אה"מ נומאד
| תיאור כללי | |
|---|---|
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | M |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הושקה | 7 בפברואר 1916 |
| תקופת הפעילות | אפריל 1916 – 31 במאי 1916 (כ־8 שבועות ו־5 ימים) |
| אחריתה | הוטבעה בקרב יוטלנד |
| מידות | |
| אורך | 82 מטר |
| רוחב | 8.38 מטר |
| שוקע | 3.2 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 34 קשרים |
| גודל הצוות | 80 קצינים ומלחים |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
3 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) 2 תותחי 1.5 פאונד (37 מ"מ) או 2 תותחי 2 פאונד (40 מ"מ) פום-פום 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
אה"מ נומאד הייתה משחתת מסדרה M שנבנתה עבור הצי המלכותי במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא הוטבעה במהלך קרב יוטלנד ב-1916.
תיאור
סדרת אדמירליטי M היו גרסאות משופרות ומהירות יותר של סדרת לאפורי הקודמת. הדחק האוניות היה 971 טונות ארוכות (987 טונות). האוניות היו באורך כולל של 273 רגל 4 אינץ' (83.3 מטרים), רוחב של 26 רגל 8 אינץ' (8.1 מטרים) ושוקע של 9 רגל 8 אינץ' (2.9 מטרים). הם הונעו על ידי שלוש טורבינות קיטור עם הנעה ישירה של פארסונס, שכל אחת הניעה ציר מדחף אחד, תוך שימוש בקיטור שסופק על ידי ארבעה דוודי Yarrow. הטורבינות פיתחו סך של 25,000 כוחות סוס (19,000 קילוואט) והעניקו מהירות מרבית של 34 קשרים (63 קמ"ש). האוניות נשאו לכל היותר 237 טונות ארוכות (241 טונות) של מזוט שהעניק להן טווח של 2,100 מיילים ימיים (3,900 ק"מ) במהירות 15 קשרים (28 קמ"ש). צוות כל משחתת כלל 76 קצינים ומלחים.
האוניות היו חמושות בשלושה תותחי QF 4 אינץ' (102 מ"מ) Mark IV ושני תותחי נ"מ QF 1.5 פאונד (37 מ"מ). תותחים אחרונים אלו הוחלפו מאוחר יותר בזוג תותחי נ"מ QF 2 פאונד (40 מ"מ) "פום-פום". האוניות גם כללו שני צינורות טורפדו מעל המים בקוטר 21 אינץ' (533 מ"מ).
בנייה ושירות
נומאד הוזמנה במסגרת תוכנית המלחמה השלישית בנובמבר 1914 ונבנתה על ידי אלכסנדר סטיבן ובניו במספנתם בלינהאוס. האונייה הושקה ב-7 בפברואר 1916 והושלמה באפריל 1916. היא הופקדה בפיקודו של לוטננט קומנדר פול ויטפילד ושירתה לזמן קצר בשייטת המשחתות ה-13 של הצי הגדול.[1]
נומאד הייתה חלק משייטת המשחתות ה-13 בקרב יוטלנד ב-31 במאי 1916. בשעה 16:09, הורה אדמירל ג'ליקו, מפקד הצי הגדול, לשייטת ה-13 לפתוח במתקפת טורפדו נגד סיירות מערכה גרמניות, בעוד כמעט באותו זמן, אדמירל היפר, מפקד סיירות המערכה הגרמניות, הורה על התקפת טורפדו על סיירות מערכה בריטיות על ידי השייטת ה-9 הגרמנית. שני כוחות המשחתות נקלעו לעימות אינטנסיבי, שבמהלכו הושבתה נומאד מפגיעת פגז בחדר המכונות שלה. שני טורפדות שירו המשחתות הגרמניות לעבר נסטור לא הצליחו לפגוע, ועברו מתחת למשחתת הבריטית. מאוחר יותר באותו אחר הצהריים, נומאד, יחד עם אוניית האחות שלה נסטור, גם היא הושבתה בהתקפה המוקדמת יותר, הופגזה על ידי אוניות מערכה גרמניות. נומאד שיגרה את כל הטורפדות שלה לעבר האוניות הגרמניות, אך לא הצליחה להשיג פגיעה, בעוד אוניות המערכה הגרמניות פרידריך דר גרוסה, פרינצרגנט לואיטפולד, קייזר וקייזרין ירו לעבר נומאד עם החימוש המשני שלהן. היא נפגעה קשות, והנזק אילץ את הצוות שלה לנטוש את האונייה, בעוד פגיעה אחרונה גרמה להתפוצצות מחסן התחמושת הקדמי של נומאד, המשחתת טבעה בשעה 17:30, כשנסטור טבעה זמן קצר לאחר מכן. שמונה מאנשי הצוות של נומאד נהרגו בזמן ש-72 ניצולים (כולל ויטפילד) חולצו מהים על ידי סירות טורפדו גרמניות והפכו לשבויי מלחמה.
שרידי האונייה מוגדרים כמקום מוגן על פי חוק ההגנה על שרידי צבא משנת 1986. שרידי האונייה של נומאד נמצאה במקרה בשנת 2001 על ידי צוות צלילה כולל הארכאולוג הימי אינס מקרטני. ניתן לראות את פעמון האונייה בתצוגה במוזיאון הספינות הטרופות של יוטלנד.
הערות שוליים
- ^ "NMM, vessel ID 372190" (PDF). Warship Histories, vol ii. National Maritime Museum. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 בספטמבר 2013. נבדק ב-17 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
37920049אה"מ נומאד