אונטערן אויוון

אונטערן אויוון (בעברית - מתחת לתנור) היא ההצגה החמישית בסדרת ההצגות אונטערן המופקת על ידי ניהוז הפקות. ההצגה הועלתה בחול המועד פסח תשע"ב. לאחר מכן הופק אלבום .D.V.D עם הסרטת ההצגה ופרק 'מאחורי הקלעים'.

הסיפור

הסיפור מתרחש בשנת רס"ב (1502) עשר שנים לאחר שיהודי ספרד הועמדו בפני הברירה להתנצר או לעזוב את המדינה ולהשאיר את רכושם מאחור. הנשארים במדינה, שנתפסו נאמנים בסתר לדת אבותיהם (האנוסים), נלקחו למרתפי האינקוויזיציה האיומים. שם עונו באכזריות, על מנת לאלצם להודות ביהדותם וכן בכדי לסחוט מהם מידע על 'בוגדים' נוספים כמותם. ולאחר מכן היו בדרך כלל נשפטים לשריפה בחיים בטקס אוטו דה פה. הסיפור מתחיל בהולנד, שרבים מהמגורשים בחרו להתיישב בה, היות ומושלי הולנד סרבו בתוקף לאפשר לאינקוויזיציה לפעול בארצם.

רוב פרקי הסיפור נלקחו מהספר האוצר הספרדי של הרב שלום מאיר ולך הנכתב תחת שם העט מ. ברעם.

מערכות

המשחק מחולק לאחת עשרה מערכות ומערכת סיום (חמש מערכות בהולנד ושש בספרד). ואורכה כארבע שעות.

מערכה ראשונה - בביתו של ר' פתחיה - הולנד

ר' 'פתחיה בוגאטי' חוזר מעסקיו, נושא עמו את שקית כספו. הוא מותקף בידי שני בריונים, שמנסים לחטוף אותו ונפצע קשה. ניסיון החטיפה נכשל, לאחר שעמנואל – בנו של פתחיה, מגיע למקום. הבריונים נמלטים משם, לא לפני שהם גונבים מפתחיה את השקית בה מונח כספו. הרב מגיע לביקור חולים ומעניק לפתחיה שש מאות זהובים - היות שכספו נשדד, על מנת שיוכל לקרוא לרופא לרפא את פצעיו. השיר במערכה: הרב מקונן על מצבו הקשה של פתחיה, במנגינת "יוודע בגוים לעינינו" של סקולען.

מערכה שניה - בבית הכומר - הולנד

הכומר הספרדי 'רמידיוס דה קורטס' זועם על 'פבלו' ו'ארמנדו', בשל כישלון משימתם לחטוף את פתחיה. מושל העיר מגיע לביקור בבית הכומר, ודורש ממנו להרגיע את הסערה שפרצה בעקבות ניסיון חטיפתו של פתחיה בוגאטי בידי שליחיו. הוא מבקש מהכומר לשלם את שש מאות הזהובים, דמי רפואתו של פתחיה, וכן כפיצוי, לקבל את זכריה בנו השני של פתחיה, לעבודה בביתו תמורת משכורת. הכומר נענה לדרישות, שולח את הכסף ומקבל את זכריה לעבוד בביתו ככורך ספרים. בו בעת הוא מצווה את שליחיו פבלו וארמנדו, לגנוב את החלף (סכין השחיטה) מבית הרב. לצד זכריה העובד בבית הכומר, משרת נער צעיר בשם 'קליסטו'. הם מתיידדים, כשזכריה אף אומר, שהבדלי האמונה ביניהם אינם צריכים למנוע מהם חברות טובה. בצהריים, כשזכריה חוזר לביתו כדי לאכול, מתרה הכומר בקליסטו, ש'זאקארי' (זכריה) מתיידד עמו על מנת שיוכל לפתות אותו להגיע עמו למקום סתר, ואז לשחוט אותו בכדי להשתמש בדמו הנוצרי לאפיית המצות. הכומר מוסיף, שבמרתף היין ישנה הוכחה שהיהודים משתמשים בדם נוצרי, עבור מצותיהם. הכומר מצווה את משרתיו, שאם יראו שזכריה מנסה לפגוע בקליסטו, שילכו להזעיק את המשטרה ואת מושל העיר. כשזכריה חוזר מארוחת הצהריים קליסטו מפחד ומתרחק ממנו. לאחר שזכריה לוחץ עליו, הוא מספר לו על אזהרת הכומר ועל ההוכחה במרתף, זכריה מסביר לו שזו עלילה שפלה ושקרית, כי ליהודים אסור לאכול דם. הם מחליטים לרדת יחדיו אל המרתף, על מנת לחפש את ההוכחה שהכומר דיבר עליה ולהשמיד אותה. פבלו וארמנדו חושבים שזכריה מנסה לפגוע בקליסטו, והם רצים להזעיק את מושל העיר ואת המשטרה.

מערכה שלישית - במרתף היין – הולנד

זכריה וקליסטו משוטטים במרתף אך אינם מוצאים דבר. לפתע מזנק עליהם הכומר ממקום מחבואו כשסכין השחיטה של הרב בידו, ומאיים לרצוח את קליסטו ולהטיל את האשמה על זכריה ועל הרב. זכריה מנסה להתעמת עם הכומר על מנת להציל את קליסטו מידיו. הכומר מציב בפני זכריה תנאי, קליסטו ישוחרר אם זכריה יגלה היכן מוחבאים אוצרות סבו – 'עמנואל בוגאטי', היה אחד היהודים העשירים בספרד, עם הגירוש הטמין את כל כספו, וכל החיפושים אחר האוצר עלו בתוהו. אך אם יסרב לגלות ישָחט קליסטו, זכריה והרב יואשמו ויהודי הולנד יגורשו. זכריה טוען שאין בידו שום מידע על אף אוצר והכומר מתכוון לממש את איומו. אז פורץ פנימה מושל העיר מלווה בשוטריו, ומוצא את הכומר עם סכין השחיטה בידו. הכומר מגורש מהמדינה. כשמתוודע המושל לסיפור האוצר מתעוררת בו תאוות הבצע, והוא מבקש מהרב לשלוח אתו את זכריה לספרד בכדי לחפש את האוצר. ואם תסרב, מזהיר המושל, אעיד בבית המשפט שראיתי שזכריה החזיק את הסכין בניסיון לרצוח את קליסטו, ולא הכומר, וההשלכות של הסיפור יפגעו בכל הקהילה היהודית. בלית ברירה מסכים הרב לשלוח את זכריה עם המושל ההולנדי, לספרד.

מערכה רביעית - בנמל - הולנד

פתחיה והרב עומדים בנמל כדי להיפרד מזכריה היוצא לנסיעה מסוכנת. בנמל מחליט הרב, שעמנואל אחיו של זכריה ייסע במקומו, כי עמנואל יותר מבוגר. המושל מבטיח לפתחיה להחזיר את עמנואל בשלום. פתחיה אומר לבנו 'דע, שסבא עמנואל היה תמיד מצטט את מאמר חז"ל, 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, ובכך נפרד ממנו. עמנואל מפליג עם מושל העיר.

מערכה חמישית - בשוק - ספרד

מושל מחוז ברצלונה, שהינו ידיד של מושל העיר ההולנדי, מבקש מבנו - האחראי על הגבולות, לאפשר למושל ההולנדי ולמלוויו להיכנס ללא תשאול. הוא מנסה למנוע גם את התשאול שנעשה בידי אינקוויזיציה, אך לא עולה בידו. לאחר כניסתם לספרד בעודם משוטטים בשוק, נבהל עמנואל לגלות ששוטרי האינקוויזיציה בעקבותיהם. המושל מנסה להתנער מהעוקבים, לאחר שהוא משוכנע שהוא הצליח מזנקים עליהם לפתע השוטרים ועוצרים אותם.

מערכה שישית - במרתפי האינקוויזיציה - ספרד

הם ממתינים לחקירתם והמושל ההולנדי מנסה להרגיע את עצמו, שלא יעשו לו דבר עקב מעמדו. הוא מזהיר את עמנואל שלא להודות במוצאו היהודי. ומוסיף להתרות שלא יגלה בשום אופן את מטרת בואם – חיפוש האוצר, ומזהיר שאם יגלה, ינקום המושל בבני משפחתו בהולנד. תחילה מנסים השניים להכחיש את יהדותו של עמנואל, אך האינקוויזיטור מסיר את הברדס מעל פניו ומתגלה כלא אחר מהכומר רמידיוס דה קורטס, שמכיר את שניהם עוד מתקופת מגוריו בהולנד, טרם גירושו. לאחר שהם מסרבים לספר את מטרת בואם, מענה רמידיוס את עמנואל בעינויים זוועתיים, בהם, שריפת ידו. עמנואל נשבר ומספר שמטרת בואם היא, חיפוש האוצר של סבו. רמידיוס מציע עסקה ולפיה אם ימצאו את האוצר תוך שלושה ימים ויחלקו עמו את האוצר, ישוחררו שניהם. השניים מסכימים לעסקה.

מערכה שביעית בחזרה לשוק - ספרד

המושל ההולנדי מסיח את דעתם של שוטרי האינקוויזיציה השומרים את צעדיהם, ועמנואל מנצל את ההזדמנות וקונה יהלומים מזויפים באחד הדוכנים. אם הם לא ימצאו את האוצר, יתנו את ה'אוצר' המזויף לרמידיוס, ועד שהוא יעלה על התרמית, הם יהיו מספיק רחוקים מידה השחורה של האינקוויזיציה. מושל מחוז ברצלונה נמצא אף הוא בשוק, וסל המוצרים שבידו מושך את עיני עמנואל.

מערכה שמינית - בביתו של מושל ברצלונה - ספרד

עמנואל מגיע לביתו של מושל מחוז ברצלונה, ואומר לו שהוא יודע שהמושל הינו יהודי, כי המושל קנה בשוק מרור, תפוח אדמה וחזרת לפסח. עמנואל מספר לו שהוא נעצר בידי האינקוויזיציה, בשל הגעתו למדינה על מנת לחפש את האוצר של סבו עמנואל בוגאטי. המושל מגלה לו ששמו העברי הוא עזרא בוגאטי והוא דודו -אחי אביו, שנשאר בספרד. המושל אומר לעמנואל שאם האינקוויזיציה תרצה שוב לאסרו, אז הוא – המושל – ישלח את חייליו לעצור אותו קודם. כי גם למדינה יש סמכות לשפוט יהודים שנכנסים לשטחה, והעונש הוא מוות בתליה הקל בהרבה משריפה בחיים בידי האינקוויזיציה.

מערכה תשיעית - בארמון הנטוש של הסבא - ספרד

שלושה ימים עברו ובארמון הנטוש של עמנואל בוגאטי לא נמצא דבר, עמנואל מחביא את הזכוכיות המלוטשות, וכשרמידיוס מופיע הוא 'מוצא' את האוצר. רמידיוס מבין מיד שהאוצר מזויף, היות והמושל אינו דורש את חלקו והוא רק רוצה להשתחרר. בניסיון חיפוש אחרון עמנואל מנפץ את התנור, ומתחתיו מתגלות מטבעות זהב לרוב וארון קטן ובו ספר תורה עתיק. הכומר והמושל ההולנדי מתחלקים באוצר. הכומר מסרב לשחרר את עמנואל הוא רוצה לזכות בכבוד של שריפת יהודי. לפני שמושל העיר ההולנדי הולך לדרכו, מבקש ממנו עמנואל להביא את הארון ובו ספר התורה, למשפחתו בהולנד. ברגע האחרון באים שוטרי העיר לאסור את עמנואל, בטענה שיש להם צו מעצר מיום האתמול. רמידיוס מעביר את עמנואל לידיהם בחרוק שיניים, ונשבע שעמנואל עוד יחזור לידיו.

מערכה עשירית - אצל מושל הולנד - הולנד

מושל העיר ההולנדי מכין מסיבה גדולה לכל חשובי העיר לרגל שובו מספרד. קיסר הולנד מגיע מוקדם מהצפוי כשאף אחד מהאורחים אינו נוכח, מושל העיר מעניק לקיסר מתנה שקיק מטבעות זהב מרווחי 'עסקיו' בספרד. הקיסר נכנס לנוח בחדר צדדי. מושל העיר מבקש מהרב להודיע לפתחיה, על כך שבנו נשאר בספרד ונשפט על ידי האינקוויזיציה, הרב מסרב לבצע את השליחות וטוען שעל המושל לעשות זאת בעצמו. פתחיה שנכנס למסיבה, בטוח שהוא הולך לפגוש את בנו, ומתאכזב מרות. הוא תוקף את המושל בחריפות על הפרת הבטחתו, המושל משקר שהוא עשה הכל למען חזרתו של עמנואל, להולנד אך לא עלתה בידו. הוא מגיש לפתחיה את הארון ובו ספר התורה העתיק. בנו של מושל מחוז ברצלונה בספרד, נכנס למסיבה. הוא פונה לפתחיה ומוסר לו דרישת שלום מבנו, ומספר לו על מהלך המשפט.

מערכה אחת עשרה - בית המשפט - ספרד

(המערכה הנוכחית היא הסיפור שמספר בנו של מושל מחוז ברצלונה, לפתחיה אבי עמנואל) עמנואל מודה שהוא יהודי, ובית המשפט גוזר עליו עונש מוות בתליה. רמידיוס מנסה להעביר את סמכות השיפוט לידי האינקוויזיציה, אך נדחה בידי השופטים. השופטים שואלים את עמנואל אם ירצה לבקש חנינה. דודו, מושל המחוז, מזהיר אותו מפני בקשת חנינה, 'אם המדינה תחון אותך, האינקוויזיציה תוכל לשפוט אותך'. אך עמנואל לא מתייחס לאזהרת דודו ומבקש חנינה, הוא מקבל חנינה היות והוא קטין, אזרח זר והובא לספרד בניגוד לרצונו. רמידיוס מחכך ידיו בהנאה ומשפט האינקוויזיציה מתחיל. עמנואל קם ומאשים את רמידיוס בזיוף וגנבה וטוען שיש לו הוכחות לכך. הוא מסכים לספק את ההוכחות, בתנאי, שתמורתן, הוא ישוחרר. רמידיוס מסכים, היות והוא אינו חושש שיש בידי עמנואל ראיות העלולות להפלילו. עמנואל מבקש מהשוטרים, להביא את צרור מטבעות הזהב שבבית רמידיוס. וכשהצרור מובא מראה עמנואל שהמטבעות בו מזויפות. בהתאם לתנאי משוחרר עמנואל מכל אשמה. הוא מבקש שהמדינה תקצה לו מלוים ללוותו לביתו בהולנד. מושל המחוז ובנו מתנדבים לתפקיד. בית המשפט רוצה להרשיע את רמידיוס בעוון זיוף ומרמה, אך אביו שמכהן כאינקוויזיטור הראשי טוען, שהסמכות לשפוט כמרים נתונה אך ורק לסמכותו. אביו נותן בידו מכתב הממוען לקיסר הולנד. 'קיסר הולנד אסיר תודה אלי, במכתב ביקשתי שיסייע לך להקים שלוחה של האינקוויזיציה בהולנד, ואתה תעמוד בראשה'.

סוף

(לאחר סיום הסיפור, המערכה חוזרת לביתו של מושל העיר ההולנדי) עמנואל נכנס לבית המושל מלווה בדודו 'עזרא בוגאטי' מושל מחוז ברצלונה, ומציג אותו בפני אביו שני האחים מתחבקים בהתרגשות. עמנואל מוכיח את מושל העיר על אדישותו לחייו 'יכולת להציל אותי על אם היית נותן לרמידיוס עוד קצת כסף מחלקך באוצר'. הקיסר יוצא מחדרו לשמע הצעקות, עמנואל אומר לו שהכסף שביד מושל העיר מזויף. לאחר שדבריו נבדקים, מורה הקיסר לאסור את המושל בשל ניסיונו להונות את הקיסר. הכומר רמידיוס בא להיפגש עם הקיסר, הוא מושיט לו את המכתב שכתב אביו, תוך שהוא אומר שהקיסר אסיר תודה לאביו. הקיסר מהנהן, 'אמת, אביך אי פעם הציל אותי מכנופיית שודדים שהתנפלה עלי, אך לאחר מעשה התברר לי ששודדים אלה היו שכירי חרב של אביך הנלוז. ולכך מקומך ליד מושל העיר, בכלא'. השוטרים תופסים את רמידיוס על מנת לאסרו. רמידיוס תופס את תיבת העץ הישנה, בה היה ספר התורה העתיק, ומטיח אותה על הרצפה בזעם. התיבה מתנפצת, והאוצר שהיה טמון בין דפנותיה הכפולות נשפך על הרצפה. עמנואל מסביר איך המאמר 'על תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו' הביא אותו לנפץ את התנור, ולהבין שהמטבעות שהיו בחוץ הן זיוף ולהינצל על ידי כך מציפורני האינקוויזיציה.

מציגים

• ארי אברמוביץ' - עמנואל בוגאטי הצעיר (בנו של פתחיה)
• פיני פריד - פתחיה בוגאטי
• חיים צבי מושקוביץ - זכריה בוגאטי
• יוסי פרנקל - כומר רמידיוס
• קאפי עלבויגן - רב
• יואל הערש פוקס - מושל הולנד
• איצי ציג - אינקוזיטור ראשי
• לייבי ועבר - קליסטו
• אשר יהודה קליין - מושל ברצלונה - עזרא בוגאטי
• חיים אביגדור דייטש - בנו של מושל ברצלונה - עמנואל בוגאטי
• שמעון ישראל קנפלר - שופט
• אנשי הולצמן - שופט
• מאיר פרנקל - משה (חבר של זכריה)
• שלמה זלמן ניהוז - עובדיה (חבר של זכריה)
• יעקב הרמן
• אהרן בלוזנשטיין
• יענקי לנדאו
• משה אליעזר פרענקל - קיסר הולנד
• אהרן מינץ - מיכצל
• מרדכי הערש הרשקוביץ - פבלו
• אבא וינקלר – ארמנדו
• יעקב יוסף לאנגזאם
• וועלוול פלדמן

הערך באדיבות ויקיפדיה היידית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0