רבי אברהם אנקווה
 | |
| לידה |
1807 תקס"ז סלא, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1891 (בגיל 84 בערך) תרנ"א מסכרה (אל-מעסכר), אלג'יריה |
| חיבוריו | "זבח שלמים", "טהרת הכסף", "זכור לאברהם", "כרם חמר", "מלל לאברהם" ועוד |
רבי אברהם אנקאווא (ה'תקס"ז, 1807– ה'תרנ"א 1891) היה דרשן, ופוסק הלכה בולט, רבה של אלמעסכר שבאלג'יריה במאה ה-19. מחבר ספרים ומוציא לאור.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1807 בעיר סלא שבמרוקו למרדכי אנקווה, שכיהן לתקופה כנשיא הקהילה היהודית בעיר. אחד מאבותיו הוא רבי אפרים אנקאווא (1442-1354), שנס מספרד בעקבות גזירות קנ"א והתיישב בצפון אפריקה. אחד מקרובי משפחתו הוא רבי רפאל אנקווה, שלימים כיהן בתור הרב הראשי של מרוקו.
הרב אנקאווא למד בישיבה של הרב רפאל ביבאס בסלא וכיהן לתקופה כדיין בעיר, אז זכה למוניטין כפוסק. כמו כן היווה כתובת להתייעצות בענייני הלכה עבור רבנים שונים, כדוגמת רבי סמחון חלוואה.[1]
בסביבות שנת 1838 נסע לליבורנו שבדרום איטליה, כדי להביא לדפוס כמה מספריו הראשונים, בהם "זכור לאברהם" (ליבורנו, 1839) על דיני טרפות. ייתכן שכחלק ממסע זה ביקר בארץ ישראל, שם יצא לאור ספרו "חקת הפסח" (ירושלים, ה'תר"ג) על ההגדה של פסח, אך כנראה לא שהה שם זמן רב. בכתביו הביע פעמים רבות שאיפה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. לאחר חזרתו לצפון אפריקה נסע בין ערים שונות במרוקו ובמערב אלג'יריה, ואסף ספרים וכתבי יד, ששימשו לו כמקורות נוספים לעבודותיו ההלכתיות.
בשנת 1850 שכנע הרב אנקאווא נערה יהודייה שהתאסלמה לחזור לדתה. בעיני השלטון היה זה פשע חמור להחזיר אדם שהתאסלם לדתו הקודמת, ועקב כך חייו של הרב אנקאווא היו בסכנה והוא נמלט ממרוקו לאלג'יריה. תחילה הגיע לתלמסאן, שם לימד תורה למספר תלמידי חכמים שלימים היו רבנים בולטים בעיר, בהם הרב חיים בלייח, הרב נתן אסייג, הרב מסעוד בן יצו והרב מסעוד בן סוסאן. כעבור שלוש שנים עבר למסכרה (אל-מעסכר) שבצפון-מרכז אלג'יריה, ומונה לרב הראשי של העיר, תפקיד שמילא עד פטירתו.
בשנת 1858 הודפס בליבורנו ספרו "זבחים שלמים", פרשנות על דברי הרמב"ם על הלכות שחיטה ובדיקה. בעקבות הספר התעורר פולמוס בינו לבין הרב משה סבעון מאוראן שחלק עליו במספר סוגיות. הדברים התגלגלו לידי ביזוי אישי ברב אנקווה ובספרו, כאשר כמה מיהודי העיר ממקורבי הרב סבעון קרעו ושרפו את הספר. בעקבות הדברים פרסם הרב אנקווה את הקונטרס "טהרת הכסף" (ליבורנו, 1860), שזכה להסכמות של רבנים מאלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, ארץ ישראל וצרפת, בו הביא את ההשגות של הרב משה סבעון ואת תשובותיו להם. בהסכמותיהם ביקרו הרבנים את הרב סבעון ופעולותיו ודרשו ממנו ומהפוגעים ברב אנקווה לבקש את מחילתו. כך למשל לא קיבלו את טענתו שאין לו איבה אישית כלפי הרב אנקווה וכי כוונתו הייתה לשם שמיים.[2]
בשנת 1869 הוציא לאור את הספר "כרם חמר" (ליבורנו, ב' כרכים), בכרכו הראשון קובץ של 169 מהתקנות שתיקנו חכמי המערב במאה ה-18 וה-19 ובכרך השני תקנות המגורשים, קובץ של התקנות שתיקנו רבני קסטיליה ופאס בין המאה ה-15 ל-18, וכן קיצור התקנות מאת ר' רפאל ברדוגו ואת פירושו של בנו ר' מימון להם. דרשותיו של הרב אנקאווא נאספו לספר "מלל לאברהם" (ליבורנו, 1875). כמה מספריו האחרים הם "חמר חדת ועתיק" (ליוורנו, תר"ט), "אוצרות החיים" (ליבורנו, תר"ד), "למודי ה'" (ליבורנו, תר"ח) - חלקו שני של סידורו "תפלת כל פה", הכולל לקט של הלכות ומוסר, בתוספת כמה מספריו הקטנים של החיד"א וספרים נוספים. הגדות של פסח - "חקת הפסח" (ליבורנו, ת"ר והלאה), "שכיות חמדה" (ליבורנו, תרי"ב והלאה). בנוסף הרב אנקאווא חיבר מספר סידורים לימי חול, שבת ומועדים שונים, אשר נפוצו מאוד בקרב קהילות ספרדיות סביב אגן הים התיכון ומערב אירופה, וחלקם בשימוש עד היום.
לקריאה נוספת
- שלום בר-אשר, הספרות הרבנית בצפון אפריקה, ירושלים: מחלקת הפרסומים - משרד החינוך התרבות והספורט, 1998, עמ' 194–196.
קישורים חיצוניים
מספריו
- זכור לאברהם, ליבורנו: דפוס א"מ אוטולינגי, 1839, באתר היברובוקס
- חסד לאברהם, ליבורנו תר"ה, באתר אוצר החכמה
- טהרת הכסף, ליבורנו: דפוס אליהו בן אמוזג, 1860, באתר היברובוקס
- בינה לעיתים, אמשטרדם, תר"א, באתר אוצר החכמה
- כרם חמר - חלק א', ליבורנו: דפוס אליהו בן אמוזג, 1869
- כרם חמר - חלק ב', ליבורנו: דפוס אליהו בן אמוזג, 1869
- מלל לאברהם, מהדורה שנייה, ירושלים, 1996, חלק א, באתר אוצר החכמה
- מלל לאברהם, מהדורה שנייה, ירושלים, 1996, חלק ב, באתר אוצר החכמה
- חמר חדת ועתיק, ליוורנו תר"ד, באתר היברובוקס
- זבחים שלמים, ליוורנו תרי"ח, באתר היברובוקס
אודותיו
- שמואל יוסף פין, הערך "ר' אברהם ב"ר מרדכי אנקאווא", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 11–12, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי אברהם אנקווה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רבי אברהם אנקווה, באתר "החכם היומי"
- הרב אליהו מרציאנו, מלכי ישורון <חכמי אלג'יר> ושבחי חכמי אלג'יריה, ירושלים, תש"ס, עמ' 45–46, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- Heinrich Haim Brody, Ankawa, Abraham Ben Mordecai, Encyclopaedia Judaica Volume 2, p. 176
- Shalom Bar-Asher. "Anqāwa (Al-Naqawa), Abraham." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
הערות שוליים
35119406אברהם אנקווה