אבינסק
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| קראי |
 מחוז קרסנודאר |
| ראש העיר | אלקסיי סבלייב (ראש היחידה העירונית) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 1568 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 38°10′00″N 44°52′00″E / 38.16667°N 44.86667°E |
אבינסק (ברוסית: Аби́нск) היא עיר ובירת נפת אבינסק של המחוז קרסנודאר במחוז הפדרלי הדרומי של רוסיה. היא שוכנת על גדות הנחל אבין, יובל של הנהר אדגום, באגן ההידרוגרפי קובאן. בעיר נמצאת במרחק 75 ק"מ דרומית--מערבית מקרסנודאר. אוכלוסייתה מונה 36,018 תושבים (2016). עד שנת 1963 הייתה ידועה כ"אבינסקאיה". העיר הקרוב ביותר היא קרימסק, 15 ק"מ מערבית. הנמל נובורוסיסק על חוף הים השחור נמצא 35 ק"מ דרומית-מערבית מאבינסק. שטחה 22 קמ"ר.
השם
שם העיר נגזר משם הנחל (הידרונים) אבין שהוא עצמו מקורו באתנונים צ'רקסי קדום. השערה אחרת מיחסת אותו למילה האבחזית абна (אְֲבּנָה) שמשמעותה "יער".
היסטוריה
במאה השנייה לספירה הגאוגרף תלמי הזכיר את העיר אבון על גדות הנהר אבון, באמצע. ייתכן כי תושביה היו מאיוטים (מאוטים). שרידי יישוב מיאוטי נתגלו באתר מפעל הלבנים באבינסק. בשנת 1834 הקים הגנרל הרוסי אלקסיי וליאמינוב מבצר רוסי בשם אבינסקויה במקום יישוב כפרי (אאול) קודם של שבט הצ'רקסי, הנטוחאיים. צ'רקסים אלה גורשו לאסיה הקטנה בשטח טורקיה העות'מאנית. המבצר הרוסי הוקם במסגרת "קו התקשורת גלנג'יק".[1] הוא היה אחד ממבצריה של האימפריה הרוסית בצפון קווקז. המקום נודע גם כמקום הגליה. כאן הוגלו הדקבריסטים אלכסנדר בסטוז'ב, אלכסנדר אודוייבסקי ופבל קטנין . בסוף החודש מאי 1862 השתקעו במחוז נטוחאי מתיישבים קוזקים מאזורי אזוב וקובאן במעורבות הגדוד אדאגום שבפיקוד פ.ד.בביץ'. בשנת 1863 הם הקימו 8 כפרים קוזקיים ("סטניצה") חדשות בין הנחלים אבין ואיל., אחת מהן אבינסקאיה, מיסודם של הקוזקים מאזוב. היא הייתה חלק מהמגזר טמריוק של אזור קובאן.[2] בעת הרדיפות באימפריה העות'מאנית בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הגיעו לכאן פליטים יוונים פונטים . בשנת 1913 פעלו ביישוב מספר בתי חרושת, כולל בית חרושת לרהיטים, אחד לטחינת קמח ולשמן של משפחת קורגוזוב, בית חורשת לטבק. בשנים 1914–1919 פעלה באבינסקאיה מערכת רכבות רתומות לסוסים - "קונקה". בימי המשטר הקומוניסטי הסובייטי בשנת 1935 הוקמה נפת אבינסק ואבינסקאיה הפכה לבירתה. בזמן מלחמת העולם השנייה והמלחמה הפטריוטית הגדולה, בשנת 1942 ארגן המשטר של סטלין את גירושם של היוונים מהנפות אבינסק וסוורסק לסיביר לצפון קזחבסטן ולמזרח הרחוק הרוסי. שורדי הגירושים האלה הוחזרו אחרי שנת 1956. [3] ב-7 בדצמבר 1962 בימי השלטון הסובייטי זכתה אבינסקויה במעמד יישוב פועלים בשם "אבינסקי" ובשנה הבאה, ב-23 באוקטובר 1963 שינתה את שמה לאבינסק והוכרה כעיר. [4] אחרי שנת 1989 מצאו מקלט באבינסק טורקים מסחתים שנמלטו מפרעות באוזבקיסטן.
גאוגרפיה
עמדה גאוגרפית ונוף
העיר נמצאת במישור פריאזובו-קובאן, על גדות הנהר אבין. היא נחצית על ידי הכביש קרסנודאר-נובורוסיסק. יש לה תחנת רכבת על מסילת הברזל של צפון קווקז.
אקלים
האקלים באביסנק הוא ממוזג יבשתי. הקיץ מתחיל בה בעשרת הימים הראשונים של חודש מאי. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא +25 °С בחדשים החמים ביותר מגיעה עד ל +35 °С. החורף מתאפיין בהפשרות חוזרות של השלג. הוא מתחיל מחמשת הימים האחרונים של חודש דצמבר. חודשי הסתיו לעיתים קרובות הם חמים, והטמפרטורה מגיעה בהם אף ל- +30 °С מה שמאפשר הארכת עונת התיירות עד שמונה חדשים. כמות המשקעים השנתיים היא בערך 650 מ"מ.
דמוגרפיה
ההתפתחות הדמוגרפית
| שנה | מספר תושבים |
|---|---|
| 1939 | 14,378 |
| 1959 | 14,750 |
| 1970 | 21,222 |
| 1979 | 25,251 |
| 1989 | 29,182 |
| 2002 | 33,734 |
| 2010 | 34,928 |
הערה: נתוני מפקדים בשנת 1908 היו באבינסקאיה 1369 בתים, שבהם חיו 13,345 תושבים.[5] ההרכב האתני של האוכלוסייה בשנת 2010 לפי נתוני המפקד הכלל-רוסי משנת 2010 [6] [7]
| קבוצה אתנית | מספר תושבים, . |
חלק אחוזים מכלל התושבים, % |
|---|---|---|
| רוסים | 28,747 | 82,30 % |
| ארמנים | 1,864 | 5,34 % |
| אוקראינים | 715 | 2,05 % |
| יוונים | 492 | 1,41 % |
| טטרים | 396 | 1,13 % |
| אחרים | 892 | 2,55 % |
| ללא מוצא מוצהר | 1,822 | 5,22 % |
| כלל האוכלוסייה | 34,928 | 100,0 % |
בנפת אבינסק מאורגנים הקוזקים ב־11 קהילות ובראשם אטאמנים, אחת מהן בעיר אבינסק עצמה.
מעמד מנהלי
אבינסק משמשת כבירת נפת אבינסק. המוניקיפיום הנקרא "אבינסקויה" כולל גם ארבעה יישובים כפריים: ברז'נון, קורובקין, פרולטרי ושפסוגסקאיה.
כלכלה
- תעשיית מזון:מפעל למזון (שימורים), מפעל לחמאה, יקב
- תעשיית חומרי בניין
- המפעל האלקטרומטלורגי באבינסק
- בית חרושת לרהיטים
- המפעל ללבנים НИВА (ניב"א)
- מרכז לאספקת חשמל לאזור נובורוסיסק והסביבה - 500 KV
באבינסק והסביבה - עוסקים גם בענפי חקלאות: גידול תבואה - בעיקר אורז, גידול בקר, גידול עופות - כולל יענים. קיימת תעשיית הפקת נפט ועופרת.
תחבורה
הכביש העיקרי החוצה את העיר הוא A146 המחבר בין נובורוסיסק ואנאפה.(M25) לקרסנודאר. אבינסק היא צומת של מסילת הברזל של צפון קווקז. ויש לו תחנת רכבת ("אבינסקאיה")
חינוך
באבינסק פועלים 10 גני ילדים, 6 בתי ספר מקיפים, בית ספר מקצועי, תיכון מקצועי (שלוחה של התיכון המקצועי באנאפה), 3 בתי ספר לספורט, "בית יצירה לילדים", בית ספר למוזיקה, בית ספר לאמנויות, המרכז ללימודים אקסטרניים "פטריוט"
אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות
בסביבת העיר ישנם מעינות בוץ, מתחם למטפסים, דולמנים. אתר ארכאולוגי מאיוטי עם מקומות קבורה עתירי תכשיטים, כלי חרס, כלי נשק וכו'.
גלריה
-
אנדרטה במרכז העיר אבינסק. 2014 -
מראה מהבעיר ב-2014
קישורים חיצוניים
- אבינסק - לפי "אנציקלופדיה הגדולה לידע" לילדים - 2018 Бoльшaя Єнциклoпeдия Знaний
- באתר "העיר שלי" של סרגיי סולדטוב - "אנציקלופדיה עממית של עריה וחבליה של רוסיה" 2021-2000 גישה ב-19 בינואר 2021
- אבינסק ב"אנציקלופדיה הרוסית הגדולה" - ערי רוסיה, 1994
- תולדות הנפה באתר נפת אבינסק
הערות שוליים
- ^ ס.סולדטוב
- ^ В. П. Пономарёв «Из истории основания станицы Абинской» (ו.פ.פונומריוב - מתולדות הקמת הסטניצה אבינסקאיה)
- ^ היוונים הפונטים אנטון פופוב
- ^ Азаренкова А.С Бондарь И.Ю., Вёртышева Н.Сoсновные административно-территориальные преобразования на Кубани (1793—1985 гг.) ., Краснодарское книжное издательство 1986
- ^ [Кубанский календарь на 1908 г. לוח השנה של קובאן 1908
- ^ [ http://krsdstat.gks.ru/wps/wcm/connect/rosstat_ts/krsdstat/resources/e105100040b4a742a3f5e7367ccd0f13/pub-04-04.pdf האוכלוסיה לפי מוצא אתני ולפי השליטה בשפה הרוסית 28 ביוני 2017]
- ^ נתוני ארכיון
30448967אבינסק