נחמיה דגן
| לידה |
19 במרץ 1940 (גיל: 84) ט' באדר ב' ה'ת"ש כפר חיטים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1958–1988 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה  מלחמת יום הכיפורים מבצע ליטני  מלחמת לבנון הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
נחמיה דגן (נולד ב-19 במרץ 1940) הוא טייס מסוקים, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כקצין חינוך ראשי בדרגת תת-אלוף. בעל עיטור המופת.
קורות חייו
דגן גדל בכפר חיטים והתגייס לצה"ל ב-1958. הוא הודח מקורס הטיס ועבר לקורס הטסה של מטוסים קלים, לאחר שיחרורו עבד שנתיים כחקלאי, בטרם חזר לחיל האוויר לשירות מילואים בתנאי קבע.
ב-1963 נכנס לשירות קבע לאחר שהסכים לעבור הסבה לטייס מסוקים, הוא השתתף במשלחת צה"ל לגרמניה המערבית לצורך קליטת מסוק הסיקורסקי S-58. ב-1965 יצא לצרפת יחד עם שלושה קצינים נוספים, בהם חיים נווה, לקלוט את מסוקי התובלה סופר פרלון. עם חזרתם לישראל הקימו את טייסת 114, "טייסת הסופר פרלון", בה שימש דגן כקצין מבצעים. ב-20 בפברואר 1967 השתתף כטייס משנה ונווט במבצע ירגזי, בו נשלח כוח של סיירת מטכ"ל לעומק מצרים במשימת איסוף מודיעין. הצלחת המשימה הביאה להענקת עיטור המופת לאנשי צוות המסוק, כשדגן צוין על "אחריות, דיוק, כושר התמצאות ויכולת מרביים שתרמו להצלחתה המלאה של המשימה"[1]. במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה השתתף דגן בפעולות רבות של הובלה וחילוץ. באוקטובר 1968 השתתף במבצע הלם, כמפקד המסוק שהוביל פצצה שהונחה על גשר קינא שעל נהר הנילוס והסבה לו נזקים כבדים[2] באפריל 1969 השתתף במבצע בוסתן 22 להנחתת כוחות סיירת צנחנים בעומק מצרים ובאוקטובר 1969 במבצע תרנגול 5ב של סיירת מטכ"ל לחטיפת שבויים מצרים.
במאי 1969 יצא לארצות הברית בראש משלחת לקליטתם בחיל האוויר של מסוקי CH-53 סי סטאליון ("יסעור"). עם שובו לישראל מונה למפקד גף יסעורים בטייסת 114. בדצמבר 1969 השתתף במבצע תרנגול 53[3] כמפקד אחד משני מסוקי היסעור שנשלחו "לחטוף" את תחנת המכ"ם המצרית מראס ע'אריב. בהגעה למקום התברר כי קרון המבצעים שוקל 4.3 טון, גבוה משמעותית מהמשקל המקסימלי המותר לנשיאת המסוק. אף על פי כן החליט דגן להרים את הקרון ולטוס לאט ובגובה נמוך, במהלך הטיסה הושבתה אחת מהמערכות ההידראוליות, ודגן הנחית את היסעור מיד לאחר חציית הגבול[4]. ב-15 במרץ 1970 הטיס כוח צנחנים מגדוד 890 בפיקודו של יצחק מרדכי לעומק סוריה, במבצע שכונה "מלכה 30" תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית לדמשק[5]. ב-30 ביוני 1970 פיקד על מסוק החילוץ שנשלח לחלץ תחת אש כבדה, נווט מטוס F-4 פנטום שהופל מירי נ"מ במהלך משימת תקיפה בחזית המצרית[6]. עם סיום מלחמת ההתשה הקים את טייסת 118, טייסת מסוקי יסעור.
במהלך מלחמת יום הכיפורים שירת כראש ענף משולבים במטה חיל האוויר והיה אחראי על פעילות מסוקי הסער. לאחר המלחמה קודם לדרגת אלוף-משנה והקים את יחידת התלס"ם (תובלה, סער ומסוקים). מבחירתו, עבר הכשרה מלאה בחיל השריון על מנת ללמוד את המערך וצרכיו, בתקופת כהונתו אירע אסון הנ"ד ועל מפקדת התלס"ם נמתחה ביקורת בוועדת חקירת האסון בנושא הוראות האימונים[7]. ב-1979 מונה למפקד בסיס פלמחים, בו נקלטו בתקופתו שתי טייסות המסוקים "טייסת החרב המתהפכת" ו"טייסת הקוברות הראשונה". לאחר ארבע שנים קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למפקדה הראשון של היחידה לשיתוף פעולה, יחידה שהתבססה על התלס"ם ונקבע שתעסוק בתכנון ובשליטה במשימות שיתוף פעולה בין חיל האוויר לחילות היבשה[8].
ב-1985 מונה לקצין חינוך ראשי. בתקופתו נוסד פרויקט "תרבות יום א'" במסגרתו יוצאים חיילי צה"ל למופעי תרבות, וניתן מעמד מיוחד למוזיקאים מצטיינים בשירות הסדיר, כמו כן התבטא נגד הפטרת בני ישיבות משירות צבאי[9]., ב-1988 השתחרר מהשירות בצה"ל.
במהלך האינתיפאדה השנייה מתח ביקורת על החיסולים הממוקדים[10] שמבצע צה"ל באמצעות חיל האוויר וציין שטייסים עלולים לאבד אמון במפקדיהם[11].
לדגן תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 הוא מונה לתפקיד יו"ר האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל[12] והוא מכהן כיו"ר הוועד המנהל של מרכז סוזן דלל למחול בתל אביב.[13]
קישורים חיצוניים
- נחמיה דגן, באתר הגבורה
- יובל שוהם, איש המסוקים, באתר חיל האוויר הישראלי, גיליון 189, אוקטובר 2009
- אמיר אורן, מעז יצא מסוק, דבר, 21 ביולי 1978
- אמיר בוחבוט, כשטסתי מעל "קן הנשרים" של היטלר: אבי מסוק היסעור מדבר, באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2019
מאמרי דעה
- מירב הלפרין, צה"ל - מקרן, לא ראי, בטאון חיל האוויר 050-051, אפריל 1986, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- נחמיה דגן, כרוניקה של תהליך ידוע מראש, 2 בספטמבר 2011
- דגן לחלוץ: אתה צריך ללכת, באתר ערוץ 7, 7 בינואר 2007
הערות שוליים
- ^ אבינעם מיסניקוב, אות המופת לצוות מסוק צירעה, אתר מרחב אווירי
- ^ מבצע הלם, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ חנן גרינווד, "סירבתי להיכנע והמשכתי.., באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2019
- ^ טל זגרבה, "אתה לא חושב על המדינה. אתה רוצה להוכיח שאתה מסוגל", במחנה, 18.12.09
- ^ תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, בסיס המרגמה נשאר בשטח, מבט מל"מ 45, יוני 2006, עמ' 21
- ^ הנווט, דוד יאיר, מוצא מסתור בשטח, ומחולץ במבצע נועז, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 ביוני 1970
- ^ דנה ויילר-פולק, 37 שנה אחרי: תיק חקירת אסון הנ"ד נחשף לראשונה, באתר וואלה!, 4 במאי 2014
- ^ הוקמה היחידה לשיתוף פעולה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באפריל 1984
- ^ רלף בנימין נוברגר, דת, מדינה ופוליטיקה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 111
- ^ עמוס הראל, לעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003.
- ^ נחמיה דגן: טייסים עלולים לאבד אמון במפקדיהם, באתר הארץ, 15 ביוני 2003
- ^ תת-אלוף (במיל.) נחמיה דגן מונה ליו"ר האגודה למניעת אלכוהוליזם
- ^
יאיר אשכנזי, למה שלושה אנשים מנהלים כבר יותר מ-20 שנה את המחול הישראלי?, באתר הארץ, 9 באפריל 2016
קציני חינוך ראשיים (קח"ר) 
| |
|---|---|
|
מפקדי בסיס פלמחים 
| |
|---|---|
|
