אהרן זאב

אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל. נהג לחתום על יצירותיו בשם "זאב". על שמו נקרא "פרס זאב" לספרות ילדים, מיסודם של משרד החינוך והתרבות ומשפחתו.

קורות חייו

הוא נולד בשם אהרן זאב וינטרוב בעיירה סוקולוב פודלסקי (Sokolów Podlaski) שבמזרח פולין, אז בשליטת האימפריה הרוסית. אביו צבי-חיים היה סוכן נוסע, סוחר נודד, שאהב ספרים וספרות, אך לא התפנה בחייו לכתיבה. בהיותו בן עשר נפטר אביו כתוצאה מתאונה. זאב סיים את בית הספר התיכון העברי בסוקולוב, והשלים לימודיו בבית מדרש למורים עבריים. בשנת 1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית שלאחר המהפכה, הואשם זאב בפתיחה באש על חיילי הצבא האדום הכובש; הוא נשפט ונידון למוות, אך ניצל ברגע האחרון בעזרת ידידים יהודים.

הוא נמלט למרכז פולין, החליף את זהותו ושינה את תעודותיו, לימד בבית הספר העברי "הרצליה" בעיר קובל שבווהלין ועלה לארץ ישראל בשנת 1925, בשם זאב צ'רניצקי. מאותה שנה ועד מותו הקדיש את כל חייו לחינוך. קודם בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ומאוחר יותר במסגרות ארגון ההגנה, וצה"ל.

ראשית עבודתו של זאב בארץ הייתה בקבוצת דגניה א'. לימים עבר לתל אביב והשתקע בעיר. שם לימד בשכונת בורוכוב, והיה בין מקימי בית החינוך לילדי עובדים. הוא החל בכתיבת שיריו וסיפוריו במיוחד עבור תלמידיו, שחסרו ספרות ילדים עברית עכשווית ומודרנית. אפשר ובשל כך יצירתו לילדים יש בה נימה סיפורית מובהקת, והדו-שיח בין המספר למאזין בולט בה.

בשנות ה-30 חיבר זאב את השיר "אנו נושאים לפידים". השיר חובר בבית החינוך של זרם העובדים, שם לימד זאב. השיר חובר למצעד חנוכה, יש אומרים שכוון מראש להתחרות במצעד מכבי שנערך תמיד בחג זה. השיר בא מנקודת מבט הפוכה לזו של חג חנוכה המסורתי. לא הנס מביא את הדברים לקרות אלא מעשה החלוצים: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"; במילים אחרות: "אנו בעצמנו בנינו את הארץ, הקמנו מחדש את בית המקדש". והוא מסיים באמירה הדרמטית: "בסלע חצבנו עד דם ויהי אור", הנשמע כקריאת תגר למעשה הבריאה האלוקי.

בראשית שנות ה-40 יצא זאב לשליחות מטעם התנועה החלוצית לארצות הברית. הוא נדד והרצה בה מחוף אל חוף, ונפגש עם קהילות יהודיות רבות. עם פרוץ המלחמה חזר, לאחר שנתיים בלבד, לארץ ישראל, במסע מלא הרפתקאות, בספינת משא, דרך האוקיינוס ההודי.

בשנת 1947 נשלח זאב על ידי ארגון "ההגנה" אל מחנות המעצר בקפריסין, לרכז את פעולת החינוך במחנות המגורשים. זאב חי עם המעפילים וחלק עמהם את הכל, וזכה להכרה ואהבה רבה, ואף כונה "המלך הבלתי מוכתר" של מגורשי קפריסין. עם שובו ארצה, ב-1948, החל את עבודתו כעורך השבועון דבר לילדים.

לקראת סופה של מלחמת העצמאות התמנה אהרן זאב לראש מחלקת התרבות של הצבא הצעיר. הוא היה ממקימי חיל החינוך וממעצבי דמותו ודפוסי עבודתו. חלומו היה להפוך את השירות הצבאי לבית ספר משלים למגויסים שלא זכו להשכלה. זאב שירת כקצין החינוך הראשי של צה"ל כ-15 שנים והשתחרר בדרגת אלוף-משנה. עם פרישתו מצה"ל המשיך בעבודתו הציבורית וכיהן כיושב ראש הוועד למען החייל עד מותו.

בהקדמה על תולדות תחנת הרדיו גלי צה"ל, נכתב באתר התחנה: "סגן-אלוף אהרן זאב, ראש ענף הסברה והשכלה באגף כוח אדם במטכ"ל, ראה בתחנה כלי מצוין שיסייע לצה"ל במשימת החינוך שקיבל על עצמו בעיקר בקליטת עולים." מדבריו של זאב עצמו: "רמתו הנוכחית של ציבור החיילים מחייבת גישה חינוכית מיוחדת, המבוססת על הסברה והשכלה, המוגשת בדרכי עקיפין, ובצורה מושכת ומשעשעת".

בשנת תשכ"ה (1965) קיבל בשם צה"ל את פרס ישראל לחינוך.

בחברת RCA יצא תקליט ובו חנה רובינא מקריאה 10 שירי ילדים של זאב.

אהרן זאב נפטר בתל אביב ונקבר בטקס צבא מלא בבית העלמין קריית שאול (בקרבת החלקה הצבאית), בלוויה המונית. הותיר אחריו אישה, רחל לבית קטינקא.

מספריו

• תמר והסביונים, סיפר זאב, ציירה תרצה טנאי, עם עובד, 1943.
• שני מיתרים, פתקים של אהרן זאב, ציורים סרא, טרקלין, תל אביב, 1970.
• פרחי בר, ציורים תרצה טנאי. הקיבוץ המאוחד, 1951.
• ‫עיר קטנה, ציורים תרצה טנאי, הביאה לדפוס מיכל אפרת, הקיבוץ המאוחד, 1978.
• ספן צעיר הפליג בים, הציורים נחום גוטמן, עם עובד, 1943.
• יונים לבנות, הציורים נחום גוטמן, עם עובד, 1943.
• בעינינו ראינו: פרקי-תש"ח, רישומים אריה נבון, הקיבוץ המאוחד, 1958.
• אחות ואחות, את הסיפור הזה סיפר זאב, את הציורים ציירה תרצה טנאי, הקיבוץ המאוחד, 1959.
• אבא של תמר, הקיבוץ המאוחד, 1958.‬

לקריאה נוספת

• גרשם שופמן, 'על זאב', מאזנים: ירחון לספרות, 27, 6 (1968), 414. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• שלומית כהן-אסיף, תרצה טנאי, 'מי היה זאב?', אורים להורים: ירחון לחינוך ילדים ולמשפחה, כ"ו, 3 (1978), 24–25.
• ירדנה ‬הדס, 'שירי זאב לילדים', אגרת לחנוך: רבעון לחנוך קיבוצי, 74 (1985), 34–36.
• מנחם רגב,‬ 'עולמו של ילד בעיני משורר (על שירי זאב)', הד הגן נ,ב (תשמ"ו), 512–519.
• מנחם רגב,‬ 'פאתוס לאומי וגישה אנושית', ספרות ילדים ונוער 16, ג (תש"ן), 45–50. (על שירי אהרן זאב)
• ישעיהו תדמור, 'זאב – ולא מן היער', ידיעות למורים: בטאון מורי בית הספר הריאלי העברי בחיפה, 278 (1994), 13–19.
• גאולה ‬אלמוג, 'על אמנות המילים, התמונות, והקומות: עיון משווה בשיריהם של אברהם שלונסקי וזאב', עיונים בספרות ילדים 12 (תשס"ב), 121–131.
• סמדר איל, ‬'אדם ואדמה בשירי זאב', עיונים בספרות ילדים 12 (תשס"ב), 165–173.
• ירדנה הדס, 'קסמה של ראשית: על אהרון זאב', עיונים בספרות ילדים 13 (תשס"ג), 88–92.

על יצירות ספציפיות:

• ירדנה ‬הדס, '"עתה": עיון בשירו של זאב,‫ ספרות ילדים ונוער 10, ב (לח) (תשמ"ד), 14–11. (על "עתה")
• מנחם רגב,‬ 'זנב-הלטאה (על שיר של זאב, מול שיר של ע' הלל)', הד הגן נב,ב (תשמח), 218–223‬. (על "אינני רודף לטאות")
• שולה ‬איתן, 'הטבע כתיראפיה על פי שירי אהרן זאב ("פרחי בר")', ספרות ילדים ונוער 18, ב (תשנ"ב), 20–27. ‬(על "פרחי בר")
• מיכל ‬רוזנברג, 'זמן ומוסר בשיר "אינני רודף לטאות" מאת זאב', ספרות ילדים ונוער 21, ד (תשנ"ה), 1–12. ‬(על "אינני רודף לטאות")
• ציפי ‬פליישר, 'אהרן זאב ואברהם שלונסקי – בלחן ובשיר',‫ עיונים בספרות ילדים 12 (תשס"ב), 157–164. (על "תה ואורז יש בסין" ‬לשלונסקי ו"אנו נושאים לפידים" ‬לזאב)
• זלמן ארן. "זאב אהרן" (שיר). בתוך: 'שֹׁרֶש וְכוֹכָב. שירים', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ג/1973, עמ' 89.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אהרן זאב, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אהרן זאב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: אלוף־משנה אהרן זאב, או: ספרא וסייפא ירדו כרוכים יחד, מעריב, 28 במאי 1954
• זאב והילדים, זאב והחיילים, דבר, 8 ביולי 1960
• יעקב אורנשטיין, האיש שחיבר את ה"תדריך", דבר, 7 ביולי 1961
• אל"מ אהרן זאב, דבר, 11 באוקטובר 1968 (נקרולוג)
• משה דור, שירים לילדים לאהרן זאב משכבר הימים, מעריב, 25 באוקטובר 1968
• משוררם של ילדים ומחנכם של חיילים (במלאות שנה למותו): זלמן שזר, איש לבב (דברים לזכרו ב"ועד למען החייל" תשכ"ט 1969), דבר, 3 באוקטובר 1969
• זרבבל גלעד, בין יורה למלקוש: פגישות עם זאב המשורר, דבר, 8 בדצמבר 1972, המשך

מפרי עטו:

• היורֶה: שיר, דבר, 11 בנובמבר 1932

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25203561אהרן זאב