שודדי ים ברברים
הַקוֹרְסָארִים הַבֶּרְבֶּרִים היו שודדי־ים שפעלו מצפון אפריקה, ובמיוחד מתוניסיה, טריפוליטניה ואלג'יריה.
היסטוריה
אזור זה נקרא בפי עמי אירופה "חוף בֶרְבֶּרְיָה" או "חוף הַבֶּרְבֶּרִים" על שם הבֶּרְבֶּרִים, יושביו הילידיים הקדומים. הקורסארים הברברים פעלו בכל חלקי הים התיכון ואף מעבר לו. הם יצאו אל האוקיינוס האטלנטי והגיעו בהפלגותיהם אל חופי מערב אפריקה ואפילו לדרום אמריקה, והרחיקו שוט צפונה עד איסלנד.[1] ברם, את רוב מסעות השוד והחמס שלהם ביצעו במערב הים התיכון. בנוסף ללכידת ספינות סוחר תמימות פשטו הם על עיירות וכפרים, בעיקר בחופי איטליה, צרפת, ספרד ופורטוגל, אך גם באנגליה, סקוטלנד, ארצות השפלה, אירלנד ואפילו איסלנד. מטרתם העיקרית הייתה לקחת בשבי את תושבי החוף הנוצרים ולמוכרם לעבדות.
פשיטות הקורסארים החלו לאחר הכיבוש המוסלמי של האזור, אולם הכינויים "פירטים בֶּרְבֶּרִים" ו"קורסארים בֶּרְבֶּרִים" מתייחסים בדרך כלל לשודדי הים שפעלו בו מהמאה ה-16 ואילך; באותה תקופה הלכו התקפות השוד וגברו הן במספרן הן במרחקן, ואלג'יריה, תוניסיה וטריפוליטניה היו אז חלק מן האימפריה העות'מאנית, בין כפרובינציות בניהולו הישיר של מושל ובין כיחידות אוטונומיות המוכרות בשם "המדינות הַבֶּרְבֶּרִיוֹת". פשיטות פירטיות יצאו גם מסָלֶא, בּוֹ רֶגְרֶג ונמלים נוספים במרוקו, אם כי מרוקו לא הייתה חלק מן האימפריה העות'מאנית.
הקורסארים לכדו במהלך תולדותיהם אלפי אוניות. רצועות־חוף ארוכות בספרד ובאיטליה ננטשו בעטיים כמעט לחלוטין, וההתיישבות בהן התחדשה רק במאה ה־19. חוקרים מעריכים, כי מהמאה ה־16 ועד המאה ה־19 שבו הקורסארים ומכרו לעבדות בין 800,000 ל־1,250,000 איש.[2] הקורסארים הידועים ביותר הם האחים ברברוסה, ח'יר א-דין וערוג', שכבשו את אלג'יריה מידי הספרדים בתחילת המאה ה־16 ומסרוה לימים לידי הסולטאן העות'מאני. קורסארים אחדים היו פירטים אירופים שקבעו כאן את מושבם, כמו ג'ק ווֹרְד, סִימֶן דָּנְצִיגֶר והנרי מֵיינוֹרִינְג. הפירטים האירופים הביאו עימם ידע מתקדם בבניית אוניות והשטתן, מה שאיפשר לקורסארים להרחיב את פעילותם אל האוקיינוס האטלנטי.
פעילותם של הקורסארים הברברים הגיעה לשיאה בתחילת המאה ה־17. היא הלכה ונחלשה לקראת סוף אותה מאה, כאשר ציים אירופיים חזקים יותר אילצו את המדינות הברבריות לחדול מהתקפותיהם. ארצות הברית ניהלה בתחילת המאה ה־19 שתי מלחמות נגד שודדי הים של טריפוליטניה ואלג'יריה, הראשונה בין השנים 1801–1805 והשנייה ב-1815. עם סיום המלחמות הנפוליאוניות נפנו גם המעצמות האירופיות לדיכוי הפירטיות, אך היא נעלמה לגמרי רק ב־1830, לאחר כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
השיר Coast of high Barbary, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
הערות שוליים
