רבי אברהם עזריאל
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1861 ה'תרכ"ב ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1944 (בגיל 82) ה'תש"ד ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
הרב אברהם עזריאל (22 באוקטובר 1861–24 במאי 1944) היה איש ציבור ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית ואב בית הדין של העדה בעיר, מנהל ישיבת "שבת אחים" וישיבת המקובלים בית אל, וממייסדי בית היתומים הספרדי.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ב-22 באוקטובר 1861 (י"ח בחשוון ה'תרכ"ב) לרב משה בכור עזריאל בן הרב אהרן עזריאל, ולמזל בת יעקב פינצ'י מסרייבו. מצד אביו היה צאצאו של הרב אליעזר פאפו. בגיל 4 בערך התייתם מאביו, וגדל בבית סבו מצד אמו למשך תקופה, עד שסבו מצד אביו, הרב אהרון עזריאל, חזר משליחותו ולקחו תחת חסותו. בילדותו התחנך בבית הספר דורש ציון במשך כחמש שנים, וכשדודו משה פינצ'י מווינה ייסד בירושלים את ישיבת "שבת אחים" בשנת 1871 (ה'תרל"א),[1] החל ללמוד בה אצל הרב מנחם פאפו שנשלח מווינה במיוחד עבורו.
לאחר שנישא בשנת 1878 (ה'תרל"ח) לבת שבע, שהייתה נכדת הרב יוסף יהושע קאריו, המשיך ללמוד בישיבת "שבת אחים". בתקופת לימודיו בישיבה שימש סבו, הרב אהרן עזריאל כמנהל הישיבה, וכשנפטר זה האחרון מונה הרב אברהם למלא את מקומו, וחלוקת כספי ההקדש נוהלה על ידו במשך מספר שנים. כשנסגרה הישיבה מחוסר תמיכה כלכלית עם פטירתו של המייסד, עבר בשנת 1880 (ה'תר"ם) ללמוד בישיבת "בית גדליה", ובשנת 1885 (ה'תרמ"ה) מונה לשמש כדיין בבית הדין של הרב חיים נסים ברוך (לאחר מספר שנים שימש כאב בית הדין הזה עד לסוף ימיו). לאחר תקופה שימש כדיין בבית הדין של הרב וידאל חנוך אנג'יל, ובמקביל כדיין בבית הדין של הרב משה טאג'יר. ולאחר תקופה כדיין בבית הדין של הרב פריסיאדו סורנאגה.
בחודש יולי 1886 (תמוז ה'תרמ"ו) ייסד בירושלים יחד עם הרב יצחק בדהב ואחרים את חברת "שומרי מצווה ומלביש ערומים", שמטרתה הייתה לסייע ליתומים ולילדים עניים. בשנת 1893 (ה'תרנ"ג) מונה על ידי הרב רפאל מאיר פאניז'יל לפקיד וגבאי קופת הכנסת כלה, ושימש גם כגבאי קופת התמחוי של העדה הספרדית. בחודש מרץ 1899 (אדר ה'תרנ"ט) ייסד עם הרב יצחק בדהב את בית המדרש "שומר שבת", שמטרתו הייתה לאסוף בני נוער בימי השבת, וללמדם שירה, את תולדות היהודים, הלכות ועוד.
ספרייתו הפרטית בביתו הכילה כ-2,000 ספרים, ובהוראתו ייסד בנו משה עזריאל בשנת 1900 (ה'תר"ס) לערך את דפוס עזריאל שבו הודפסו בין היתר חיבורי הרבנים ממשפחתו, ומאות ספרים נוספים. בשל בקיאותו בספרות תורנית ובביבליוגרפיה ובהיסטוריה, הגיה מאות ספרים שהודפסו בירושלים בתקופתו. במשכורת שקיבל עבור עבודתו זו היה מפרנס את הדיינים שישבו לצידו בבית הדין. בשנת 1903 (ה'תרס"ג) אימץ עשרה יתומים ודאג לחינוכם ומחייתם, ובכך הניח בביתו את אבן היסוד לבית היתומים הספרדי בירושלים, שבו נמנה עם גבאיו, ופעל רבות להקמתו. בשנת 1909 (ה'תרס"ט) נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בעיר, ומונה לשמש כמנהל החברה קדישא ובית העלמין עד לשנת 1929 (ה'תרפ"ט).
כשהתגורר בעיר העתיקה נמנה עם לומדי ומתפללי ישיבת פורת יוסף בשנותיה הראשונות ובישיבת המקובלים בית אל, ונמנה עם מנהלי המוסד האחרון משנת 1921 (ה'תרפ"א). בשנה זו שימש גם כחבר בית הדין של הרב בן ציון אברהם קואינקה. לאחר הפצרות מצד בני משפחתו בשל מהומות שפרצו בסביבת מגוריו בין השנים 1936–1939, נאלץ לעבור להתגורר מחוץ לחומות, והשאיר את מבנה ביתו וחצרו לדיור חינם עבור משפחות עניות.
הלך לעולמו בירושלים ב-24 במאי 1947 (ה' בסיוון ה'תש"ז), ונקבר בחלקת הספרדים העליונה שבהר הזיתים.
בנו היה משה עזריאל, ונכדו היה יוסף עזריאל.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, 9 דורות למשפחת עזריאל בירושלים - במלאת יובל שנים להוסדו של דפוס עזריאל, ירושלים, תש"י
- שמעון ואנונו, "ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח", חלק א' עמ' 170
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אברהם עזריאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2942
- משה דוד גאון, "אברהם ב"ר משה בכור עזריאל", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 509–510, באתר HebrewBooks
- כרטיס הקבר של הרב אברהם עזריאל, באתר הר הזיתים
25852645אברהם עזריאל