אדריכלות פוסט-מודרנית
האדריכלות הפוסט-מודרנית היא הסגנון האדריכלי העוקב לאדריכלות המודרנית של המאה ה-20 שהתפתח בשנות ה-60 כאנטיתזה לסגנון זה ומבטא את עקרונות הפוסטמודרניזם.
באמצע שנות השישים בערך, האדריכלות המודרנית, שבתחילת המאה נחשבה מהפכנית, התקשתה לעמוד מול אתגרי העולם המערבי המתפתח באופן דרמטי. תנועות ורעיונות חדשים צצו כפטריות אחר הגשם, העמידו את המודרניזם תחת בחינה מחודשת תוך מתן מענה לצרכים סביבתיים וחברתיים חדשים שהאדריכלות המודרנית נראתה כמיושנת ולא יכלה להם.
הפוסט-מודרניזם היא תנועה שצמחה מתוך הרוח המסחרית-קפיטליסטית של ארצות הברית. חלוצי תנועת הפוסט-מודרניזם הם האדריכלים מייקל גרייבס, צ'ארלס מור ורוברט ונטורי, שאף פרסם ספר ב-1966 ובו מתקיימת פעולת הנחת היסודות של התנועה הפוסט-מודרנית:
- אדריכלות המייצגת עושר ושפע – כזו הנותנת מענה לתרבות האמריקאית הצרכנית ושמה דגש על ייצור אסתטי של המוצר האדריכלי כחלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו.
- אדריכלות מושרשת – כלומר בנייה מתוך רעיונות המושרשים בתרבות המערבית.
- עונה לצורכי המקום – גם אם במחיר של ביטול הצורה הטהורה והנקייה של המבנה (ערך מודרני מובהק).
- בתגובה לאמירה "Less is more" ("פחות זה יותר"), רעיון מודרני מובהק המצוטט מפי מיס ואן דר רוהה, אמר ונטורי "Less is a bore" ("פחות הוא שיעמום").
עקרונות נוספים של הפוסט-מודרניזם הם:
- אדריכלות כוללנית – שימוש באלמנטים צורניים דומיננטיים וערבוב בין סגנונות ללא חשש מהפרכת הרצינות של המודרניזם. אדריכלות יכולה להכיל בתוכה הומור ושעשוע, שהם חלק מתוך כלל חוויות ורגשות האדם בחייו.
- שימוש בסמלים ודימויים לטובת הלקוח – אדריכלות מסחרית. כהרחבה לייצוג העושר והשפע, הרוח הצרכנית היא לעשות הכול ובגדול תוך כדי משיכת תשומת לב מקסימלית. רעיון ה-”look at me!”.
- אקלקטיות – שימוש בחומרים זולים ויקרים, קולאז' פלורליסטי של תרבויות הנובע מן הגלובליזציה של העולם – העולם מאבד מערכי האתניות המקומית הטהורה והופך לכוללני.
כיום איבדה התנועה מכוח מקוריותה וחזונה הפלורליסטי. מבקריה טוענים כי התנועה לוקה ביכולתה להגיע לכלל מערכת חוקים ושפה אחידים. כלומר בשל הפלורליזם והאקלקטיות וללא מערכת היררכית אחת של חוקים נוצר מצב של חוסר אחידות וחוסר עקביות. אדריכלים בולטים נוספים בזרם זה הם ג'יימס סטרלינג, האנס הוליין, פיליפ ג'ונסון, ריקארדו בופיל וקבוצות MVRDV וארקיטקטוניקה.
-
-
-
אקדמיה למוזיקה בשטוטגרט, אדריכל ג'יימס סטרלינג -
פיאצה ד'איטליה בניו אורלינס, אדריכל צ'ארלס מור
דה-קונסטרוקטיביזם
ערך מורחב – דה-קונסטרוקטיביזם
סגנון אדריכלי שצמח מתוך הפוסט-מודרניזם הוא סגנון הדה-קונסטרוקטיביזם. האדריכלות הדה-קונסטרוקטיבית מנסה לבצע מניפולציות בצורה ובחלל וליצור מעטפת בניין ומערכת חללים השוברת את האקסיומות והמוסכמות הקודמות באדריכלות מסוג שהוא. יש המשווים את תפיסה זו לתפישה המחשבתית החדשה שהולידו הגאומטריה הלא-אוקלידית ותורת היחסות. הדה-קונסטרוקטיביזם יוצר מצב שהמקום או המבנה יכולים להתייחס אחרת לגמרי לכיוונים שונים ולאנשים המגיעים מאותם כיוונים ומפרשים אחרת את המרחב הפיזי.
הבנייה והתכנון של מבנים דה-קונסטרוקטיביסטים לא הייתה מתאפשרת אלמלא הטכנולוגיה של העידן הנוכחי. הצורות החדשניות של אדריכלות זו הן כמעט בלתי אפשריות לתכנון ללא עבודה רבה בעזרת תוכנות מחשב תלת ממדיות המסייעות בתהליך התכנון. הכלים המסורתיים המשמשים את האדריכל לתכנון: תוכניות, חזיתות, חתכים וכדומה, הופכים להיות בלתי רלוונטיים במקרים רבים.
סגנון ההיי טק
אדריכלות ההיי-טק הוא כינוי לסגנון אדריכלי נוסף אשר החל להתפתח בשנות ה-60 יחד עם התפתחות הפוסט-מודרניזם. חשוב לציין כי להבדיל מהדה-קונסטרוקטיביזם, סגנון זה אינו תנועה רשמית או זרם מובהק של אדריכלות אלא חלק מההפוסט-מודרניזם. למעשה האדריכלים הנחשבים לבולטים ביותר כיום בבנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו נורמן פוסטר וריצ'רד רוג'רס אינם רואים עצמם ככאלה. עם זאת, ניתן לאפיין את הסגנון בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה ופרטי בניין אשר התאפשרו רק לאחר התפתחות התעשייה של העשורים האחרונים.
סגנון בנייה זה מייצג את האתוס של מיס ואן-דר-רוהה שהאמין כי אדריכלות מודרנית חייבת לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. למשנה נוספת של מיס - "אלקים נמצא בפרטים" - השפעה רבה גם כן על התכנון עתיר הטכנולוגיה. התפתחות המחשב יחד עם תוכנות שונות מאפשרות לא רק לבנות אלא גם לתכנן מבנים ופרטים שלא ניתן היה לתכנן בעבר.
באדריכלות ההיי טק נעשה פעמים רבות שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" יותר ובכך מפתחים שיטות בנייה ופרטי חיבור מעניינים בין חומרים שונים בעלי תכונות שונות לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונאלית.
אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא מרכז פומפידו בפריז אשר תכננו האדריכלים רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס ובנייתו הושלמה בשנת 1977. במבנה זה מודגשת שיטת הבנייה של הבניין ומערכות הבניין מוחצנות באופן שאף עורר את כעסם של הפריזאים בעת הקמתו.
מבנה נוסף ראוי לציון הוא מוזיאון גוגנהיים בילבאו שתוכנן על ידי פרנק גרי. צורתו של מבנה זה היא כזו שלא ניתן היה לממשו לפני הפיתוח של תוכנות תלת-ממדיות מתאימות אשר מאפשרות תכנון שכזה. בנוסף, משתמש מבנה זה בחומר חדש לחלוטין בתעשיית הבנייה, טיטניום, כדי לצפות את חוץ המבנה. יש הרואים במבנה פוסט-מודרני זה גם ביטוי לתנועת הדה-קונסטרוקטיביזם לכן ההפרדה אינה ברורה.
לעומת זאת, יש הרואים בבניינים מוקדמים בהרבה, כגון מגדל אייפל וארמון הבדולח, כחלוצים האמיתיים של אדריכלות זו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אסתר זנדברג, הצעצוע האדריכלי שהעלה מחדש את קרנו של הפוסט-מודרניזם, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
24543816אדריכלות פוסט-מודרנית