בית הכנסת טמפלגאסה

בית הכנסת טמפלגאסה

בית הכנסת טמפלגאסה, ליתוגרפיה של רודולף פון אלט

פנים בית הכנסת, לפי ציור צבעי מים מאת אמיל רנזנהופר

חזית בית הכנסת

בית הכנסת טמפלגאסה, המכונה גם טמפל ליאופולדשטאט (בגרמנית: Leopoldstädter Tempel), היה בית הכנסת הגדול ביותר בווינה לפני מלחמת העולם השנייה. בית הכנסת שעמד ברחוב טמפלגאסה (סמטת המקדש) ברובע ליאופולדשטאט בווינה, נבנה ותוכנן בין השנים 1854-1858 על ידי לודוויג פורסטר, והכיל כ-2,240 מקומות ישיבה. המבנה המרכזי נהרס כליל במהלך פוגרום ליל הבדולח בשנת 1938 יחד עם 80 בתי כנסת נוספים בווינה. חלקים של המבנה עדיין משמשים כיום את הקהילה היהודית.

בית הכנסת שימש כמודל לבתי כנסת רבים באירופה שנבנו בסגנון אוריינטלי, ובכלל זה בית הכנסת בזאגרב, המרכז הרפורמי הספרדי בפראג, בית הכנסת טמפל בקרקוב ובית הכנסת טמפלול קורל בבוקרשט.

היסטוריה

המבנה הוקם בשנות 1854-1858 על פי תוכניות של האדריכל לודוויג פרסטר. הבית נחנך ב-15 ביולי 1858, בנאום שנשא רבו הראשון של בית הכנסת, אדולף ילינק הליברלי. כחזן הראשון כיהן י. גולדשטיין הקונסרבטיבי. משנת 1867 כיהן הרב ד"ר משה גידמן הקונסרבטיבי כרב בית הכנסת, ולאחר מכן מ-1894, כיהן הרב ד"ר אדולף שמידל שדרשותיו נהנו מפופולריות גדולה מאוד. בין יתר הרבנים שכיהנו ניתן למנות את אליעזר דוד מדיסלדורף, מקס גרונוולד בשנת 1913, וישראל טגליכט בשנת 1932.

כבר בשנת 1898 בוצע שיקום כללי ראשון בבית הכנסת, בעיקר בפנים המבנה, שבמהלכו חודשה התפאורה הפנימית וכן נוספו תבליטי טיח צבעוני. בשנת 1905 בוצעה עבודה נוספת בעיקר בצד הקדמי הפונה לרחוב ובחצר. במהלך מלחמת העולם הראשונה, בטקס שנערך ב-17 באוגוסט 1917 על ידי חיילים יהודים לכבוד יום הולדתו של הקיסר קרל הראשון, פרצה במקום שרפה שאפפה במהירות את בית הכנסת כולו. המבנה נפגע קשות ושיקומו נמשך עד לשנת 1921.

במהלך ליל הבדולח נהרס כליל החלק המרכזי בבית הכנסת. רק שני אגפי הצד נותרו עומדים, באחד מהם שכנה הספרייה של בית המדרש לרבנים בווינה, והאוסף שבו נשמר ברובו הודות ליוזמה אמיצה של הסטודנט הקתולי קורט שוברט (1923-2007) - לימים דיקן המכון למדעי היהדות בווינה - שדאג להסתיר את הספרים הנדירים במרתף באוניברסיטה. אחרי המלחמה הועבר האוסף לקהילה היהודית החדשה בווינה, ואחר כך תרמה הקהילה את הספרים לספריה הלאומית בירושלים ישראל. קורט שוברט הופקד על העברת הארגזים לארץ והגיע אתם בערב פסח 1949 באניית העולים "גלילה".

בשנת 1951 נפגע קשות האגף הדרומי של בית הכנסת, ובמקומו הוקם בניין מגורים. האגף הצפוני הוא החלק היחיד שנותר מבית הכנסת המקורי והוא עדיין משמש את הקהילה היהודית כמקום תפילה. על ידו עומד תלמוד תורה של אגודת ישראל. באשר לחלק המרכזי, הוא הוחלף לא מכבר בבניין דיור ובמרכז הבריאות "עזרא", שמשמש מאז 1994 כמרכז לטיפול וייעוץ עבור ניצולי השואה וצאצאיהם. בנוסף אחראית העמותה על הטיפול במהגרים יהודים ומתפקדת כמרכז פסיכו-סוציאלי עבור האוכלוסייה היהודית של וינה.

אדריכלות

תוכנית המתאר של חזית בית הכנסת

בית הכנסת מורכב משלושה חלקים. המבנה המרכזי עם אלמנטים בהשראת סגנון מורי, מצרי וערבי, היווה את מקום התפילה, ושני המבנים הצידיים שנבנו בצורה מלבנית ובסגנון יותר קלאסי, מופרדים מהמבנה המרכזי על ידי חצרות ומשמשות לצורכי הקהילה. יחד הם יצרו תערובת הרמונית של הקלאסיציזם ששלט באמצע המאה התשע עשרה בווינה, וכן של ההיסטוריציזם הרומנטי. במבנה המרכזי יש חזית בעל שלושה חלקים כאשר החלק המרכזי מובלט מהיתר. ארכיטקטורה זו ניתן למצוא בבתי כנסת רבים אחרים שנבנו על ידי פורסטר או הושפעו ממנו, והיא אמורה להזכיר את בית המקדש בירושלים.

פורסטר מדגיש את הסגנון המזרחי על ידי הוספת מספר מגדלונים דקים בחזית וגם בצידי הבניין, המופרדים באמצעות כרכוב עם אשנבים מזרחיים. פתחים הדומים למדליונים בסגנון איסלאמי, מחליפים את הרוזטה המסורתית שאנו מוצאים בבתי כנסת ובכנסיות. החזית מעוטרת בלבני חימר בצבעי אדום וצהוב. בפנים המבנה קיימות קשתות אונות רבות וכן מוטיבים פסיכורומנטיים המעצימים את המראה המזרחי.

הגישה אל אולם התפילה הגדול בעל ה-2240 מושבים ו-1500 מקומות עמידה, עברה מתחת לגזוזטרא מוגבהת ולאחר מכן בפרוזדור. אולם התפילה כלל אולם תווך ושני מעברי צד שמעליהם העזרות לנשים, כשהמעברים מופרדים מן האולם על ידי קשתות גבוהות. עיצוב הפנים המאוד מתקדם מורכב מאריחי טיח, פסיפסים מורכבים, בנייה מפוארת וחלונות ויטראז.

האגף הצפוני הכיל מקווה הטהרה, חדר ישיבות ומספר בתי מגורים, בעוד שהאגף הדרומי הורכב ממספר דירות שנועדו לאנשי הקהילה.

• 
  העמודים הלבנים המסמלים את בית הכנסת החרב
• 
  לוח הנצחה לבית הכנסת החרב

הנצחה

בהתאם לתוכניות של האדריכל מרטין קוהלבאואר, הועמדו מול שטח בית הכנסת ההרוס עמודים לבנים שגובהם מסמל את גדלו של המבנה המקורי. בלוח הנצחה שהותקן במקום בשנות התשעים נכתב בעברית (וגם בגרמנית):

פה היה ביכ"נ אשר נבנה באשנת 1858 ע"פי תכניותיו של האדריכל ליופולד פרסטר. ביהכ"נ המפואר הזה נחרב בליל הבדולח על ידי הברברים הנציונלסוציאליסטיים ימ"ש.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת טמפלגאסה בוויקישיתוף

• Images de l'ancienne synagogue תמונות של בית הכנסת טרם נהרס (בגרמנית)
• מדריך שמע כולל הקלטות דיווחים חיים מעדי ראייה לחורבן בית הכנסת (בגרמנית)
• תמונות של בית הכנסת הנוכחי (בגרמנית)
• לוחית לזכר בית הכנסת ההרוס (בגרמנית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0