רבי אברהם אהרן יודלוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם אהרן יודלוביץ'
הרב אברהם אהרן יודלביץ
הרב אברהם אהרן יודלביץ
לידה ה'תר"י
פטירה ה' בשבט ה'תר"צ (בגיל 80 בערך)
מקום פעילות רוסיה, מנצ'סטר, ניו יורק
תחומי עיסוק רב קהילה
תפקידים נוספים רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק, ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.
רבותיו הרב מאיר מארים שאפיט
חיבוריו שו"ת "בית אב", ספר "אב בחכמה" ועוד.

הרב אברהם אהרן יודלביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ[1] - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה. התפרסם רבות בזכות ספריו, אך בעיקר בעקבות פסיקה חדשנית בדיני חליצה.

תולדותיו

נולד לשאשא ולר' בנימין בונם בנובהרדוק שברוסיה הלבנה. אמו הייתה אחותו של הרב מאיר מארים שאפיט (נפטר 1873), רבה של קוברין ומחבר הספר "ניר", פירוש על התלמוד ירושלמי וכן ספר "לולאות" על שני התלמודים. כמו כן, היה צאצא של המהר"ם פדובה ושל המהרש"ל הרמ"א ומהר"י מינץ.

הרב יודלביץ למד אצל דודו הרב מאיר מארים שאפיט מגיל 11, במשך חייו הרבה להדגיש ייחוס זה. לאחר כשש שנים הלך ללמוד בישיבת וואלוז'ין שם שהה כשנה. נסמך לרבנות על ידי הרב יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר ספר "עונג יום טוב". החל משנת 1874 שימש הרב יודלביץ בערים רוסיות אחדות סעליב קוז'ניצה קונסטנטניה (אנ') טורוב וקאפולי, משם עבר למנצ'סטר, ולאחר שש שנים עבר לבוסטון והיה לראב"ד בבית מדרש שערי תפילה. ועקב קשיי פרנסה נאלץ לבסוף לעבור לניו יורק. בתחילה שימש כר"מ וראש ישיבה בישיבת רבי יצחק אלחנן, ולאחר מכן כרב קהילת בעיאן - הסמוכה לניו יורק, עד שבשנת ה'תרע"ט התקבל כרב קהילת קהל עדת ישורון ולבני לובץ', כיהן שם כשנים עשרה שנה - עד פטירתו. בית הכנסת המפואר של קהילתו הפך במשך השנים למוזיאון.

משנתו

היה סופר פורה בכל מקצועות התורה, ונערץ על ידי רבים. כך במכתב לספרו "בית אב" כתב הגדול ממינסק כי ”דרכו בקודש - דרך הישר, והוא קולע אל המטרה בדברים נכונים וברורים, ובראיות ישרות, ויצאתי מגדרי לעשות רצונו”. בשנת ה'תר"ן שלח הרב יום-טוב ליפמן לוין - מלפנים רבה של מיר ורב בברוקלין, את נכדיו ודייניו אל אכסנייתו כדי לשמוע ממנו דברי תורה. כן היה מיודד עם האדר"ת. בספר שדי חמד מצטט פעמים רבות מספריו[2].

לרב יודלביץ היו חידושים ייחודיים בתחום הפסיקה ההלכתית, כך בנידון שליחת שם חולה לצדיק בשבת, תוך איסור אמירה לעכו"ם בשבת, כתב באחת מתשובותיו:

בהיותי רב ואב"ד בעיר קאנסטאנטין ראיתי שהיו שולחים ציר עכו"ם בשבת להגיד להצדיק אדמו"ר שלהם שיתפלל על חולה, ודעתם היה כי גם ע"י עצמם מותר לנסוע להרב, דאם מותר לחלל שבת לנסוע אחרי רופא ערל כ"ש לנסוע לצדיק. ובעיני היה לפלא גדולה שלא ראיתי מימי... ומטעמא דספק נפשות להקל א"כ ה"נ דמותר לחלל שבת לנסוע להצדיק מטעמא דפן ואולי יעורר רחמים על החולה ולכן הנחתי לבני עירי מנהגם ולא מחיתי בהם ובאמת גם אם הייתי מוחה בזה לא היו שומעין לי והיו חושבים אותי לפוגע בכבוד הצדיק והרבי שלהם ובכגון דא ודאי טובה השתיקה

כך התיר שריפת גופת המת - אם ציווה על כך קודם מותו, או אם רשויות המדינה דורשות זאת, עם זאת הסתייג וכתב:

אך לאשר מי בא בסוד רפואתו, לכן ודאי צריך כל אדם לחוש לנפשו, ואולי הוא בכלל כל המשנה ידו על התחתונה ויהיה מעוות לא יוכל לתקן... וטוב שיעשו השריפה ע"י עכו"ם, ואח"כ קבורה

אולם חידושו הגדול ביותר הוא ללא ספק פסק הלכה הנוגע לדיני חליצה, פסיקה שעוררה ויכוח גדול, ובעקבותיה הוציא את ספרו "אב בחכמה" לגיבוי פסיקתו, הספר יצר תהודה רבה:

ויהי כאשר יצא ספרו זה לאור, הטיל רעש גדול בין גדולי ההוראה בארץ ובחו"ל, כי פסק שם נגד הקבלה והמסורת של רבותינו ז"ל, ותמהו על גאון עצום זה אשר כל ימיו לחם והכה על קדקדן של המחדשים והמתקנים המגלים פנים בתורה שלא כהלכה מקדם, מה ראה לפסוק ככה, אמנם הי' זה רק כשגגה היוצא מלפני השליט

דב בער שווארץ, ארצות החיים, ניו יורק תשנ"ב, עמ' יב ע"א.[3]

בספר ביטויים חריפים על אחדים מהחולקים עמו, בעיקר על הרב יוסף רוזין. לימים סיפר הרב ראובן כ"ץ, שאמר לו הרב יודלביץ בערוב ימיו שחוזר הוא מפסיקתו[4].

משפחתו

בנו בכורו הרב חיים מאיר מארים יודלביץ - חתנו של הרב אליהו משה לוין מחבר ספר "יד אליהו" ורבה של ז'לודוק שברוסיה. כיהן בתחילה כרב בבית כנסת 'סטריינזשוויס' שבמנצ'סטר, ולאחר מכן כיהן כרבה של סויטהנד (אנ') שבאנגליה, רבים מחדושיו נדפסו בספרי אביו בשמו. בן נוסף הוא בנימין בייניש. יצחק לייב (נפטר צעיר), וכן ד"ר ירחמיאל יודלביץ, בפליינפילד שבניו ג'רזי. חתנו הוא הרב שלמה שלאסברג במנצ'סטר.

ספריו

השאיר בכתובים:

  • בית אב רביעאי על יורה דעה
  • בית אב שתיתאי על חושן משפט
  • בית אב שביעאי חלק ב על אבן העזר.
  • חבת אב על הגדה של פסח. * חיבור על ספר הכל-בו.

לקריאה נוספת

  • רבי מאיר מארים מקוברין, ירושלים תשע"ד, עמ' 140-147.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ התאריך לפי הכיתוב על מצבתו, במאמר הביוגרפי של ברגר שמובא בפרק "קישורים חיצוניים", נכתב ד' בשבט.
  2. ^ מתוך הקדמת המחבר בספרו בית אב תליתאי
  3. ^ ראו גם מה שכתב הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל בקונטרס שליחות בחליצה, שנדפס בשו"ת משפטי עוזיאל, חלק אבן העזר סי' פח
  4. ^ ראו מאמר "אב לחכמים" בישורון (הובא בקישורים חיצוניים) עמוד תרצ
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0