ה' הוא מלכנו (שיר)
![]() | |
סמליל עיתון החומה ולצדו המנון נטורי קרתא | |
סינגל | |
סוגה | מוזיקה חסידית |
---|
ה' הוא מלכנו (מוכר גם כבשלטון הכופרים אין אנו מאמינים) הוא שיר המזוהה כהמנון הלא רשמי של נטורי קרתא וחוגי הקנאים. השיר מצהיר על המלכת הקדוש ברוך הוא ואי-הכרה בשלטון מדינת ישראל.
רקע וכתיבה
נטורי קרתא היא קבוצה חרדית המתנגדת בחריפות למדינת ישראל ולציונות. לתפיסתה קיומה של מדינה יהודית טרם ביאת המשיח אינה לגיטימית, והיא רואה בהקמת המדינה ובקיומה "התגרות באומות" הגורמת לשפיכות דמים, במלחמות ובפיגועים. הקבוצה קרובה מאוד בהשקפתה לעדה החרדית, אך נבדלת ממנה ונחשבת קיצונית ממנה.
השיר חובר על ידי רבי אליהו נחום פרוש[1] ככל הנראה בשנה הראשונה להקמת מדינת ישראל, וכבר בשנת תש"ח הוא הופיע בנוסחאות שונות (אם כי מרוככות משמעותית)[2], והחל מתש"ט הדפיסו נטורי קרתא את השיר בקביעות בעמוד השער של ביטאונם החומה[3] בנוסח שונה מעט[4]. בתחילה הולבש עליו ניגון ויז'ניצאי עתיק, בהמשך הולחן הלחן החדש והמוכר[1]. רבי עמרם בלוי - ממנהיגיה הבולטים של נטורי קרתא - מספר[5] כי הלחן הידוע חובר על ידי שני אחים בשם טורנהיים, חברי נטורי קרתא, שישבו בכלא עם קום המדינה בשנת תש"ט. בראיון עם אחד מהאחים, יצחק טורנהיים, הוא מספר כי הוא יחד עם רבי אברהם ראטה הוסיפו כמה בתים ושינויים קלים[1]. לחן השיר הוא בסגנון הפופ, ומבוצע לפעמים גם בהורה.
מילות השיר מצהירות על נאמנות לה' ותורתו ומרידה בשלטון הציוני ובחוקי מדינת ישראל. השיר נחתם בקריאה ללכת בדרך התורה "באש ובמים", משפט המרמז על כוונה לעמוד על העקרונות הללו גם במחירים כבדים.
לשיר מספר נוסחאות. המפורסמת שבהם:
ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים
התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים.
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.
בדרך התורה נלך באש ובמים
בדרך התורה נלך לקדש שם שמים
שימושים נוספים
השיר משמש קבוצות נוספות במאבקם נגד השלטונות ומסמל התגרות בלגיטימציה השלטונית, והוא מושר בעתות מחאה לעיתים בשינויים קלים. כך שינו קבוצות שונות לפני בחירות את השורה "ובחוקותיהם אין אנו מאמינים" ל"ובבחירותיהם אין אנו משתתפים".
- הפלג הירושלמי נוהג לשיר את השיר בהזדמנויות שונות, בשינוי השורה "ובחוקותיהם אין אנו מאמינים" ל"ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים" כאזכור למאבקם העקרוני נגד התייצבות תלמידי ישיבה בלשכת הגיוס[6].
- הזמר אריאל זילבר שר את השיר במטה הלאומי להצלת העם והארץ כחלק מהמחאה נגד תוכנית ההתנתקות[7]
- בתשדירי דגל התורה לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה הושמע ההמנון עם שינוי - במקום המילים "בדרך התורה" הושרו המילים "בדגל התורה", כרמז לשם המפלגה[8].
- בחודש אדר תשפ"ה בחתונת בנו של הרב שלום בער סורוצקין שרו אלפי המשתתפים את מילות השיר עם המילים "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים" זאת על רקע המאבק החרדי בגיוס בני ישיבות[9], תיעוד המאורע עורר סערה וגרם גינויים מקשת רחבה של פוליטיקאים[10], סיעת יש עתיד אף קראה לשלול מישיבת עטרת שלמה תקציבים ואישור עמותה[11].
- בחודש אדר תשפ"ה נצפה השר יצחק גולדקנוף רוקד בחתונת קרוב משפחתו כשברקע מושמע השיר, התיעוד עורר סערה ציבורית, כולל גינוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר פרסום התיעוד התנצל גולדקנופף על המאורע.
קישורים חיצוניים
ה' הוא מלכנו, בביצוע אהרל'ה סמט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:35)
ה׳ הוא מלכנו ולו אנו עבדים! בביצוע של רבי עמרם בלוי, סרטון בערוץ "ילקוט השבעתי אתכם", באתר יוטיוב (אורך: 2:02)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 קובץ "כליל תפארת" (בהוצאת קהילת תפארת ירושלים, גליון ד' - תשרי-חשוון תש"פ, עמ' קסג וקעד).
- ↑ "החומה" גליון מז עמוד ג: "ה' הוא מלכנו ולו אנחנו עבדים, תורתינו הקדושה היא חוקינו ולה אנו משועבדים. לדברי גדולי התורה אנו נכנעים ולמרותם אנו נאמנים".
- ↑ גליון נא.
- ↑ ה' הוא מלכנו/ ולו אנחנו עבדים / תורתינו הקדושה - חוקתנו / ולה הננו נאמנים / גדולי התורה מנהיגנו / ולהם הננו נכנעים • בשלטון מינים וכופרים / אין אנו מכירים / למרותם ולממשלם / אין אנו נכנעים / חוקותיהם ופקודותיהם / אותנו אינם מחייבים".
- ↑ בלוי, עמרם בן שלמה יצחק, משנתו של רבי עמרם, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑
אסיר עולם התורה הגיע למירון והתקבל בשירת "בשלטון הכופרים", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:17)
- ↑ רועי שרון, בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, באתר nrg, 17 בנובמבר 2005
- ↑ נח זבולוני, "נטורי קרתא": אנשי ש"ך גנבו ההמנון שלנו
- ↑ משה ויסברג, אלפים שרו עם הגרש"ב סורוצקין: "בלשכותיהם אין אנו מתייצבים" באתר בחדרי חרדים
- ↑ אברהם פריינד, באופוזיציה מתפוצצים מזעם מתיעוד חתונת בנו של הגרש"ב סורוצקין באתר בחדרי חרדים
- ↑ אברהם פריינד, חרפה: ב'יש עתיד' דורשים לשלול תקציבים ואישור העמותה של 'עטרת שלמה' באתר בחדרי חרדים