שמע בני מוסר נא הסברך מהו הקישור שניסית לכתוב מתחת התמונה של ההילולא. המלצתי לך היא "אם אתה לא מבין בקשורים בהמכלול - אל תגע". כמדומני שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אברהם אבנר (שיחה) 04:13, 26 במאי 2021 (IDT)
שיחה:ישיבת כסא רחמים/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
איני יודע על אתה אתה מתכוין [[משתמש:שמע בני מוסר אברהם אבנרשמע בני מוסר (שיחה)
עדיין אני עומד על כך שלא כתבתי כלום תחת התמונה. איני יודע מה כוונתך. אברהם אבנר שמע בני מוסר (שיחה)
מוזר
אברהם אבנר הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
למה מחקו את רשימת הרמים של הישיבה? אני מסכים שאולי להוריד קישורים אדומים. אבל למחוק רשימה? זה חבל בעיקר באינצקלופדיה. הלא כך? מקוה??? אברהם אבנר (שיחה) 23:12, 9 במאי 2021 (IDT)
כמדומני נימקתי בתקציר העריכה. לא? אשמח אם תמצא לי ערך נוסף שמופיע שם רשימה של כל מי שאי פעם היה לו קשר לישיבה במיוחד ערכים אדומים. וכן רק בגלל שזו אנציקלופדיה ולא עיתון/אתר הבית של הישיבה.
נ.ב. מובן שזו שאלה גם כשכותבים סימן שאלה אחד.
מרוב ההלם כתבתי כמה סימני שאלה. לגופו של ענין א. אמרתי כבר שאני מסכים להוריד את האדומים כתבתים כשהייתי מתחיל בהמכלול. ב. לא כתבתי אנשים/רבנים שהיה להם פעם קשר לישיבה אלא כתבתי את הרמים בלבד (למעט אחד או שניים שעליהם לא אתכווח אם ירדו כי מובן למה). ג. השורות האלה על כל אחד זה בגלל שרובם אינם מתאימים לקבל ערך בפני עצמו אז כתבתי שורה שתים על כל אחד.
מקוה ?
יש בישיבה מעל 40 ר"מים, או שכלאברך שאי פעם מסר שם שיעור הלכה לשיעור א' נמנה כר"מ?
בהחלט מדובר לא על סתם רמי"ם של חודש חודשיים
שים לב יש רמי"ם (עכשיו) 17 החל מהרב מיכאל סיגרון ולמטה. ויש רבני הישיבה זה אומר ראש כולל דיין ומנהלי הישיבה וכדומה
שתיקתי לא היתה הודאה. שתיקתי היתה כי לא ענית על טענתי. אינני מתכוין כעת לעבור שוב ולסנן את הרשימה. מצופה שתעשה זאת אתה. אין כאן מקום לרשימות נושאי משרה, ואם הם לא זכאים לערך זה לא אומר שצריך לתת עליהם כאן פירוט.
מקוה איך אתה חושב שצריך לסנן (לפי דעתך)?
הפסקה צריכה להפוך לפסקה שתסביר את המבנה ההיררכי בישיבה. ותתמקד בשיעורים שם ניתן להוסיף מי מוסר השיעור הראשון השני וכו' מי מוסר שיעור כללי וכו'. אין מקום ליצור רשימה של כל מיש בעבר או בהווה שימש כר"מ/דיין/מנהל(?)/מו"צ וכו'
אם תרצה תוכל ליצור פסקה של פירוט ההיסטוריה שתכלול גם שינויים ברמי"ם וכדו' בתנ ראי שמדובר בשינוי בעל השלכות משמעותיות על הישיבה, אחרת זה שייך לערך על הרמים לא על הישיבה, כמו כן נשיאי הישיבה בעבר ובהווה מייסדיה ותומכיה שייכים לחלק התוכני של הנושאים הללו ולא לפסקה רשימתית.
לגבי ההגיה אני חושב שצריך להשאיר סוף סוף מדובר בדבר שהיא מתיחדת בו.
גם לגבי סדרי הישיבה זה דבר שלא נראה לי שכתוב באתר הישיבה.
הטענה שצריך להשאיר משהו לאתר של הישיבה אינו נראה א"כ תמחק את רוב הערך ומה הועילו חכמים בתקנת
נשאר, רק שהוסר הפירוט המיותר על דעתו של הרב מאזוז בעניין צורת קריאת האות ח'.
כוונתי שאין צורך בפירוט לפרטי פרטים, את זה צריך להשאיר לאתר הישיבה. באנו לתת סקירה כללית על הישיבה.
ספרא תודה על ההרחבה. לא הבנתי למה שמת את התאריכים של קובץ ויען שמואל בהערות שוליים. אני חושב שצריך להכניס אותם בתוך הערך. זה לא מסובך.
כי זה לא נחוץ. באנציקלופדיה רושמים פרטים ביבליוגרפיים בהערות שוליים.
לא כ"כ הבנתי אבל שיהיה. לדעתי זה מכער את הערך וכדאי להוסיף את זה בסוגריים. אבל אין לי כח להתווכח. מנטרים מה אומרים?
באנציקלופדיה ממעטים בסוגריים למיעוט ההכרחי.
אתה לא חושב שזה לא הכרחי??? עדיף הערת שוליים במקום סוגריים? מי שקורא רואה הערת שוליים בודק מה זה ומגלה שזה תאריך ההוצאה. ממש מוזר הדבר לא נפגשתי בזה לא במכלול ולא בויקיפדיה.
ברור שכן. בדיוק בשביל זה נועדו הערות השוליים.
א. יש לך סימוכין לדברך? ב. למה לא זכורני שראיתי כזה דבר במכלול בכלל?
לא ברור לי הדיון. יש למעט ככל הניתן בהוספת תוכן בסוגריים בגוף הערך. זה מקשה על הקריאה השוטפת.
מדובר על סוגריים בסוף כל קטע (תסתכל) ככה שזה לא אמור להקשות.
באינצקלפודיה ממעטים בפרטים לא נחוצים ככל האפשר, כאשר יש חילוקי דעות בין העורכים ההכרעה מתקבלת ע"י הקהילה בדף השיחה במיוחד כאשר זה לא גרסה יציבה אתה מוזמן להציג את טענתך.
הערות שוליים נועדו להקל על הקריאה על מנת שתהיה רציפה, בשביל זה פרטים שאינם נחוצים בהחלט יורדים לשוליים. במקרה שלנו אני מבקש לשים סוגריים בסוף כל קטע (תסתכלו) ככה שבמצב כזה הערות שוליים הם גורמות בדיוק הפוך, שהקורא צריך לבדוק מה יש שם במקום להמשיך הלאה...
הערות שוליים נועדו להסיר מהטקסט את מה שהעורך סבור שהוא אינו נחוץ להבנת המשפט שלפניו או לאחריו. במקרה שהוא כן נחוץ - אין שום צורך בסוגריים.
במקרה דנן אין שום צורך במהלך הקריאה בידיעת שנת ההוצאה. זהו פרט ביבליוגרפי נחוץ שמקומו בהערות השוליים.
ידידי, מדובר בא-ב של כתיבת ועיצוב ערכים. חבל להתווכח על כך.
הערת שוליים היא כמעט כמו סוגריים. ההבדל הוא שהערת שוליים באה להביא דבר שהוא קשור לערך אבל לא קשור כ"כ לצורך העניין אני מזכיר איש פלוני ואז אני רוצה לכתוב מי הוא בקצרה אז אני כותב ראש ישיבת וכו מחבר ספר וכו, זה דבר שהוא קשור לערך אבל בהחלט מפריע ברצף הקריאה. אבל דבר שהוא קשור לערך אבל אינו קשור לרצף העניין כמו תאריך הדפסה ראוי בהחלט לשים בסוגריים בעיקר במקרה שלנו שזה בסוף קטע. איני יודע מאיפה הבאת שזה א' ב' בעריכה. אני מבין ועוסק ב"ה בעריכה. מעולם לא ראיתי אנשים שאמרו/שעושים ככה.
אני מבין שאתה עוסק בעריכה במקומות אחרים. בהמכלול נהוג בכונה הכל להוריד להערת שוליים. המכלול הוא לא ספר שצריך לחפש את ההערה. בלחיצת עכבר ההערה מוצגת. בכל מקרה זהו לא נושא הנתון לויכוח זה א' ב' של העיצוב המקובל במכלול.
מקוה אני רוצה הצבעת או החלטת הרוב בעניין!
אין הצבעות בעיצוב של דפים. יש 270,000 ערכים במכלול שככה נהוג בהם. אני ממליץ לך להתמקד בעניינים יותר חשובים.
אם אין הצבעות אז עליך להוכיח שככה נהוג בהמכלול (תראה לי למשל 3 ערכים)
ראה מיוחד:אקראי.
שמש מרפא ???
כוונתי שבעה"ש נכנס תוכן שאינו משתלב עם הטקסט. מתי הוא יצא ואיפה זה פרט ביבליוגרפי, ומקומו בהערה, וכ"ה בכל הערכים. אפשר לתת קצת קרדיט לעורכים הוותיקים בעניין הזה. ובכל מקרה, מדובר בעניין ממש שולי, וחבל על זמננו.
שמש מרפא בכל זאת דעתי היא אחרת אני נותן הערכה לוותיקים רק ביקשתי דוגמאות דומות (בעיקר שמדובר בסוף קטע וכו' ועוד ככל הסיבות שכתובות לעיל) למקרה שלנו חיפשתי לא מצאתי... סה"כ ביקשתי ראיות מספקות.
שמש מרפא עשיתי כדבריך וחיפשתי בקישור שהבאת לפחות 15 ערכים ואולי 20 ומצאתי רק ראיות לדברי מה תפקידה של הערות שוליים. לא מצאתי משהו כדבריכם...
שיערתי שתגיד שיש עם העכבר ולא צריך לטרוח לרדת למטה הסתפקתי האם להקדים רפואה למכה. בכל אופן אדם שקורא ערך לרוב הוא לא קורא עם העכבר כל הזמן וגם אם הוא עושה ככה אני לא רואה סיבה לדבר המוזר הזה, שוב אני מזכיר שפה זה סוף קטע. בכל אופן אתה טוען שככה נהוג במכלול אז אני מציע שתביא סימוכין לדבריך. בכל אופן אם לא אראה תופעה גורפת במכלול אבקש להביא את העניין להצבעה ואקבל כל מה שיוכרע.
אברהם אבנר לא מקובל במכלול לנהל ויכוחים מהסוג הזה, הן מפני שאתה יכול לסמוך על הותיקים ממך כשמדובר על נושאי עיצוב, ובפרט שהם אומרים לך מה מקובל ואין כאן מקום לסברות, והן בגלל שבאמת יש דברים חשובים יותר.
מלבד זאת אני רוצה להעיר שקצת הגזמת עם התיוגים שלך בימים האחרונים. תשתדל למעט למינימום ההכרחי.
אשתדל בעז"ה להפחית את התיוגים תודה על הערה
ראה בדף המכלול:הערות שוליים שם נכתב מפורש כי מידע שאינו נחוץ לקריאה השוטפת של הערך יופיע בהערה. כמובן שזכותך לשאול כל שאלה. רק כתבתי שזה לא מקובל [ואתה יכול כמובן לשאול מניין לי שזה לא מקובל 
כבר תקופה ארוכה שאני שם לב למין מלחמת עריכה בעניין מי מייסד את ישיבת כסא רחמים בארץ או יותר נכון האם הרב שמואל עידאן הוא מייסד או ממייסדי. שמתי לב ששמע בני מוסר ושמן בש (אשר להערכתי לפי מה שכתוב בדף המשתמש שלהם זה אותו אחד וכנראה שכח את הסיסמה לשם הקודם או משהו כזה) כמה פעמים ערך/כו ל"מייסד ומנהל ישיבת וכו" לעומתו/תם אפרת ורבי חויתא כהן עורך/כת בחזרה ל"ממייסדי ומנהל (או ממנהלי) ישיבת וכו". גם אני כמה פעמים ערכתי בחזרה ל"ממייסדי וכו" כיון שלמיטב ידיעתי על פי קריאת הספרים 'הפטיש החזק' וכמה ביטאונות של כתר מלוכה הרב שמואל עידאן סייע לאחים מאזוז להתמקם בארץ ודחף שהם יקימו את הישיבה שלהם בארץ. וזה "'לא"' "מייסד" אלא עוזר או "ממייסדי". אבל כיון שיש פה משהו שצריך ידיעות שייתכן שאין לי, לכן צריך לקבל הכרעה בדבר. על כן אני מתייג את שמע בני מוסר ואת שמן בש (אותו אחד?) ואת אפרת ורבי חויתא כהן ובנוסף את בניהו ועמוס חדד אשר ידע רב להם בעניין. בברכה אברהם.ממייסדי ומנהל (או ממנהלי) ישיבת וכו
אין לי מושג.
אברהם אבנר מנהל הישיבה זה פרט אובייקטיבי, הוא היה מנהל הישיבה עד פטירתו בתשנ"ז. גם לעניין מייסד כן הוא על פי מאמר מקיף עליו באתר הישיבה, שמצויין בערך עליו. וכך כתוב בהיכל בית המדרש על השיש בקיר. לומר שהוא דחף, זה מחוסר הכרה של הסיפור הגדול, אחר המחילה. והנה מתוך מודעה רישמית של הישיבה לקראת השלושים לפטירתו בתשנ"ז: "הרב הצדיק, החזן, השוחט ובודק, המוהל המובהק שמל אלפי ילדים בחנם, רב בית הכנסת בית רחמים מאז היווסדה, מייסד ומנהל ישיבתנו הקדושה ישיבת כסא רחמים זה כחצי יובל שנים חנם אין כסף, הולך בדרך קונו, גומל חסדים, המדוכה בייסורין וקבלם באהבה". וזה לשון הרב מאזוז בהספדו בהלויה, מופיע בספרו מגדולי ישראל: "בזכות כל המעשים הטובים שעשית בחייך, בזכות העיסוק בצרכי ציבור, בזכות _הישיבה שייסדת_ שב"ה מכילה למעלה משבע מאות [ויותר כ"י] תלמידים ואברכים שיחיו, עם הגנים ועם תלמודי תורה... תקום עם כל הזכויות האלה, תקח אותם איתך לפני רבש"ע שיאמר די לצרותינו שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן ואמן".
שמע בני מוסר אני מבין מה אתה אומר אבל לדעתי יש הבדל והוא שזה תלוי על מי אתה מדבר אם מדברים על הרב שמואל עידאן אז הוא מייסד ואם מדברים על הרב צמח מאזוז הוא גם מייסד ואם מדברים על הרב מאיר מאזוז הוא גם מייסד, אבל אם מדברים על "ישיבת כסא רחמים" מי ייסד אותה אז זה לא נראה לי כ"כ מדויק להגיד הרב צמח מאזוז או הרב שמואל עידאן. ודוק. ולכן אני רוצה לשמוע מה אומר אפרת ורבי חויתא כהן אשר תמיד ערך הפוך ממך.
שלום וברכה. כל הדברים כאן נכונים, סך הכל ראיתי שהיה כתוב "מייסד" וזה היה נשמע כאילו יש רק מייסד אחד, וגם נשמט שהרב צמח מאזוז גם כן הקים את הישיבה כסא רחמים בארץ, לכן תיקנתי לתועלת המכלול שיהיה ערוך היטב. אגב אין כאן "מלחמת עריכה" טוב שלא כתבת "קרב יריות" זה נשמע סגנון אשכנזי שכל דבר זה מלחמה. סך הכל היה כתוב דבר שלא היה מספיק מדוייק. גם בעוד ערכים אחרים במכלול תיקנתי כמדומני דברים שלא היו מדוייקים, כי חשוב שיהיה טוב ומסודר ומדוייק יותר. אגב בהרבה מקומות במכלול ראיתי ולא תיקנתי מחוסר זמן. באמת יש לצייין שהמכלול הוא מקום מדהים מדהים מדהים וישר כח לכל המשתתפים בעריכה
אפרת ורבי חויתא כהן, 'מלחמת עריכה' זה כינוי למצב בו שני עורכים או יותר מבטלים זה את עריכותיו של זה בלי שתהיה ביניהם הסכמה. אף אחד לא מתכוון למלחמה של ממש, אפילו לא האשכנזים שבמכלול, שדווקא מסתדרים בדרך כלל היטב זה עם זה.
אפרת ורבי חויתא כהן אם אתה עורך משהו מסויים ושמע בני מוסר עורך משהו אחר ואח"כ אתה עורך בחזרה והוא גם, זה נקרא מלחמת עריכה. מלחמת עריכה זה מושג לא שאני ממציא את זה פה. זה מושג בהמכלול.
בסדר גמור
אפרת ורבי חויתא כהן אתה ושמע בני מוסר צריכים להחליט ביניכם.
אומרים ישיבת כסא רחמים ספרדית. בלי יוד בכסא. וכן "ספרדית" זה חלק מהישיבה {ככה כתבו פה https://www.ykr.org.il/article/106 תעשו חיפוש של המילה ספרדית בדף הנ"ל. }
הכתיב המלא זה טעות ולכן תקנתי.
המילה "ספרדית" מיותר לדעתי.
במשהו שהוא לא 'מושג' (תורני וכד'), אלא זה שם של דבר השגור בפי כל, כיון שבפי כולם זה בלי 'ספרדית', נראה לי לא להוסיף. (אם זה נכון שזה השם הרשמי בכל מקום רשמי מטעם הישיבה, אז אני 
רק אם זה השם הרשמי- כן.
ואם השם הרשמי היה ישיבת כסא רחמים ספרדית בנשיאות הרב הגאון וכו' וכו' אז גם היינו אומרים שזה השם הרשמי?
אפשר להוסיף במשפט הפותח את הערך. צריך ללכת לפי המינוח המקובל, כמובן שאפשר להוסיף דף הפניה.
אם זה השם הרשמי ברשם העמותות ובחתימה לטופס דיחוי לצבא ובחשבון הבנק ובפרסומים מטעם המוסד, אז גם כאן זה יהיה השם. מה יש?
(ראו גם טאומטאווקאטאנגיהנגקואוואווטמטאפוקאיוונואקיטאנאטאהו
לא נראה לי שהולכים לפי השם הרשמי.
מישהו מכם בדק מה השם הרשמי של חסידות רחמסטריווקא, או חסידות פינסק-קרלין?
הולכים לפי שם נפוץ ובכתיב עברי.
מה השם הרשמי?
זה אותו שם רק באיות שונה, פה מדובר על מילה נוספת, וכמו מכנובקא בעלזא שלמרותש אין עליה ערך במכלול, הרי כך היא מכונית, ולא מכנובקא לבד.
חסידות זו לא דוג' טובה כי היא לא גוף רשמי, אבל לכאורה יש לנהוג כנאמר בהמכלול:מתן שם לערך#שמות חברות, עיי"ש.
ישיבת כסא רחמים נקראת בהחלט כסא רחמים ספרדית, והדבר ידוע לכל מי שמכיר את הישיבה ושומע את דרשותיו של הרב מזוז. הם מקפידים על כך וזה ממש בנפשם שהישיבה תקרא כך. כך היה כתוב על הישיבה בתוניסיה, וכך הם ממשיכים עם זה כאן בארץ.
ומאי שנא מחברון הנקראת בפי כל חברון ושמה במכלול חברון כנסת ישראל? וכן על זה הדרך.
עד כמה שזה נראה, בחזית הבניין (למשל) יש רק כסא רחמים, וכן בלוגו שמופיע באתרם, וכמדומה שכך גם כינוייה השגור בפי בוגריה.
התשובה ל"מאי שנא" זה בקישור שנתתי. ועד הרבנים לענייני צדקה למשל לא מופיעה בשמה המלא.
בהרבה מאוד ספרים שבהוצאת מכון הרב מצליח כתוב רק "כסא רחמים".
כשכבר כתוב ספרדית זה מחוץ למרכאות: מוסדות ישיבת "כסא רחמים" ספרדית.
כעת בדקתי ובחשבון בנק כתוב "ספרדית" וכן בסידור איש מצליח (ובעוד הרבה ספרים. לא ידעתי על איזה ספרים מדבר ספרא?). וכן בלוגו שנמצא על הבלנק של הישיבה כתוב ספרדית. וכן ברשם העמותות כתוב ספרדית (תוכלו לחפש בגוגל). לגבי מה שכתוב על הישיבה צריך לשאול מישהו שרואה את זה טוב כי בתמונה לא רואים כ"כ טוב (בהמשך אנסה לדבר עם קרוב משפחתי שגר בקרבת מקום), ואם לא כתוב זה שאלה. לגבי אתר הישיבה ההשערה של היא שכנראה הדור הצעיר פחות מקפיד על העינין... מ"מ כעת נזכרתי שפעם סיפרו על איזה אבן שהעלו אותה מתוניס/ג'רבה שכתוב עליה בשלוש שפות ישיבת כסא רחמים כדאי לבדוק אם כתוב ספרדית. אברהם אבנר (שיחה) 15:46, 15 במרץ 2021 (IST)
שלחתי הפניה לאתר אוצר החכמה, אפשר לבדוק שם, העמודים הראשונים פתוחים לכולם.
נסו לחפש את הספרים שבהוצאת מכון הרב מצליח.
כאמור, לא קוראים למוסד בשמו הרשמי אלא בשם המקובל, להוציא מקרים יוצאי דופן. לכן הטיעון לשינוי השם צריך להראות שזה השם המקובל.
כן שמש מרפא? אתה בטוח? מה היה בה' הוא מלכנו (שיר)? שם אמרו ההפך...
מסכים עם שמש. בהיותי לומד בכולל ספרדי, יכול אני לומר בצורה מפורשת שכולם שם קוראים לה "כסא רחמים" בלבד.
נכון דויד, כי נראה לי שזה שם מקוצר, ולא תמיד יש כח לומר את השם המלא... נכון?
בכל מקום קוראים לה ככה, בעיתונות, בתקשורת, בפי העם. זה שחברי הקהילה רוצים או קוראים לה אחרת מהשגור בפי כל אינו סיבה לדעתי לשנות וכפי שציין שמש מרפא בעניין שמות חברות.
אם נחפש בגיידסטאר נמצא כי רוב הישיבות מכונות בשמן הרשמי, בשם מסורבל וארוך, ולא כפי שהן נקראות בפי ההמון.
הדברים הבאים לקוחים מפה
"אנו גאים בשיטה הספרדית"
* שאלה שנשאלת רבות. כל המתקרב אל בנין הישיבה, לא יכול להתעלם מן הכתוב עליו: "ישיבת כסא רחמים ספרדית". מדוע לחרוט את ההדגשה - כסא רחמים "ספרדית"?
השאלה שנראית שולית-מה, מתבררת כמהותית עבור הרבנים. מתברר, כי אין זה רעיון שהתחיל כאן בארץ, אלא עוד בימים הראשונים בהם הקים רבי מצליח את הישיבה בתונס, קבע את שמה: "ישיבת כסא רחמים ספרדית", ואפילו על המסמכים הרשמיים של הישיבה ודפי המשרד הופיע השם המיוחד: "ישיבת כסא רחמים ספרדית" בשלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית.
רבי מצליח עצמו נדרש על כך, כאשר ביקר בישיבה מנהל הג'וינט בתונס הרב יהושע אברמוביץ' ז"ל. האורח הנכבד ערך סיור בישיבה ובין היתר גילה את אבן השיש אשר חרוט עליה: "ישיבת כסא רחמים ספרדית". בפליאה רבה שאל את רבי מצליח: "מדוע ציינתם "ספרדית" וכי יש כזו גם אשכנזית, שאתם באים להבדיל ביניהן?!". ענה רבי מצליח: "אף הרמב"ם שנולד בספרד כתב בהקדמת ספרו: "אני משה בן מימון הספרדי", וכי יש משה בן מימון אשכנזי?! אלא, שהרמב"ם מתנאה ומשתבח ביחוסו, בלימודו, בהבנתו הישרה והפשטנית האמיתית כדרך חכמי ספרד! אף אני קבעתי את שמה של ישיבתי כך, על מנת לשבחה ולרוממה שהיא צועדת בעקבות גדולי התורה הספרדים בדרך הלימוד ובעומק העיון, בהבנת דברי רבותינו הראשונים בעמקותם ואמיתותם בלי סילופים ופירושים שלא עלו על לבם, ובקריאה המסורתית והביטוי הנכון!".
מכיוון שלא ידוע על ישיבה אחרת בשם זה, והישיבה המדוברת קרויה בפני ההמון בשם המקוצר, וגם בפי רבניה, וגם כשהרב מאזוז לדוגמא מתייחס לישיבה הוא מדבר על "ישיבת כסא רחמים" ולא על "ישיבת כסא רחמים ספרדית".
לכן לענ"ד שם הערך ראוי שישאר, ובפתיח יצויין השם המלא וכפי שמצויין עכשיו.
שמש מרפא מה עושים בכזה מצב?
כיוון שהעניין נתון למחלוקת, ניתן לפתוח הצבעה, שם יוכרע הדבר ע"פ רוב.
כתבתי לפני התנגשות עריכה –
כיון שהדיון נראה לי מוצה, אא"כ יש עוד ראיות שיכולות לשנות את דעת התנגדים, אם אתה ממש רוצה אתה יכול לפתוח בהצבעה, אבל נראה לי די ברור שאין לך רוב.
רק עכשיו ראיתי את הדיון המעניין. שם הישיבה הוא כסא רחמים, אך ספרדית זה הגדרה שהפכה לחלק מהשם. כבר בתונס הישיבה כך נקראה, והסיבה נראה לכאורה כי אז היתה שם ישיבת חב"ד שנוהלה ע"י הרב פינסון שהוא אשכנזי (והרבנים לבית מאזוז לימדו שם), ואז שהוקמה הישיבה נקבע בשמה ההדגשה שהיא ספרדית. גילוי נאות, אני מקורב מאד לישיבה וראשיה, ומשפחתי הקרובה נושאת שם בתפקידים בכירים
אביר על סוס הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
שמע בני מוסר א. לא ככה נראה מהראיון שנערך עם הרבנים לבית מאזוז (פורסם באתר כסא רחמים הבאתי קישור עיין לעיל). ב. מהו הקשר שלך לרבני כסא רחמים. אולי תכתוב עליהם ערך (אם הם באמת ראשים חשובים ולא רק רמי"ם.). ג. אשמח לעזרתך בטיוטה:הרב אליהו בנימין מאדאר. אם יש לך עוד פרטים. טיוטה:הרב חנן קבלן. תודה רבה. ד. איזה עוד רבנים אפשר וראוי לכתוב עליהם ערך? אברהם אבנר (שיחה) 03:46, 25 באפריל 2021 (IDT)
קשר לראש הכולל שהוא גם הראב"ד, עשיתי עליו ערך. לגבי האחרים אשמח לעזור.
אין נושאים ישנים יותר