אהרן אשכנזי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
אהרן אשכנזי (25 בדצמבר 1912 - 8 באפריל 1993) היה פסל ישראלי.
ביוגרפיה
אהרן אשכנזי נולד בסופיה, בירת בולגריה. בנעוריו היה חבר פעיל בתנועת "השומר הצעיר". ב-1931 עלה ארצה כמשתתף במכבייה הראשונה עם קבוצת ספורטאים בולגרים. ב-1933 הצטרף לגרעין קיבוץ שנקרא "קיבוץ צ'כו-ליטא", הבנים היו יוצאי צ'כיה והבנות יוצאות ליטא. מיקום הקיבוץ היה אז ליד בת-גלים שבחיפה. נשא לאישה את אחת מבנות הגרעין הליטאי, בתיה שמוקלר. לזוג נולד בן יחיד.
ב-1937 אשכנזי עזב את הקיבוץ זמנית על מנת ללמוד פיסול אצל הפסל זאב בן-צבי בבצלאל שבירושלים, לימודים מחוץ למסלול הסדיר. בשנת 1939 הקים עם חברי קיבוצו יישוב חומה ומגדל שנקרא "משמר זבולון", מדרום לעכו. משמר זבולון הוא היום קיבוץ כפר מסריק. בתקופת ראשית שנות הארבעים, בהיותו חבר קיבוץ כפר מסריק, היה פעיל בתחום האמנות ועסק בפיסול. חומרי הגלם לפסליו היו גבס וחומר ללבנים, חומר אדום או שמוט. את פסליו העשויים חומר שרף יחד עם הלבנים בתנורי בית החרושת 'נעמן' הסמוך לקיבוצו. בשנים אלו, החל אשכנזי לפסל באבן פיסול פיגורטיבי בעיקרו. בשנת 1943 התחתן אשכנזי בשנית עם חברתו אביבה לבית מנהיים מהגרעין של יוצאי גרמניה בקיבוץ. לזוג נולדו שני בנים.
בתקופת ההעפלה של טרם המדינה, השתתף אשכנזי בכמה מהמבצעים בחוף הים שממול לקיבוץ כפר מסריק מדרום לעכו. באחד מהם, הציל פליט מעפיל מידי החיילים הבריטים בנתנו לו את ניירותיו הלגאליים. לשאלת החיילם הבריטים מי הוא, ענה 'אהרן בן-יצחק'. את השם בן-יצחק נשא אהרן אשכנזי עד קום המדינה. עם יסוד אגודת הציירים והפסלים, היה מראשוני החברים בה.
מראשית שנות החמישים החל לפסל פסלים גדולים באבן (כשלושה טון). חלקם נמצא היום בכפר מסריק על הדשא ליד חדר האוכל, "אמא אדמה" ו"המנגנת". פסל אבן נוסף נמצא בקיבוץ רבדים "האם השכולה", יד זיכרון לנופלים בגוש עציון מחברי הקיבוץ. פסל גדול נוסף מעשה ידיו, פסל ממוזאיקה לבנה, נמצא בכפר מסריק. הפסל "הפועלת", בגובה 2.5 מטר נוצר לכבוד תערוכת היובל לתנועה הקיבוצית שנערכה בחיפה ב-1958. רוב פסלי האבן אותם פיסל היו מאבני שיש גלילי או שיש קרארה, אבנים אותם היה משיג מעת לעת בעכו הסמוכה.
ב-1952 יצא אשכנזי להשתלמות באומנות הפיסול לאירופה מטעם הקיבוץ והתנועה הקיבוצית. השתלמות זאת באירופה תרמה רבות להתפתחותו בעתיד כאומן וכפסל. ב-1960 עזב אשכנזי את קיבוץ כפר מסריק עם משפחתו ועבר להתגורר בחיפה. בחיפה החל להורות פיסול בחוגי ערב למבוגרים, בבית רוטשילד ובמוסדות נוספים. בתקופה זאת, שכר סטודיו בכפר האמנים עין הוד וחזר לפסל באבן. תקופת עין הוד שלו, מ-1960 עד 1972, היא הפורייה ביותר שלו, בה יצר בעיקר באבן. סגנון הפיסול שלו השתכלל והפך לסגנון מודרני. בעבודותיו נכרת השפעתם של הפסלים הנרי מור וקונסטנטין בראנקושי. בתקופה זאת, שנות ה-60, החל אשכנזי להעתיק את עבודותיו "הפיגורטיביות" העשויות חומר שרוף או גבס מתקופת חייו בקיבוץ, עבודות בסגנון כנעני משהו, משנות הארבעים, ליציקות ברונזה. יציקת פסליו בברונזה על ידי יוצקים מקצועיים, העלו את ערך עבודותיו והן נמכרו לאספנים גדולים ולקונים רבים בישראל ומחוצה לה. ב-1968 נפרד אשכנזי מאשתו השנייה אביבה והחל לקשור קשרים אמנותיים בתל אביב.
ב-1972 רכש אשכנזי סטודיו בקרית האמנים ביפו העתיקה. הוא עבר להתגורר בסטודיו והמשיך ביצירתו. בשנותיו ביפו פיסל בעיקר בשיש ועסק מעט בפיסול מודרני לשם יציקתו לברונזה. אהרן אשכנזי חי ויצר ביפו העתיקה כ-20 שנים.
אשכנזי היה פעיל ב"קבוצת העשרה", קבוצת אמנים שהייתה פעילה בשנות החמישים והששים של המאה העשרים. קודם לכן, היה פעיל במסגרת אמני ההתיישבות העובדת והתנועה הקיבוצית וכן פעיל במסגרת אמני חיפה.
הוא השתתף בתערוכות ב-1955 בבית האמנים בתל אביב, ב-1956 במשכן האומנות בעין-חרוד, ב-1956-7 במוזיאון בית-דיזנגוף (קבוצת העשרה), ב-1957 בבית האמנים בחיפה, ב-1957 בבית האמנים ברמת גן, ב-1957 בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, ב-1960 ביתן הלנה רובינשטיין (קבוצת העשרה). כמו כן השתתף בתערוכות רבות במזיאון ב'יפו העתיקה' במסגרת אמני יפו. תערוכות יחיד: ביולי 1953 במקרא-סטודיו בתל אביב, ב-1960 בבית-רוטשילד בחיפה, ב-1970 בבית אבא-חושי בחיפה. תערוכתו האחרונה הייתה במסגרת קבוצת העשרה ב-1992 במוזיאון רמת גן.
ב-8 באפריל 1993, חול המועד פסח תשנ"ד, נפטר אהרן אשכנזי לאחר מחלה קצרה בבי"ח איכילוב בתל אביב. הוא השאיר עיזבון אמנותי רב. יצירותיו הרבות, רובן נמצאות אצל רוכשים רבים ואספנים שונים בישראל ומחוצה לה, מיעוטן בקרב בני משפחתו. במלאת 16 שנים למותו הפיקה משפחתו אלבום לזכרו.
ב - 2013 הונחה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ביפו העתיקה.
קישורים חיצוניים
- אהרן אשכנזי, באתר "כולנו בולגרים"
34142667אהרן אשכנזי