אהרון קמארה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| תמונה של אהרון קמארה | |
| לידה |
4 בנובמבר 1929 ירושלים, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 5 ביוני 2015 (בגיל 85) |
| כינוי | יהודה הקטן |
| השתייכות |
 לח"י  פלמ"ח  צה"ל |
| תקופת הפעילות |
לח"י - 1944–1947 פלמ"ח - 1948 צה"ל - 1948 – 1957 |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום כיפור  מלחמת לבנון הראשונה | |
אהרון קמארה (4 בנובמבר 1929, ירושלים – 5 ביוני 2015, ירושלים), היה לוחם בלח"י, לוחם ומפקד בפלמ"ח, סגן מפקד יחידה 30 בצה"ל, מפקד המובלעת הישראלית בהר הצופים (יחידת מצוף 247) ("מלך ההר"), ממקימי ומפקד יחידת הטנקים הירושלמית בחטיבת ירושלים, מנהל אגף הפיקוח העירוני בעיריית ירושלים ויקיר ירושלים.
ביוגרפיה
אהרון קמארה נולד בשכונת זיכרון משה בירושלים. הוריו, שמחה (לבית שכורי) ואברהם עלו מבצרה שבעיראק לאחר הצהרת בלפור. היה הבן הצעיר במשפחה בת 9 אחים ואחיות. כשהיה בן כשלוש התייתם מאביו. בגיל תשע היה עד למכות שחטפו מפגינים יהודים מחיילים בריטים בהפגנות ברחוב יפו נגד הספר הלבן.
שירות בלח"י
אירועי הספר הלבן, כמו גם מעצר אחיו הבכור, יעקב קמארה ללא משפט ב-1942 והגלייתו לשבע שנים למחנה מעצר באריתראה, גרמו לאהרון בשנת 1944, בגיל 15, להצטרף ללח"י. כינויו בלח"י היה "יהודה הקטן" כי היה בין הצעירים במחתרת. בתחילה היה מדביק כרוזים ובמהרה הפך ללוחם ביחידה מבצעית והשתתף בפעולות שונות. ב-1947 נעצר על ידי הבריטים בעקבות הלשנה וישב במחנה המעצר בלטרון במשך שנה.
שירות בפלמ"ח
בשנת 1948 הצטרף לפלמ"ח, לחטיבת יפתח לגדוד הראשון. נטל חלק פעיל במבצע דני - כיבוש רמלה ולוד. נלחַם בבית עפה, בדרך למבצר יואב, שם נפצע ברגלו. אושפז בבית חולים, ברח משם וחזר לגדוד. נלחם בקרבות לפריצת הדרך לנגב עד לגבולות עזה. בקרבות אלה שימש כמפקד מחלקה. ב־1950 השתחרר מצה"ל, חזר לירושלים, ויצא לקורס קצינים (מילואים).
שירות בצה"ל
בתחילת שנות החמישים נתבקש לחזור לשירות בצבא הקבע, כדי להילחם במחבלי הפדאיון. אהרון שימש כסגן מפקד יחידה 30, שעיקר משימתה הייתה לחימה במסתננים. בתקופה זו גם עבר את הגבול לפטרה ("הסלע האדום") ושב משם חי.
בשנת 1956 שימש כמפקד המובלעת הישראלית בהר הצופים (יחידת מצוף 247) ("מלך ההר"). לפי הסכמי שביתת הנשק, אסור היה לחיילים לעלות להר הצופים. כדי לעקוף איסור זה, לבשו החיילים מדי שוטרים. פעם בשבועיים, ביום רביעי, הייתה יוצאת שיירה מלווה על ידי כוחות האו"ם כדי להחליף את היושבים על ההר. באותה שנה כמפקד המובלעת, חילץ משדה מוקשים שני קציני או"ם מועדת שביתת הנשק וקצין ירדני, מוחמד דאוד (שלימים הפך לראש ממשלת ירדן) שאת חייהם הציל.
ב־1956, כששימש מפקד הר הצופים, נקרא באופן בהול להצטרף לחטיבת הצנחנים. לחם במלחמת סיני, בכיבוש כונתילה, תמת ובקרב המיתלה. ב־1957 סיים קורס מגד"ים בחיל השריון והשתחרר מצה"ל.
ב־1958 נקרא להקים יחידה סודית - את יחידת הטנקים הירושלמית (מילואים, מספרה של יחידת הטנקים הירושלמית היה גש"פ 182), שמשימתה הייתה להגן על הבירה. הם הצליחו, למרות האיסור בהסכמי שביתת הנשק, להבריח ולהסתיר טנקים במחנה שנלר בירושלים ובמחנה הסטף בפאתי העיר.
במלחמת ששת הימים, פרצו טנקים אלו, תחת פיקודו, לצד הסיירת הירושלמית בפיקודו של יוסי לנגוצקי, את קווי הלגיון ושחררו את העיר, הן בארמון הנציב, הן בצפון העיר והן באזור העיר העתיקה והלאה לגוש עציון, בית לחם וחברון.
במלחמת יום הכיפורים, לחם כמג"ד גדוד טנקים באזור תעלת סואץ – פורט איברהים, עין מוסא, ג'אבל עוביידה, והגיע עד הק"מ ה־101 לפני קהיר.
במלחמת לבנון הראשונה לחם כסמח"ט חטיבה 401, היה בין כובשי צומת המים, הגיע לחצביה ורשאייה, עד למבואות הגבול הסורי. ב־1986 שוחרר משירות מילואים בדרגת סגן־אלוף.
באזרחות והקמת משפחה
ב-24 באוגוסט 1954 התחתן עם רות בן משה בקפה ארמון בירושלים. נולדו להם שלושה בנים: אביעד, דני ואחיה.
אהרון אהב מאד לנהוג. החל בנערותו בנהיגה על אופנוע ומכונית, עבור בג'יפים ובטנקים וכלה בהטסת מטוסים אזרחיים. אהרון עסק בהוראת נהיגה ופתח בית ספר לנהיגה: "רמזור". בשנים 1971–1983 שימש כמנהל אגף הפיקוח העירוני בעיריית ירושלים.
שנותיו האחרונות ומותו
בשנת 2001 קיבל "על שירותו הבטחוני משחר נעוריו בכל מערכות ישראל, ועל תרומתו לשיפור פני העיר" תואר יקיר ירושלים.
בחודש דצמבר 2013 נדרס על ידי משאית בעת שחצה במעבר חציה ליד ביתו שברחוב נוף הרים בירושלים. מאז היה מאושפז במצב קשה עד פטירתו.
השאיר אחריו אישה, שלושה בנים ושבעה נכדים.
לצפייה נוספת
ראיון וידאו עם אהרון קמארה לאחר גילוי צילומי צבע נדירים ממלחמת ששת הימים - ערוץ 10, סרטון באתר יוטיוב- ראיון וידאו עם אהרון קמארה - פרויקט התיעוד, תולדות ישראל - 2001
- על יחידת הטנקים הסודית כולל ראיון עם אהרון קמארה - כתבה בערוץ 10
- סיפורו של מוחמד דאוד וראיונות עם אהרון קמארה ורפי סיטון- הסרט "סיפורים לאחר בוא השלום" - מאת יוסי אבישר
- הר ההברחות - סיפורה של היחידה ששחררה את הר הצופים | כתבה ששודרה בחדשות השבוע - כאן 20.04.18
לקריאה נוספת
- על אהרון קמארה באתר לח"י
- משחררי ירושלים - על פלוגת השריון הסודית דבר ראשון (אתר אינטרנט) - 30.4.2017
- לוחמת טנקים בירושלים - מאמר מאת אהרון קמארה הוצאת מערכות
- המשימה החשאית של אנשי השריון שנשכחה - על יחידת הטנקים הסודית nrg
- Six Days in June: How Israel Won the 1967 Arab-Israeli War by Eric Hammel
- "יהודה הקטן" שפרץ את הדרך לירושלים - אחרי מות הארץ
קישורים חיצוניים
25214450אהרון קמארה