אוסקר ג'רג'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אוסקר ג'רג' (במקור גרוסמן, בהונגרית: György Oszkár; בודפשט, 27 בדצמבר 1882[1] [2] – אושוויץ, 1944)[3] [4] היה משורר יהודי-הונגרי, מתרגם. אוסקר ג'רג' היה "משורר בעל עושר לירי ותרבותי, אחד מהמכירים הטובים ביותר בהונגריה של הליריקה הצרפתית ומתרגם ונאמן ונלהב שלה". לא היו לו הצלחות רועשות, "רק החסידים הנלהבים יותר של השירה עקבו אחריו בשקיקה בבדידותו בסקשפהרוואר."[5]
ביוגרפיה
אוסקר ג'רג' נולד במשפחה יהודית כבנם של מור גרוסמן סוחר בדים מהעיר אסטרגום ושל רוזה הניג. רוב ילדותו עברה עליו ברובע 6 של בודפשט, בדירתם ברחוב קיראי 28. הוא היה בקושי בן שנה וחצי כשאמו מתה. אביו נישא מאוחר יותר בשנית, ובסך הכל נולדו שבעה ילדים בשני הנישואים יחד. בשנת 1903 הוא שינה את שם משפחתו מגרוסמן לג'רג'.
ג'רג' סיים את לימודיו בגימנסיה ברחוב ברצ'אי בבודפשט ולאחר מכן בגימנסיה פיאריסטית. הוא סיים את בחינות הבגרות בשנת 1901 ומספטמבר המשיך את לימודיו במחלקה ההונגרית-צרפתית ב"אוניברסיטה ההונגרית המלכותית למדעים" בבודפשט. בשנת 1903 נכשל בבחינה בצרפתית ולכן נאלץ לדחות את לימודיו באוניברסיטה. באביב 1904 נסע לפריז והיה סטודנט בסורבון במשך שלושה חודשים. בחינתו החוזרת בצרפתית בבודפשט שוב לא הצליחה בסתיו 1904, ולבסוף סיים את לימודיו באוניברסיטה רק בקיץ 1906. הוא גויס לצבא, אך מקום ומועד שירותו אינם ידועים.[6]
ג'רג' עבד במשך זמן קצר בכתב העת Revue de Hongrie, ואחר כך עבד כמורה. במחצית הראשונה של 1907 בעיר גיור, ב 1908–1909 בליפובה ומהסתיו של 1909 למשך שנה בדברצן, בשנת 1910חזר לרובע 6 בבודפשט. בינתיים כתב ותרגם. כרך שיריו הראשון פורסם בשנת 1911, והוקדש לזכרה של אמו, שמתה צעירה (In memoriam, Debrecen, 1911). משנת 1910 לימד בבית הספר הריאלי באוז'הורוד במשך תשע שנים. באותה תקופה לימד שם גם הסופר (שהיה מועמד לפרס נובל לספרות בשנת 1935) דז'ה סבו.[7] ג'רג' חזר לבודפשט בשנת 1920 בשל העברת זקרפטיה, על פי חוזה טריאנון, לשלטון צ'כוסלובקיה שקמה. מסתיו 1920 הוא היה מורה לשפה ההונגרית, הצרפתית, לספרות ולגאוגרפיה בבית הספר התיכון הריאלי בסקשפהרוואר במשך עשרים שנה.
ב־25 בדצמבר 1921 בסקשפהרוואר נשא את קטלין פרידמן (בתם של מארטון פרידמן ושל ינקה שטרסר) שהייתה צעירה ממנו בעשרים שנה.[8] שתי בנות נולדו מנישואיהם: מגדולנה (1922) ואגנש (1924). בשנת 1932 הפך לסגן נשיא אגודת ורשמארטי, שהוקמה אז בעיר, וערך את שלושת הגיליונות הראשונים של מגזין הספרות והאמנות של האגודה בשם ואר (Vár) (1938). בשל מוצאו היהודי הוא נאלץ לוותר תחילה על תפרידיו באגודה ובעיתון ולאחר מכן עם פרסום החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי גם על ההוראה. בשנת 1940 יצא לגמלאות והשלים את הפנסיה שלו בשיעורים פרטיים.
בינתיים כתב, תרגם והתכתב רבות עם חבריו הסופרים והמשוררים וניסה, אם כי לא תמיד בהצלחה, לפרסם את יצירותיו בכרכים עצמאיים. במהלך מלחמת העולם השנייה אבדו כמה משיריו ומהתכתבויותיו. ב-6 ביוני 1944 גורשה יהדות העיר למחנה ריכוז, תחילה למפעל לבנים בפרברים וב-14 ביוני הועלו כולם לקרונות משא ונשלחו לאושוויץ-בירקנאו. ביניהם היה גם אוסקר ג'רג' עם אשתו, חמותו, שתי בנותיהם ונכדם בן ה-3. מתוכם רק שתי הבנות הצעירות הצליחו לשרוד את השואה. תחילה הועברו מאושוויץ לתת מחנה של מחנה הריכוז דכאו לקאופרינג. מאוחר יותר, לאחר השחרור, שתיהן מצאו את מולדתם החדשה בקנדה.
בשנת 1947, ביום הולדתו ה-65, נערך טקס זיכרון לכבוד אוסקר ג'רג', שם נשא עמיתו לשעבר לאסלו קרדוש נאום זיכרון. לוח הזיכרון שלו נחנך ב-15 במרץ 1948, על קיר בית הספר שלו לשעבר, כאשר המשורר פרנץ ינקוביץ' הספיד את מורו לשעבר.[9]
יצירתו הספרותית
ג'רג' החל לכתוב שירה ולתרגם במהלך שנות האוניברסיטה. הוא ביקר בתרגילי הסגנון של לאסלו נדיישי, בהם השתתפו, בין היתר, בלה באלאז', דז'ה קוסטולאני ומיהאי באביץ', איתם התיידד והתכתב במשך תקופה ארוכה. הוא כתב רבות במהלך חייו, אך יחסית מעטים משיריו פורסמו. הוא פרסם שלושה כרכים משיריו המקוריים במהדורות קטנות. כסיכום יצירתו הוא רצה להוציא כרך של 140 שירים בשנת 1942, אך הדבר לא היה אפשרי במצב ההיסטורי הנתון.[10] רבים משיריו נותרו בכתבי יד ונעלמו או הושחתו במהלך המלחמה.
בנוסף לשירה עסק גם בפרוזה, בכתיבת סיפורים קצרים ובמחקרי היסטוריה ספרותית, אך כמעט ולא פרסם אף אחד מהם. בסך הכל הופיעו שש עבודות אפיות של פרוזה (סיפורים קצרים וסיפורי מסע) בעיתונים השונים ברחבי הונגריה. הרבה יותר מזה נשאר בכתב היד.[11]
תרגומי שירה
תרגומי השירה שלו מאופיינים בטיפול טכני ובנאמנות לטקסט המקורי. כרך התרגום הראשון שלו, פרי של עשר שנות עבודת תרגום, ראה אור בשנת 1917, ויצא לאור בפעם השנייה בשנת 1920. זה היה התרגום ההונגרי הראשון לשיריו של Les Fleurs du Mal של בודלר
עבודותיו
כרכי שירה
- In memoriam (דברצן, 1911)
- סודות (בודפשט, 1926)
- השדרה האינסופית (בודפשט, 1930). בנוסף לשירים שלו, הכרך מכיל גם תרגומי שירים.
- שירים שנאספו של אוסקר ג'רג' (כרך א'; סקשפהרוואר 2003).
תרגומי שירה
- פרחי הרוע (בקשצ'בה, 1917; מהדורה שנייה: 1920). מבחר מתוך Les Fleurs du Mal של שרל בודלר (1857)
- טוּב לב (בודפשט, 1926). מתוך ספרו של פול ורלן Sagesse (1880)
- שירים מאת אדמונד פלג ואנדרה ספייר (סקשפהרוואר, 1934).
תרגום רומן
- אדגר וואלאס(אנ'): היד הכחולה (1929).
הנצחתו
על שמו נקראת כיכר בסקשפהרוואר ורחוב בעיר הנופש גארדון.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1967)
- Sebők Melinda (2011). A Nyugat árnyékában (György Oszkár pályája). Argumentum Kiadó. ISBN 978-963-446-635-2. (Főként a 9–17. oldal és a versköteteket ismertető részek.) (מלינדב שבק: בצל המערב, שירתו של אוסקר ג'רג')
ראו גם
- Kosztolányi Dezső (1917). "Baudelaire és Verhaeren". Nyugat (14. szám).
- Hajdu Henrik (1927). "György Oszkár: Titkok". Nyugat (6. szám).
- Gulyás Sándor (1927). "Nagy Miklós versei és egyéb verseskötetek" (PDF). Napkelet (5. szám). (458. o.)
- Sárközi György (1931). "A végtelen fasor (György Oszkár versei)". Nyugat (3. szám).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A születési anyakönyvi kivonat szerint. Sebők Melinda, i. m. 9. o.
- ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 1947/1882. folyószáma alatt".
- ^ Sebők Melinda, i. m. 16. o.
- ^ "György Oszkár". Magyar Életrajzi Index. Ezeket az adatokat (születés: 1882. december 7.; halálozás: Székesfehérvár, 1944. XII.) elavultnak kell tekintenünk, mivel Sebők Melinda könyvének közlései jóval frissebbek, születési anyakönyvi kivonatra, a kanadai unoka hosszú kutatómunkájára, illetve a deportálásra vonatkozóan szemtanú közlésére is (Jankovich Ferenc: Csepp a tengerben, Magvető Kiadó, 1970, 241. o.) támaszkodnak.
- ^ Kardos László: György Oszkár. In: Bóka László (szerk.): Magyar mártír írók antológiája Cserépfalvi, 1947 (88. o.)
- ^ Sebők Melinda, i. m. 152. o.
- ^ Sebők Melinda, i. m. 83. o.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a székesfehérvári állami házassági akv. 369/1921. folyószáma alatt.
- ^ Sebők Melinda, i. m. 190. o.
- ^ Sebők Melinda, i. m. 135. o.
- ^ Sebők Melinda, i. m. 151. o.
