א'ליליה ווקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א'ליליה ווקר
A'Lelia Walker
לידה ויקסבורג, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה לונג ברנץ', ניו ג'רזי, ארצות הברית
פעילות בולטת אשת עסקים, יזמית טיפוח שיער
השכלה קולג' נוקסוויל, טנסי
בן זוג

ג'ון רובינסון ד"ר ווילי ווילסון

ד"ר ג'יימס ארתור קנדי
צאצאים

בת - מיי ווקר

נכדה - א'ליליה מיי פרי בנדלס

אליליה ווקראנגלית: A'Lelia Walker, נולדה בשם: ליליה מקוויליאמס; 6 ביוני 188517 באוגוסט 1931) הייתה אשת עסקים אמריקאית ופטרונית אמנויות. היא הייתה הילדה היחידה שנותרה בחיים של מאדאם סי ג'יי ווקר, שהייתה האישה המיליונרית הראשונה, בזכות עצמה, בארצות הברית ואחת מהמיליונרים האפרו-אמריקאים הראשונים.[1][2]

ביוגרפיה מוקדמת

ווקר נולדה בויקסבורג, מיסיסיפי, בשנת 1885, בתם של מוזס ושרה (לבית ברידלאב) מקוויליאמס. אביה נפטר כשהייתה בת שנתיים, והיא עברה עם אמה לסנט לואיס, מיזורי כדי לגור שם עם שלושת אחיה של אמה.[3] ב-1894 אימה נישאה בשנית לג'ון דייוויס והתגרשה ממנו ב-1903. בשנת 1906 נישאה אמה לצ'ארלס ג'וזף ווקר, סוכן פרסום בעיתונים, הקימה מספרה עצמאית והפכה לקמעונאית של קרמים קוסמטיים. ווקר גדלה בסנט לואיס, למדה בקולג' נוקסוויל בטנסי. קיבלה את השם ווקר ואז נכנסה לעסק המשפחתי.

קריירה

ווקר ניהלה את פעילות החוף המזרחי של החברה של אימה.[3] אימה רכשה שני בניינים בניו יורק ברחוב 136 מערב 108-110 ליד שדרת לנוקס בהארלם, ושילבה אותם יחד. בקומה הראשונה שכן מכון השיער של שלה, ובקומה השנייה שכנה מכללת ליליה לתרבות היופי, שם הוכשרו קוסמטיקאיות חדשות לעבודה בחנויות החברה. ווקר גרה ואירחה בשלוש הקומות העליונות.[3] עם מות אמה, ב-1919, הפכה ווקר לנשיאת החברה[4] ונשארה בתפקיד זה עד מותה שלה באוגוסט 1931. היא יזמה מספר קמפיינים שיווקיים לקידום החברה - כולל תחרות בין שרים בולטים למסע לארץ הקודש ב-1924 ונשארה הפנים של חברת ווקר, אך על הפעילות השוטפת פיקחו עורך הדין אף. בי. ראנסום ומנהלת המפעל אליס קלי במטה החברה באינדיאנפוליס. במהלך שנות ה-20, ווקר שקעה בחיי החברה הדינמיים של הארלם, כפטרונית של אומנויות וכמארחת של כמה מהמפגשים החברתיים הבולטים של אותה תקופה.

המכירות של חברת ווקר נפגעו בשנת 1929, עם תחילת השפל הגדול.[5] מטה ומתקני ייצור חדשים במיליון דולר, שנפתחו בסוף 1927 באינדיאנפוליס, גרמו להוצאות נוספות ולחץ כספי על החברה, והיא נאלצה למכור הרבה מאוד אמנות ועתיקות יקרות ערך. לאחר מותה, בתה המאומצת מיי ווקר הפכה לנשיאת החברה מ-1931 ועד מותה ב-1945. בדור רביעי, בתה של מיי, א'ליליה מיי פרי באנדלס (1928 - 1976)[6] ירשה את אימה בראש החברה. כיום הבניין של החברה ידוע כמרכז התיאטרון מאדאם ווקר ומהווה נקודת ציון היסטורית לאומית.

פטרונות

בין חבריה של ווקר נמנו מוזיקאים אפרו-אמריקאים מוכשרים רבים. היא אהבה מוזיקה קלאסית ואופרה, בין השאר משום שמנהלת המקהלה בכנסיית AME שהיא ואמה למדו בה הייתה זמרת אופרה ונגנית עוגב קלאסית. היא גדלה בשכונה שבה התכנסו סקוט ג'ופלין ומוזיקאים בסגנון רגטיים אחרים בבית הקפה רוזבאד ברחוב השוק של סנט לואיס.

במהלך שנות ה-20 היא אירחה מוזיקאים רבים, שחקנים, סופרים, אמנים, דמויות פוליטיות ואנשי חברה בביתה במנהטן.[7]

באוקטובר 1927, היא הסבה קומה בבית ל"מגדל האפל", סלון תרבות שהפך לאגדתי כאחד ממקומות ההתכנסות של התקופה, מקום שבו האמנים המוכשרים של הארלם התרועעו עם עמיתיהם בגריניץ' וילג', כמו גם עם בני המלוכה האירופים והאפריקאים.[8] היא הזמינה את המעצב האוסטרי פול פרנקל ליצור את עיצוב הפנים. היא גם אירחה בביתה שבשד' אדג'קומב 80 בהארלם, ובוילה לווארו, הבית הכפרי שלה באירווינגטון, ניו יורק במחוז וסטצ'סטר - אחוזה איטלקית, בת 20,000 רגל רבוע (1,900 מטרים רבועים) שבנתה עבור אמה בשנים 1916 עד 1918, שגם היא תוכננה על ידי טנדי. וילה לווארו נקראה על שם ווקר (ליליה ווקר רובינסון) לאחר שהטנור האיטלקי אנריקו קארוסו אמר לה לאחר ביקור בנכס, שהאחוזה מזכירה לו את הבתים של מדינת הולדתו.

ווקר גם הקימה את מועדון הבכורה של הארלם.[3] היא תמכה בעבודה מיסיונרית מקומית בקרב נשים בפטיסטיות בעיר ניו יורק. היא השתתפה בפעילות בכנסייה בפטיסטית ושירתה בוועדות שונות, מדי פעם הרצתה בימי נשים ואירועים מקצועיים.

ביוגרפיה מאוחרת

ווקר הייתה נשואה שלוש פעמים: לג'ון רובינסון, מלצר בבית מלון,[9] ממנו נפרדה בערך ב-1911 והתגרשה ב-1914; לד"ר ווילי ווילסון ב-1919; ולד"ר ג'יימס ארתור קנדי, ב-1926, ממנו התגרשה חודשים ספורים לפני מותה ב-1931.[10]

בשנות ה-20, ווקר בילתה ארבעה חודשים בנסיעות ברחבי אירופה ובמקומות אחרים, וביקרה בפריז, ניס, מונטה קרלו, נאפולי, רומא, קהיר, ירושלים, ג'יבוטי, אדיס אבבה ולונדון.

מוות ומורשת

ווקר נפטרה ב-17 באוגוסט 1931,[11] מדימום מוחי שנגרם כתוצאה מיתר לחץ דם, אותה מחלה שהובילה למותה של אמה ב-1919. היא הייתה מוקפת בחברים שנסעו ללונג ברנץ', ניו ג'רזי כדי לחגוג מסיבת יום הולדת עם לובסטר ושמפניה בעיצומו של השפל והאיסור הגדול. אלפי בני הארלם עמדו בתור כדי לצפות בגופה. הכומר אדם קלייטון פאוול האב הספיד אותה בחדר הלוויות בשדרה השביעית. מרי מקלאוד בת'ון, פעילת זכויות האזרח, נאמה גם היא בהלוויה.[12] כשהארון שלה הורד לאדמה ליד קברה של אמה בבית הקברות וודלוון[13] בברונקס, הוברט ג'וליאן — ה"נשר השחור" המהולל — טס במטוס קטן והפיל דליות וגלדיוליות לאתר הקבורה.

לנגסטון יוז כתב בספרו, "הים הגדול", כי, ההלוויה דמתה למסיבה גדולה, "עם מאות חברים בחוץ, מניפים את ההזמנות הלבנות והחרוטות שלהם למעלה בתקוות שווא להיכנס".[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bros, Brown (4 בנובמבר 1917). "Wealthiest Negro Woman's Suburban Mansion; Estate at Irvington, Overlooking Hudson and Containing All the Attractions That a Big Fortune Commands". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "A'Lelia Walker | American businesswoman". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-21 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Jones, Alexis and Siclait, Aryelle (March 27, 2020) "Who Was Madam C.J. Walker's Daughter A'Lelia And What Happened To Her?" Women's Health
  4. ^ Martin, Douglas (14 בפברואר 2001). "A'Lelia Nelson, 82, President Of a Black Cosmetics Company". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ יו ריאן, זוכרים את אלליה ווקר, מי שיצרה חלל ריצי לאמנים השחורים הקוויריים של הארלם, באתר קוד סוויץ, ‏22 לספטמבר 2015 (באנגלית)
  6. ^ "Social Security Death Index". United States: The Generations Network. 2009. ארכיון מ-5 בנובמבר 2009. נבדק ב-2009-11-06. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Writing Biography: An Update on "The Joy Goddess of Harlem" « A'Lelia Bundles". אורכב מ-המקור ב-14 בדצמבר 2013. נבדק ב-2013-12-08. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Hughes, Langston (1940). The Big Sea: An Autobiography. New York: Alfred A. Knopf.
  9. ^ U. S. Census 1910
  10. ^ "My Grandmother's Harlem Renaissance Wedding « A'Lelia Bundles". אורכב מ-המקור ב-2013-12-14. נבדק ב-2013-12-08.
  11. ^ City of Long Branch Death Certificate
  12. ^ Harlem Renaissance : art of Black America. Driskell, David C., Lewis, David Levering, 1936-, Willis, Deborah, 1948-, Studio Museum in Harlem. New York: The Studio Museum in Harlem. 1987. ISBN 0810910993. OCLC 13945412.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  13. ^ "Royalty and Blue-blooded Gentry Entertained by A'Lelia Walker at Lewaro and Townhouse, Amsterdam News, August 26, 1931, p. 1
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36213240א'ליליה ווקר