אהרן מאיר
 | |||||
| אהרן מאיר | |||||
| השכלה | תלמיד ישיבה וחקלאות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיסוק | ממנהיגי קיבוץ משואות יצחק, שהוקם מחדש | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
אהרן מאיר (28 ביולי 1923—27 באוגוסט 1997) היה בנקאי, מנהל ואיש ציבור ישראלי, שנודע בעיקר כמנכ"ל בנק המזרחי אותו ניהל בעת פרשת ויסות מניות הבנקים, בעטייה הודח מתפקידו ואף הורשע במרמה והפרת אמונים[1]. שימש כראש המועצה של המועצה האזורית שפיר בשנים 1950–1952.
ביוגרפיה
אהרן אלעזר (אנדי) מאיר (מאייר) נולד ב-1923 בבודפשט לשרה וליצחק, תעשיין טקסטיל הונגרי שמפעליו הולאמו, ונשיא המזרחי בעיר. אהרן למד בישיבות והתחנך אצל הוריו על דרכי הציונות. בשנת 1939 עזב מאיר את ישיבת "נייטרה" ועלה לארץ ישראל על-מנת ללמוד בתל אביב בישיבת היישוב החדש. עד מהרה עזב מאיר את "היישוב החדש" ועבר לבית הספר החקלאי מקוה ישראל. מאוחר יותר הגיעו הוריו לישראל על מנת לבקרו, ובשל המאורעות באירופה החליטו להשתקע בישראל לצד בנם.
ב-1941 החליט מאיר להשתלב בגרעין התיישבות שהוקם בקיבוצים הדתיים באזור עמק הירדן, ואט-אט החל להשתלב במנהיגות הפוליטית של הגרעין. יחד עם הגרעין עבר מאיר מכפר הרוא"ה אל גוש עציון, שם הוקם ב-1945 קיבוץ משואות יצחק, שמאיר היה מזכירו[2].
ב-1946 התחתן מאיר עם ציפורה נויגרשל. כעבור זמן לא רב נולד לזוג בן בכור בשם ישראל. מאיר כיהן כאחד החברים במזכירות הקיבוץ ובפועל התגורר (להוציא שבתות) בתל אביב כ"מזכיר חוץ" מטעם הקיבוץ.
עם פרוץ השלב הראשון של מלחמת העצמאות, נוצרו עימותים בין תושבי הקיבוץ לבין שכניהם הערבים. המצור על הגוש התהדק, אך מאיר הוסיף להתמיד בשגרת נסיעותיו. בראשית 1948 פגשו מאיר ונציגי הגוש בדוד בן-גוריון ובחיים משה שפירא כדי להגדיל את תמיכת היישוב בגוש. כאשר נפל גוש עציון ב-13 במאי 1948, יום בטרם ההכרזה על עצמאות מדינת ישראל, נכח בו מאיר יחד עם אחיו עקיבא ועם יהודית, וכולם היו לשבויים בידי הלגיון הערבי[3]. הם הועברו לחברון ומשם למחנה שבויים ירדני, בו היו כלואים במשך תשעה חודשים. מאיר נמנה עם ראשוני המשוחררים, משום ששאל ברשות, בשל היותו אב לילדים, את זהותו של אחיו והתחזה לחולה.
באוגוסט 1949 הקימו חברי הקיבוץ את המושב השיתופי משואות יצחק מחדש בסמוך לאשקלון[4]. מאיר נמנה עם הנהגת הקיבוץ, ועם הקמת המועצה האזורית שפיר בספטמבר 1950[5], מונה לראש המועצה הראשון למשך שנתיים[6]. לאחר מכך, נתמנה על ידי מוסדות הפועל המזרחי לכהן כמנהלה של "קרן המושבים".
ב-1961 עזב מאיר את הקיבוץ לאחר שהוזמן לשמש סמנכ"ל בנק המזרחי על ידי המנכ"ל נפתלי פיינגולד. בפברואר 1969, עם איחוד "בנק המזרחי" עם "בנק הפועל המזרחי", מונה למשנה למנכ"ל "בנק המזרחי המאוחד"[7]. בנובמבר 1970 מונה למנכ"ל הבנק[8]. תחת ניהולו גדל הבנק באופן משמעותי, מבנק ששירת את המגזר הדתי בלבד, לבנק ששירת את כלל האוכלוסייה, כולל המגזר העסקי. והמזרחי היה לבנק הרביעי בגודלו במדינה[9].
פרשת ויסות מניות הבנקים
לאהרן מאיר היה חלק מרכזי בפרשת ויסות מניות הבנקים, בשנים 1977–1983, יחד עם מנכ"ל בנק הפועלים יעקב לוינסון ומנכ"ל בנק לאומי ארנסט יפת[10].
באפריל 1986, לאור המלצות ועדת בייסקי לחקר פרשת ויסות מניות הבנקים להדיחו מתפקידו[9], והוא התפטר[11]. הוועדה גם החליטה למנוע ממנו לכהן בעתיד בתפקידים נוספים במערכת הבנקאית. למרות החלטה זו המשיך להיות מועסק בבנק, לרבות ניהול שלוחותיו מחוץ לישראל[12], והיה חבר בוועדת האשראי שלו[13]. בעקבות לחץ ציבורי פרש בסוף אותה שנה מכל תפקידיו בבנק ומנה ליושב ראש חברת "אסם"[14].
בינואר 1987 הואשם, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב, ניהול בלתי־תקין של עסקי הבנק וקשירת קשר לרישום כוזב. כתב האישום הוגש נגדו ונגד שני בכירים נוספים בבנק. לטענת התביעה השלושה ערכו עסקה סודית עם ברוקר שהעלימו מידיעת הנהלת הבנק. אחר־כך העבירו דיווחים כוזבים לבנק ישראל, לרשות לניירות ערך ולהנהלת בנק המזרחי. הברוקר משה לביא, נהג לרכוש עבור לקוחותיו מניות, ביניהן של בנק המזרחי. בעקבות התמוטטות המניות בינואר 1983, חשש לביא שתהיה לכך השפעה גם על שערי מניותיו הבנקאיות. לכן מכר את כל מניות המזרחי שהחזיק בתיקי לקוחותיו. כתוצאה מכך עלו יתרות הזכות של לקוחותיו, ומאיר הזעיק את לביא לברר מדוע מכר את המניות. לביא הציע למאיר לרכוש מניות בנק המזרחי מתיקי לקוחותיו, ושהבנק יקנה את המניות בערכן ביום המכירה. מאיר לא דיווח על העסקה, למרות שידע כי היא חייבת להיות מדווחת, הואיל והיא עשויה להשפיע על גובה התחייבויות הבנק ולגרום לו הפסדים, במקרה של ירידה חדה ומיידית בשערי מניות הבנק, כפי שקרה בתחילת אוקטובר 1983. לביא ביקש ממאיר לממש את ההבטחה שנתן לו, לרכוש בחזרה את כל המניות וכך עשה, למרות שידע כי פעולה זו תגרום לבנק הפסדים כספיים גבוהים ביותר. שבועיים אחר כך יושם "הסדר מניות הבנקים", שבו נטלה ממשלת ישראל את השליטה בבנק המזרחי לאחר קריסתו[15].
מאיר שכר את שני עורכי הדין המובלים במשק יגאל ארנון ויעקב נאמן, שהצליחו להביא לזיכויו מחפת הספק. זאת עקב קשיים בהוכחת ההסכם עם הברוקר משה לביא, שנעשה ברובו בעל-פה. ביוני 1988 זוכה מאשמת מרמה[16], ובאפריל 1989 מאשמת רישום כוזב במסמכי תאגיד[17]. אולם בעקבות סערה ציבורית ועתירה לבג"ץ, העומד לדין שוב ב-1990 ב"משפט הבנקאים"[18]. לאחר שהתברר שראשי הבנקים פעלו ביודעין ובתיאום במשך שנים רבות בוויסות מניותיהם, תוך גרימת נזק אדיר לציבור המשקיעים ולאוצר המדינה שנאלץ לחלץ את הבנקים מקריסה[19]. ב"משפט הבנקאים" נגזר על מאיר עונש של מאסר על תנאי של שנתיים וכן קנס בסך 600,000 ש"ח. בערעורו לבית המשפט העליון, זוכה מאיר מאחד משלושת האישומים בהם הורשע, אך עונשו נותר על כנו[20].
לאחר כהונתו בבנק המזרחי
לאחר כהונתו בבנק המזרחי, פנה מאיר לניהול עסקים במגזר הפרטי. בשנת 1987 מינה אותו אלפרד אקירוב, ליושב ראש חברת ההשקעות ״צמיחה״[21]. מאיר קיבל 10% ממניותיה ואחר כך גם את תפקיד המנכ"ל. אקירוב, שהיה ידיד אישי שלו, העמיד לרשותו משרד, שירותי מזכירות, רכב צמוד. בהמשך הצטרף מרדכי איינהורן, שהיה קודם מנכ"ל בנק לאומי, לשותפות בחברה[22]. ״צמיחה״ עסקה בהשקעות, רכישות ומיזוגים, בין היתר הייתה נציגה של איש העסקים היהודי-בריטי בישראל רוברט מקסוול, ניהלו עבורו את רכישת העיתון "מעריב" ואף עמדו בראש קבוצת משקיעים שהוביל, בניסיון לרכוש את "בנק המזרחי" מידי המדינה[23].
בשנת 1991 הגיש תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד השבועון "העולם הזה" ועורכו הכלכלי, יואב יצחק, באמצעות עורך־דינו יעקב נאמן[24]. בתביעה טען, כי אמירות אותן כתב יצחק בכתבה הן בגדר לשון הרע. בכתבה תיאר יצחק עסקה שנחתמה ביוני 1983 בין בנק המזרחי, בזמן שמאיר עמד בראשו, לבין חברת אלרוב, בבעלות אלפרד אקירוב, לפיה ישכור הבנק משרדים בבית אירופה בתל אביב, הנמצא בבעלות החברה. החוזה נחתם לעשרים שנה במחיר מופקע של כמיליון דולר בחודש, אחר כך הבנק לא היה זקוק למשרדים, אך המשיך לשלם דמי שכירות. שבהמשך הצטרף מאיר לחברת ההשקעות "צמיחה", והפך לשותפו של אקירוב[25].
בנוסף כיהן כחבר במועצות המנהלים של קונצרן "כלל", חברת הסיגריות "דובק"[26], וכחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן ומדרשית נעם. כמו כן, מונה כקונסול כבוד מטעם הונגריה.
חיים אישיים
בנו הוא הרב אליאב מאיר, רבו לשעבר של המושב גמזו.
נכדיו הם איש התקשורת ידידיה מאיר והזמר יצחק מאיר.
מאיר היה חולה לב, ובשנת 1997 חלה בסרטן ממנו נפטר. הוא קבור כבקשתו במשואות יצחק.
קישורים חיצוניים
- אלעזר לוין, אני עוד אחזור, חדשות, 25 בספטמבר 1988, המשך -ריאיון
- ביוגרפיה שכתבו בני משפחתו, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מרדכי איינהורן, לא היו לו אויבים, באתר גלובס, 31 באוגוסט 1997 - הספד לאחר מותו
הערות שוליים
- ^ יוסי ורטר, והבנקאי הבא: מאיר מ"המזרחי" הואשם במרמה, חדשות, 12 בינואר 1987
- ^ "משואות־יצחק"- הישוב החדש בהרי חברון, הארץ, 1 בנובמבר 1945
- ^ פדויי השבי בעיתון העיתונאים, הצופה, 15 במרץ 1949
- ^ קיבוץ משואות יצחק נאחז שנית בקרקע, דבר, 24 באוגוסט 1949
- ^ מועצה איזורית חדשה "שפיר" הוקמה ע"י האגף לשלטון עצמי, במשרד הפנים, קול העם, 17 בספטמבר 1950
- ^ שיקום וקיבוץ גלויות במועצת "שפיר", הצופה, 19 בנובמבר 1950
- ^ המיזוג של בנק המזרחי ובנק הפועה"מ ־ לשלב ביצוע, הצופה, 3 בפברואר 1969
- ^ מנכ"ל "בנק מזרחי" פורש מתפקידו, מעריב, 26 בנובמבר 1970
- ^ 9.0 9.1 אלעזר לוין, ...וחרב בייסקי מרחפת מעל ראשו, חדשות, 18 באפריל 1986
- ^
צבי סטפק, 30 שנה למשבר מניות הבנקים: מה למדנו?, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2013
- ^ אלעזר לוין, כך בוחרים מנכ״ל בנק, חדשות, 11 ביולי 1986
- ^ זאב הספר, אהרן מאיר רוצה אישור להמשיך בחו"ל, חדשות, 16 ביולי 1986
אלעזר לוין, יפת ומאיר יישארו בבנקים בחו״ל, חדשות, 21 באוגוסט 1986 - ^ אלעזר לוין, אהרן מאיר פעיל בבנק המזרחי, חדשות, 24 באוגוסט 1986
- ^ צחי נגה, אהרן מאיר נבחר ליו״ר אסם, חדשות, 7 בינואר 1987
אלעזר לוין, מה קורה בבנק המזרחי - המנכ״ל החדש נכנס לעניינים, חדשות, 1 באוקטובר 1986 - ^ ההבטחה שהביאה אהרון מאיר לבית־המשפט, חדשות, 25 באפריל 1989
- ^ משה פרל, מנכ״ל "המזרחי" לשעבר זוכה חלקית, חדשות, 11 ביולי 1988
איה אורן, אהרן מאיר זוכה מאשמת מירמה אך חוייב להשיב על מעילה באימון, מעריב, 11 ביולי 1988 - ^ אלעזר לוין, אני שמת שיצאת זכאי, אמר לו ארנסט יפת, חדשות, 25 באפריל 1989
- ^ דניאל אביב, אלעזר לוין, להעמיד אותם לדין, חדשות, 11 במאי 1990
- ^ רותי זוטא, התובע: הייעוץ בבנקים הפך לשיווק, חדשות, 5 במאי 1993, המשך
- ^ ע"פ 2910/94 ארנסט יפת ואחרים נגד מדינת ישראל, ניתן ב-28.2.1996
- ^ אלעזר לוין, אהרן מאיר שוב בפיננסים, חדשות, 19 במאי 1987
- ^ אלעזר לוין, מסודרים כולם, חדשות, 19 באפריל 1988
- ^ אלעזר לוין, מקסוול במירוץ לרכישת המזרחי, חדשות, 5 בינואר 1990
- ^ אפי לנדאו, אהרון מאיר תובע מיליון ש׳ מיואב יצחק ו"העולם הזה", חדשות, 22 במאי 1991
- ^ גבי בשן, 'העולם הזה': שמו הטוב של מאיר לא נפגע, כי אין לו שם טוב, חדשות, 17 ביוני 1991
- ^ אהרן מאיר התפטר , מדירקטוריון חב דובק, מעריב, 6 במרץ 1990
ראשי מועצה אזורית שפיר 
| |
|---|---|
|
אהרן מאיר33967146Q7056012