כושל שנישואיו נהרסו, חוזר לתל אביב מביקור עבודה באנגליה ומגלה כי מת.

שביט חיבר חמישה ספרי ילדים. שלושה מהם, שראו אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד", "הילד שקרא מחשבות" (2010), "מעשה קסמים" (2012) ו"המשאלה השלישית" (2017), נבחרו ל"מצעד הספרים" של משרד החינוך.

ספרי הדרכה

ספר הדרכה לסטודנטים שחיבר שביט, "המדריך לסטודנט", מציע דרכים ללמוד לבחינות, לכתוב עבודות ולהתמצא בספרייה. הספר כולל גם הדרכה לכתיבת קורות חיים, ראיונות עבודה וחוזי שכירות. המדריך, שנמכר בכעשרים אלף עותקים, היה לנפוץ מסוגו בארץ.

עיתונות

בין השנים 1997 ל-2008 מילא שביט שורת תפקידים עיתונאיים בכירים. בין השאר היה עורך ופרשן חדשות חוץ בעיתון "הארץ", בעל הטורים "אטלס" ו"כדורי" בגיליון יום שישי של "הארץ", כתב חוקר של מוסף "הארץ", עורך מוספי סוף השבוע של "מעריב" ושל "מקור ראשון", בהם שימש גם כפובליציסט, ובעל טור לביקורת ספרים ב"ידיעות אחרונות".

הרצאות

שביט הוא מרצה מבוקש לקהל הרחב ומרואיין תדירות לכלי התקשורת האלקטרוניים בשאלות הקשורות למזרח התיכון המודרני ולהגירה מוסלמית למערב. מאז 2011 עורך סדרות הרצאות באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף אגודת הידידים של האוניברסיטה, שהכנסותיהן מוקצות למלגות לסטודנטים וכן לפעילויות יהודיות-ערביות.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25898043אוריה שביט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוריה_שביט&oldid=1457858"