אוניברסיטת אל-קרוויין
 | |
| אוניברסיטה ציבורית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 859–הווה (כ־1,165 שנים) |
| קמפוס | פאס אל באלי |
| מיקום | |
| מיקום | פאס, מרוקו |
אוניברסיטת אל-קרוויין (בערבית: جامعة القرويين, בברברית: ⵜⵉⵎⵣⴳⵉⴷⴰ ⵏ ⵍⵇⴰⵕⴰⵡⵉⵢⵢⵉⵏ, בצרפתית: Université Al Quaraouiyine) היא אוניברסיטה בפאס, מרוקו. האוניברסיטה הוקמה כמדרסה ומסגד בשנת 859 על ידי פאטימה מוחמד אל-פהרי, ובהמשך היא נהפכה למרכז רוחני ואינטלקטואלי של העולם המוסלמי בימי הביניים.[1]
אוניברסיטת אל-קרוויין נחשבת על ידי ספר השיאים של גינס כמוסד האקדמי העתיק ביותר שהתקיים ברציפות עד ימינו.[2] והוגדרה על ידי אונסק"ו "האוניברסיטה העתיקה בעולם".
היסטוריה
אוניברסיטת אל-קרוויין נוסדה כמדרסה ב-859 על ידי פאטימה מוחמד אל-פהרי, בתו של סוחר עשיר בשם מוחמד אל-פהרי. משפחת אל-פהרי היגרה מקירואן (ומכאן שמו של המסגד) שבתוניסיה לפאס בתחילת המאה ה-9, והצטרפה לקהילה של מהגרים אחרים מקירואן שהתיישבו במחוז המערבי של העיר. פאטימה ואחותה מרים, שתיהן משכילות, ירשו סכום כסף גדול מאביהן. פאטימה נשבעה להשקיע את כל חלקה מהירושה בבניית מסגד מתאים לקהילה שלה. בנוסף למקום תפילה, המסגד התפתח עד מהרה כמקום ללימודים גבוהים - במרכזם לימודים אסלאמים, קוראן וחדית', אך גם דקדוק, רטוריקה, לוגיקה, רפואה, מתמטיקה ואסטרונומיה.
כמו מוסדות מדרסה אחרים בעולם המוסלמי בימי הביניים, אל-קרוויין הייתה שונה בדרך ניהולה ממודל האוניברסיטה האירופאי שנוסד מעט מאוחר יותר. ההיסטוריון ג'ורג' מקדיסי שערך השוואה בין מוסד המדרסה המוסלמי בימי הביניים לבין מוסד האוניברסיטה המערבי הצביע על מספר הבדלים ביניהם. לדבריו, בעוד שהאוניברסיטה היא ארגון הירארכי, ריכוזי ופורמלי, ובעוד האוניברסיטאות הראשונות היו נתונה לפיקוח צמוד מצד המלוכה והכנסייה, המדרסות באותה תקופה היו חופשיות מפיקוח של הח'ליפות. מוסד המדרסה בימי הביניים לא עבד על בסיס תוכנית לימודים פורמלית, אלא על בסיס הנחיה אישית של התלמיד על ידי המרצה שלו.[3] עם זאת, בדומה לאוניברסיטה המדרסה שימשה כמרכז ללימודים גבוהים, ועל פי מקור אחד למדו באל-קרוויין במאה ה-14 למעלה מ-8000 תלמידים.[1] לכן נחשב המוסד על פי ספר השיאים של גינס למוסד האקדמי העתיק ביותר בעולם שפעיל עד היום.[2]
מבחר גדול של כתבי יד נדירים נשמרו בספרייה שנוסדה באל-קרוויין על ידי סולטאן מריני בשנת 1349. בין כתבי היד היקרים ביותר ששוכנים בה כיום מצויים סירת א-נבי של אבן אסחאק, קובץ חדית' מהעתיקים והקדומים ביותר שנכתב על ידי אל-מלכ וכתב היד המקורי של הספר איברי של אבן ח'לדון.
המדרסה המשיכה לפעול גם לאחר ימי הביניים, והמשיכה להיות מרכז רוחני חשוב של המגרב. החל משנת 1963 קיבלה אל-קרוויין מעמד של אוניברסיטה לאומית של מרוקו. מאז המוסד עבר תהליכי מודרניזציה רבים, ובין השאר ניתן לראשונה היתר לנשים להתקבל ללימודים בו.
המבנה
צורתו הנוכחית של המסגד היא תוצאה של התפתחות היסטורית ארוכה במשך יותר מ-1,000 שנות קיומו. המבנה עבר שיפוצים והרחבות רבות. במקור היה המסגד בגודל של כ-30 מ"ר בלבד עם חצר וארבעה מעברים רוחביים. ההרחבה הראשונה שלו בוצעה ב-956, על ידי עבד א-רחמן השלישי, הח'ליף האומיי של ח'ליפות קורדובה.
ההרחבה הגדולה ביותר בוצעה בשנת 1135 בחסותו של שליט אל-מוראביטון הסולטאן עלי אבן יוסוף, שהורה להוסיף למסגד 18-21 מעברים, והרחיב את המבנה ליותר מ-3,000 מטרים רבועים. בשלב זה קיבל המסגד את מראהו הנוכחי, כולל קשתות ועיטורים של אמנות אנדלוסית גאומטרית וצמחית מרשימה, ביחד עם קליגרפיה כופית.
בנוסף לתפקודה כאוניברסיטה מודרנית באל-קרוויין יש מסגד גדול, מהגדולים בצפון אפריקה, שיכול להכיל יותר מ-20 אלף מתפללים.
לקריאה נוספת
- Henri Terrasse, La mosquée Al-Qaraouiyin à Fès. Avec une étude de Gaston Deverdun sur les inscriptions historique de la mosquée, Paris 1968.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25210811אוניברסיטת אל-קרוויין