אבאדסלוק
| חבל | צפון המישור הגדול |
|---|---|
| מחוז | יאס-נאג'קון-סולנוק |
| נפה | נפת קונהדייש |
| שטח | 132.23 קמ"ר |
| קואורדינטות | +1 |
| אזור זמן | UTC +1 |
אבאדסלוק (בהונגרית:Abádszalók) היא עיר באזור המישור הגדול הצפוני, במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בנפת קונהדייש. אבאדסלוק הוקמה בשנת 1895 על ידי איחוד הכפרים טיסהבאד וטיסהסאלוק.[1] [2] כיום זוהי עיר משמעותית באזור התיירות של אגם טיסה (אגם טיסה הוא האגם השני בגודלו בהונגריה והאגם המלאכותי הגדול ביותר על נהר הטיסה בחלק הצפוני של האלפלד) ואחד ממרכזי התיירות המפותחים ביותר של אגם טיסה אחרי טיסהפירד.
מיקום
היישוב שוכן באזור הצפון-מערבי של ה"נאג'קונשאג" בין סולנוק לבין טיסהפירד בגדה השמאלית של הקטע האמצעי של נהר הטיסה, ליד אגם טיסה.
נגישות
העיר מחוברת לתנועה הלאומית בכביש הראשי 34 ובקו הרכבת 102 קאל-קאפולנה–קישאויסאלאש, אך תחנת הרכבת רחוקה מהיישוב כ-5 ק"מ. האוטובוסים של וולאנבוס ממלאים את התפקיד העיקרי באספקת התחבורה הציבורית דרל הכביש.
היסטוריה
אבאד מוזכרת, כמעבר מעבורת חשובה על הטיסה, כבר על ידי גאלוס אנונימוס. שמו של הכפר מופיע בתכיפות בתעודות שונות מאז 1271. הוא היה מקום מיושב ברציפות עד 1697 ואז ייתכן שנהרס מכיוון שבשנת 1703 אינו מוזכר ככפר. אנו יודעים משנת 1717 שהתחדשו והחלו שוב חיי הכפר. החקלאות תמיד הייתה הגורם המרכזי בחייהם של תושבי הכפר, מכיוון שלא היו תנאים מתאימים להתפתחות התעשייה בשל גורמים גאוגרפיים וכלכליים. בשנת 1740 יישב לאסלו אורצי 44 משפחות של אומנים גרמנים בסאלוק. צאצאיהם, כיום כבר הונגרים לכל דבר, חיים שם עד היום ורבים מהם ממשיכים במלאכותיהם של אבותיהם לשעבר. המסורת הגדולה קשורה לאריגת מחצלות, אריגת סלים. חומרי הגלם למלאכות אלו הובטחו על ידי מישור ההצפות של נהר הטיסה. בעזרת בית התחרה בהלאש, איכרות רבות למדו את מלאכת התחרה וממשיכות במלאכה עד היום.
בשנת 2005 זכתה אבאדסלוק בתואר עיר.[3]
אתרים בעלי חשיבות
- הכנסייה הקלוויניסטית של טיסהבאד נבנתה בין השנים 1787 - 1789.
- הכנסייה הקלוויניסטית של טיסהסלוק נבנתה בין 1811 לבין1822. בשנת 1842 נשרף הגג שלה ולאחר מכן בשנת 1924 הוחלף בגג חדש.
- הכנסייה הרומית-קתולית טיסהסלוק נבנתה בשנת 1744 בסגנון הבארוק. הציוד: הדוכן, אגן הטבילה בסגנון הצמה (בגרמנית: Zopfstil) נבנה בסביבות 1790. את ציורי המזבח שלו צייר מיהאי קובאץ', יליד אבאדסלוק, בשנים 1870–1873 .
- מוזיאון הבובות: 156 תערוכות לבוש של אגן הקרפטים (המישור הפאנוני) מוצג על 360 בובות (העתק נאמן לגודל של 56 סנטימטרים) ו-226 בובות מולבשות בסגנון הלבוש של 65 מדינות ברחבי העולם. התערוכה מתרחבת ללא הרף.
- פונדק מאלום (טחנת קמח): ממוקם בחלק של דרך מיקסאט מול חוף הטיסה. הבית היה פעם בניין של טחנת קמח אפינגר שבה פעל גם מסור קיטור וטחנת קמח על אדים מ -1912 עד 1913.
- אנדרטת מלחמת העולם הראשונה.
- פסל שכותרתו "בשניים": תוצרת 2001 על ידי לאסלו מורביי.
- פסל חזה של לאיוש קושוט : יצירתו של שאנדור דיורפי.
קהילה יהודית
היהודים הראשונים התיישבו ביישוב במחצית הראשונה של המאה ה-19. מספרם בשנת 1880 היה 112. בשנת 1920 יחידות הטרור הלבן ערכו במקום פוגרום. מספר היהודים הלך והצטמצם ובשנת 1940 חיו במקום רק 18 משפחות יהודיות. לאחר כניסת הוורמכט להונגריה ב-19 למרץ 1944 (מבצע מרגרטה) היהודים רוכזו בגטו סולנוק ומשם נשלחו רובם לאושוויץ ומיעוטם למחנות ריכוז באוסטריה.
נולדו כאן
- מיקלוש באלה ,עד 1902 מור אפשטיין [4] (בהונגרית: Balla Miklós; אבאדסלוק, 25 ביולי 1874 – בודפשט, 3 בנובמבר 1912)[5] היה סופר, משורר, עיתונאי, עורך עיתון[6] יהודי-הונגרי, אביה של השחקנית ז'וז'י באל
- מריה אמבר (בהונגרית: Ember Mária, עד 1950 אלזנר, אבאדסלוק, 19 באפריל 1931 - בודפשט, 30 בדצמבר 2001) הייתה סופרת, עיתונאית, מבקרת אמנות, מתרגמת, היסטוריונית וחוקרת הונגרייה-יהודייה.
- יהודית אמבר מקודם אלזנר עד 1950 (בהונגרית: Ember Judit; אבאדסלוק, 16 במאי 1935 – בודפשט, 17 בנובמבר 2007) במאית קולנוע יהודייה-הונגרייה זוכת פרס בלה באלאז', זוכת פרס האמן הדגול. אחותה של מריה אמבר.
גלריית תמונות
כמה תמונות של חוף אבאדסלוק והמרחצאות של אבאדסלוק על הטיסה
-
בתי הספר יסודי -
הכנסייה הקלוויניסטית ברחוב קישפלודי -
הכנסייה הקלוויניסטית ברחוב מיקסאט -
פנים הכנסייה הרפורמית ברחוב מיקסאט -
קריפטה בבית הקברות הסגור -
תחנת אוטובוס -
פסל לאיוש קושוט -
פסל של קלמן לאקי
קישוריןם חיצוניים
ראו גם
- אתר האינטרנט של Abádszalók
- מפה של Abádszalók
- Abádszalók דף התחלה
- האתר הרשמי של Abádszalók City - פייסבוק
- קארוי קושה: קפלת "סנט מוריץ" בערבה
- קיץ באבאדסלוק
- אירועי Abádszalók
- אירועים ותוכניות של Abádszalók
הערות שוליים
- ^ Magyar Királyság (1819–1869) - Második katonai felmérés, mapire.eu
- ^ Dömötör Sándor szerk.: Abádszalók földje, népe, kultúrája – A Damjanich János Múzeum közleményei 5-7. (1961), hungaricana.hu
- ^ Abád és Szalók ma már elválaszthatatlan egymástól, szoljon.hu
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 91214/1902. Forrás: MNL-OL 30789. mikrofilm 1373. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1902. év 7. oldal 22. sor
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 2291/1912. folyószáma alatt.
- ^ Balla Miklós. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum. Hozzáférés ideje: 2016. május 22.
| מחוזות הונגריה | ||
|---|---|---|
| ||
| עיר הבירה בודפשט |
32281173אבאדסלוק