אדריכלות נאו-קלאסית
נאו-קלאציסיזם באדריכלות הוא סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה. בהקשר המסורתי, המושג "קלאסיקה" מתייחס לכל אמנות מתקופת העת העתיקה או מתקופה עוקבת ומאוחרת ממנה, אשר הושפעה במישרין מאידיאל התקופה הקלאסית.
הנאו-קלאסיקה מתייחסת תמיד לאמנות ולאדריכלות מתקופות מאוחרת מזו הקלאסית, בהן ניכרת רק השפעה מעקרונות התקופה הקלאסית. בהתאם לכן ניתן לומר כי המונחים קלאסיקה ונאו-קלאסיציזם הם משלימים ואף חופפים לעיתים. החזרה ל"קלאסיקה" אשר שגשגה באמנות ובאדריכלות בתקופה שבין 1750 ל-1830 זוכה לכינוי "נאו-קלאסיקה", וזאת בעיקר על מנת להבדיל אותה מן האדריכלות ה"קלאסית" של רומא העתיקה ושל תקופת הרנסאנס המוקדם. (אותה אדריכלות אליה מנסים לחזור בתקופה הנאו-קלאסיציסטית).
בגרמנית ושפות אירופאיות רבות נוספות, מקובלת ההגדרה KLASSIZISMUS כמתארת התקופה בין 1750 ל-1830, באמנות ובאדריכלות.
כאמור, האדריכלות הנאו-קלאסית החלה דרכה באמצע המאה ה-18, וזאת כתנועת ריאקציה כנגד שרידי תקופת אדריכלות הבארוק והרוקוקו, וכשאיפה לחזור אל מה שנתפש כ"טוהר" של אמנות האימפריה הרומית, יוון העתיקה, וכן במידה אל "קלאסיקת" הרנסאנס, אשר חרת על דגלו את החייאת תקופות אלה.
האדריכלות הנאו-קלאסית זכתה לדריסת רגלה הראשונה בלונדון, באמצעות דוגמאות אדריכליות של סר ויליאם צ'מברס (אשר רכש מיומנותיו האדריכליות בפריז), וג'יימס סטוארט, ובפריז, באמצעות דור אמנים צרפתים אשר חונכו באקדמיה הצרפתית ברומא, והושפעו עמוקות על ידי נוכחותו של שארל-לואי קלאריסו, וכתביו של יוהאן יוהכים וינקלמאן.
הסגנון תפס עד מהרה ואומץ גם על ידי חוגים מתקדמים בשוודיה.
נאו-קלאסיציזם בישראל
בתקופה בה הגיעה האדריכלות הנאו-קלאסית לשיאה בעולם, בארץ ישראל שלטה אדריכלות מקומית שאפיינה את הבנייה הערבית במזרח התיכון. הבנייה האירופית באזור, הייתה אף היא בעלת אופי מקומי ולא התקרבה לסגנון הנאו-קלאסי. הדוגמאות הטובות ביותר לאדריכלות נאו-קלאסית בישראל הם המבנים שבמרכז הבהאי העולמי (הגנים הבהאים) שבחיפה אשר נבנו כולם במחצית השנייה של המאה ה-20 אך מבנים אלו הם יוצאי דופן בנוף האדריכלי של ישראל והם אינם מייצגים סגנון מקומי כלשהו.
ניתן למצוא במשכן הכנסת בתכנונו של האדריכל יוסף קלארווין את הבניין הנאו-קלאסי המובהק ביותר בישראל. על אף שמשכן הכנסת תוכנן ונבנה עשרות שנים לאחר שיאה של התקופה הנאו-קלאסית, ובעוד הסגנון הברוטליסטי היה השליט בארץ, הרי שבניין זה, שכבר מעצם כינויו "משכן" ועד לתוכנית הבניין המקורית ולחזיתות המבנה המוגמר, הרי שאלמנטים נאו-קלאסים שולטים בסגנון הבניין.
מבנים נאו-קלאסיציסטים מפורסמים
- הקפיטול, וושינגטון הבירה
- הבית הלבן, וושינגטון הבירה
- אנדרטת לינקולן, וושינגטון הבירה
- אנדרטת ג'פרסון, וושינגטון הבירה
- מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק
- "הפדרל הול" בוול סטריט, ניו יורק
- הפנתאון של פריז
- כנסיית מדלן, פריז
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטגורית "אדריכלות נאו-קלאציסיסטית" |
22347316אדריכלות נאו-קלאסית