אורוץ' ברברוסה

אורוץ' ברברוסה, אדום הזקן.
בתחריט זה הוא נראה עם ידו התותבת, שהייתה עשויה כסף

אורוץ', הידוע כאורוץ' רייס ואורוץ' ברברוסה (בטורקית: Oruç Reis; בערבית: عروج بربروس; ובספרדית: Arrudye, ע'רודי; 1474 (בערך) – 1518, ליד תלמסאן), היה שודד ים ברברי; מושל (ביי) אלג'יר מטעם האימפריה העות'מאנית; ו"ביילרביי" ("אדון האדונים") של מערב הים התיכון מטעמה. הוא אחיו הבכור של ח'יר א-דין ברברוסה.

זקנו האדמוני העניק לו את הכינוי העממי "ברברוסה", אדום הזקן, בקרב תושבי אירופה. כינוי שדבק גם באחיו, כאשר זה ירש אותו וצבע את זקנו בחינה אדומה כדי לשמר את ההילה שאפפה את אחיו, ואת האימה שהטיל על חופי אירופה.

דבקו בו גם הכינויים "באבא אורוץ'" ו"באבא ערוג'י", כשהסתמן כאב מושיע של המוריסקים (האנוסים המוסלמים בספרד) בשנים שלאחר הרקונקיסטה; הוא הבריח רבים מהם מספרד, ומסעות שוד שהוביל על חופי ספרד, הצטיירו כנקמה בנוצרים הכופרים על פשעיהם נגד המוסלמים.

ביוגרפיה

אורוץ' נולד באי לסבוס ליאקופ, פרש טורקי שעבד בשירות הסולטאן העות'מאני מהמט השני, ולאם יווניה-נוצריה. מגיל צעיר עבד כספן. במהלך היתקלות ימית עם אבירי רודוס, בה נהרג אחד מחמשת אחיו, נפל אורוץ' בשבי. הוא שימש במשך שנתיים כעבד בבניית ביצורי רודוס, ובחתירה בגליאות של האבירים. בשלב מסוים הצליח אורוץ' לנסר את שלשלאות הברזל בהן נאזק לגליאה, ונמלט בשחייה לחוף קרוב, משם עשה את דרכו בחזרה לבית המשפחה.

בסביבות 1512 הופיע בחופי ברבריה יחד עם אחיו הצעיר היזיר (לימים ח'יר א-דין), בראש כנופיה קטנה, והחל בפעילותו כשודד ים.

הוא הקים את בסיסו הימי באי ג'רבה הסמוך לחופי המגרב, ומיקד את פשיטותיו על ספינות שעברו בשטח הים שבין חופי צפון אפריקה לאיטליה. ספינות סוחר שנלקחו שלל, היו מובלות לג'רבה לשם פירוקן ויצירת סירות פשיטה חדשות עבור צי שודדי הים.

בשלב מסוים חתם אורוץ' על הסכם סחר עם מושל תוניסיה, והורשה לפעול מנמל לה גולט, תוניס. עובדה זו איפשרה לשודדי הים להרחיב את פעילותם לכל אזור מערב הים התיכון. הם שוטטו לאורך חופי ספרד והטילו אימה על קברניטי ספינות הסוחר הספרדיות; חילצו מוסלמים אנוסים - מוריסקים - מספרד לאפריקה, ואגרו מידע שבאמצעותו תכננו פשיטות על כפרים נוצריים באזורי החוף. מלבד חופי ספרד, ניהלו פשיטות גם על חופי דרום איטליה (המצוג'ורנו), ועל חופי האיים: מיורקה, מנורקה, סרדיניה וסיציליה.

אורוץ' לא הסתפק בפעילות-השוד הימית, וביקש להרחיב את שליטתו לתוך היבשה. בצפון אפריקה לא היו קיימות באותה תקופה הממלכות האזוריות, והוא ביקש להיכנס לכאוס השלטוני ששרר בין ערי המדינה של המגרב, תוניסיה, טריפולי, ואלג'יר; ובין השבטים הערביים והברברים יושבי הארץ הוותיקים, ששכנו בהרים. כצעד ראשון, שלח אורוץ' בשנת 1515 את פירי רייס (أحمد محيي الدين بيري) - הנווט והקרטוגרף האיסלמי הנודע - לאיסטנבול אל הסולטאן סלים הראשון, בהצעה שיפרוש עליו את חסותו, יספק לו ציוד ותגבורת צבאית, וחשוב מכל - אבק שרפה, שהיה נשק שובר שוויון; בכך תשיג האימפריה העות'מאנית דריסת רגל במגרב.

ב־1516, עם קבלת החסות העות'מאנית והתגבורת הצבאית, השתלט על אלג'יר וחיסל את הסולטאן המקומי במו ידיו. לאחר שביסס את שלטונו באלג'יר, החל להפעיל לחץ מתמיד על המוצבים הספרדיים במגרב, אך נסיונותיו לכבוש את אחד המוצבים נהדף ונכשל. בשלב זה הפנו כוחותיו של אורוץ' את כיבושיהם אל פנים הארץ, וכבשו את תלמסאן. בשלב זה היה נתון כל שטחה של אלג'יריה המודרנית, תחת שלטונו של אורוץ', ובכך הגיע לשיא תהילתו.

בתקופה זו איבד אורוץ' את אחת מזרועותיו, בקרב מול אחד המוצבים הספרדיים במגרב.

עם כיבוש תלמסאן בידי אורוץ' וצבאו, פנה מלך תלמסאן המודח, יחד עם ידידו שליט אוראן הספרדי המרקיז קומארס, בבקשת עזרה מקרל החמישי מלך ספרד שהתמנה לתפקידו שנים ספורות קודם לכן, ועדיין לא הוכתר כקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". קרל שזיהה את ההזדמנות להיפטר משודד הים שהטיל את חתתו זה שנים על נתיבי השיט בים התיכון, כאשר הוא בעומק היבשה ומרוחק ממעוזיו שעל חוף הים, העניק להם תגבורת של 10,000 חיילים וסכום כסף גדול במטרה לצרף את השבטים הערבים שסביב תלמסאן למרד.

ב־1518, לאחר מצור ארוך על תלמסאן, תוך ניתוק הדרך בינה לבין אלג'יר, נמלט אורוץ' מהעיר הסגורה עם קומץ מלווים. כוח ספרדי סגר עליו וחיסל אותו. גופתו נתלתה על חומות העיר תלמסאן לאור לפידים, וראשו נשלח לסיבוב ניצחון ברחבי צפון אפריקה, ומאוחר יותר לספרד.

לאחר מותו, קיבל אחיו ח'יר א-דין ברברוסה, את הנהגת שודדי הים. תחת הנהגתו התמקדו השודדים יותר במעשי השוד הימי, ופחות בכיבושים פנים-יבשתיים, והידקו את הקשר עם האימפריה העות'מאנית.

לקריאה נוספת

• רוג'ר קראולי, אימפריות הים: הקרב הסופי על השליטה בים התיכון 1521–1580, מאנגלית: חגי אברבוך. תל אביב: אופוס, 2012. (לפי מפתח עמ' 380).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורוץ' ברברוסה בוויקישיתוף

• הביוגרפיה של אורוץ', באתר the pirate king (באנגלית)
• ביוגרפיה קצרה של אורוץ', באתר LookLex Encyclopaedia (באנגלית)