אוגוסט בראבה
 | |
| אוּגוּסְט בְּרָאבֶה (סביב 1850) | |
| לידה | 23 באוגוסט 1811 |
|---|---|
| פטירה | 30 במרץ 1863 (בגיל 51) |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | צרפת |
| תרומות עיקריות | |
| עבודות בתחום הקריסטלוגרפיה (סריגי בראבה וחוקי בראבה) | |
אוֹגוּסְט בְּרָאבֶה (צרפתית: Auguste Bravais; 23 באוגוסט 1811 – 30 במרץ 1863) פיזיקאי ומתמטיקאי צרפתי הידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום הקריסטלוגרפיה (סריגי בראבה וחוקי בראבה). בראבה חקר גם את תופעת המגנטיות, את זוהר הקוטב, מטאורולוגיה, גאוגרפיה בוטנית, אסטרונומיה והידרוגרפיה.
חייו
בראבה נולד ב-1811 באנוֹנֶה (אנ'), עיירה שבצפון מחוז ארדש שבחבל רון-אלפ שבדרום צרפת. אביו, פרנסואה ויקטור, היה רופא ובוטנאי נלהב שלזכותו נזקפת התחלת גידול פרח הדליה בצרפת. הוא למד בקולז' סטניסלס (Collège Stanislas de Paris), בית ספר קתולי פרטי בפריז, וב-1829 החל ללמוד באקול פוליטקניק, בית הספר היוקרתי להנדסה שבפריז השייך למשרד ההגנה הצרפתי ובוגריו הם קצינים בצבא הצרפתי.
בראבה סיים את לימודיו באקול פוליטקניק כקצין ימי והחל לשרת בצי הצרפתי. תחילה שירת בספינה "פיניסטר" (Finistere) ב-1832, ואז ב"לוארה" (Loiret) והשתתף במיפוי זרמי הים מול חוף אלג'יריה. סגן בראבה הצליח לחלץ שני קצינים מצוות הלוארה שנפלו בשבי כוחותיו של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי. בשנים 1835 ו-1836 סופח בראבה למשלחת המדעית למחקר הצפון והפליג על הקורבטה "רֶשֶרְש" (Recherche; מילולית: מחקר) שנשלחה לשפיצברגן וללפלנד לסייע לספינה "לילואז" (Lilloise). בשל פציעה ברגלו נאלץ בראבה לחרוף בלפלנד וחקר שם תופעות אופטיות כדוגמת ההילה סביב השמש וזוהר הקוטב.
גם בזמן שירותו בצי המשיך בראבה ללמוד מתמטיקה ומדעי הטבע בזמן החופשות וגם בזמן ההפלגות. ב-1837 השלים בראבה דוקטורט במדעים באוניברסיטת ליון, ומ-1840 הוא לימד בפקולטה למדעים שבאוניברסיטה זו קורס במתמטיקה שימושית עבור אסטרונומיה. ב-1844 נבחר בראבה לעמוד בראש משלחת מדעית ממשלתית למון בלאן במטרה לבחון ממנו את האופטיקה של תופעות אטמוספיריות כדוגמת כלבי השמש והילה של השמש. באותה שנה נבחר בראבה לאקדמיה המלכותית של המדעים, הספרות, השפה והאמנות של ליון (Académie Royal des Sciences, Belles-Lettres et Arts de Lyon). ב-1845 הוא החליף את ויקטור לה שבלייה (Victor Le Chevalier) כראש הקתדרה לפיזיקה באקול פוליטקניק ושימש בתפקיד עד 1856, אז הוחלף על ידי הורו דה סנארמון (Hureau de Sénarmont).
שמו של בראבה ידוע בעיקר משום שב-1848 הראה כי בשלושת הממדים של המבנה הגבישי קיימות 14 משפחות של סריגים. לסריג יש אינסוף נקודות, הנוצרות באמצעות חזרה על פעולות הזזה, והוא בעל מראה אחיד מכל נקודה שלו. בראבה מצא דרך למיין את אינסוף הסריגים השונים על-פי הסימטריה שלהם, תיקן את המיון שהיה קיים לפניו (שכלל, בטעות, 15 משפחות), והוסיף עליו פרטים רבים. ארבע-עשרה המשפחות שתיאר קרויות על שמו - "סריגי בראבה". הוא פרסם תזכיר על קריסטלוגרפיה ב-1847, ולאחר מותו הודפס ספרו Études cristallographiques, שבו ניתח את הגאומטריה של הפאונים הנוצרים על ידי מולקולות.
בראבה היה בין מייסדי "החברה המטאורולוגית של צרפת" (Société météorologique de France), וב-1854 הוא התקבל למחלקת הגאוגרפיה והניווט של האקדמיה הצרפתית למדעים. על הישגיו המדעיים זכה אוגוסט בראבה באות לגיון הכבוד בדרגת קצין.
אוגוסט בראבה נישא לאנטואנט מולי (Antoinette Moulie) ב-1847. לזוג נולד ילד אחד, שמת בדמי ימיו. בראבה מת ב-1863 בעיירה לה שנה (Le Chesnay), קומונה, כיום פרבר של פריז.
פרסומים
- תזכיר על הילות (Mémoire sur les halos), ז'ורנל של האקול פוליטקניק, 1847
- מלאפלנד עד למון בלאן (de la Laponie au Mont-Blanc)
- לימודי הקריסטלוגרפיה (Etudes Cristallographiques)
- תזכיר על מערכות הנוצרות מנקודות המפוזרות באופן שווה על מישור או במרחב (Memoire s. l. systémes formés par des points distributés régulièrement sur un plan ou dans l´espace), 1850
