שיחה:חיים ולדר/ארכיון

עורכי אספקלריה והוועדה ישבה על כל מילה שבעה נקיים, ניתן לפנות אליהם במייל. אין כל תועלת בפתיחת נושאים מסוג זה

איך שאנשים היום כזה ששים ושמחים לדבר ולחשוב על עבירות של השני,

בעוד שאת העבירות שלהם עצמם הם מחליקים יופי.

(ולכך הוסמכה מצוות ואהבת לרעך כמוך לפרשת התוכחה. כשאתה עושה עבירה - בסדר... זורמים... נחשוב אחר כך... מחליקים את זה. אבל הוהו כשהשני עושה עבירה, הוהו איזה עונש שמגיע לו לחטוף משמים...)

אם יורשה לי לשאול, בלי קשר לביוגרפיה שלו למה המכלול צריך להפך להיות אתר של לשון הרע ורכילות? הרי המטרה בהקמת אתר זה היא העשרת ידע וגרסה מסוננת של ויקיפדיה. ובפסקה "פלילים" הרי אתם פוסחים על שני הסעיפים... (האם יש תועלת לאיזה מישהו ממה שנכתב שם?)

וכ"ת שנצרך כדי שלא לקרוא בספריו, בשביל מה הפירוט החגיגי הזה? למה אי אפשר להגיד את זה בקצרה, שעבר עבירות שהצנעה יפה להם ולכן החליטו רבנים ומחנכים לא לקרוא בספריו, וזהו?

ועל הכל - מדוע שבים וכופלים זאת בעוד ועוד ערכים, כל ערך שמוזכר שם צמד המילים חיים ולדר חייבים גם להזכיר את מעשיו (לדוג'), לשמור על גחלת האש לבל תיכבה חלילה....

סליחה על כל ההתבטאויות, אבל זה כל כך כואב לראות את זה.

קודם כל אציין שכתבת בתחילת הדרשה דברים מאוד לענין, וכל אחד צריך לקחת את זה לחיים שלו, אני מזדהה עם הדברים.

לגבי הנושא על חיים ולדר, אני באמת כואב את הכאב שלך, זה מצער לראות שכותבים דברים שמכפישים ומבזים בני אדם. אבל מה לעשות שאנציקלופדיה נוהגת כך. המכלול היא לא אתר של כתיבת דברים - רק מה שנוח ויפה ומכבד.

המכלול היא אכן תחליף לוויקיפדיה החילונית, אבל את כללי האנציקלופדיה היא לא מזניחה.

לכן, עם כל הכאב, ויש על מה, לא נשאר אלא להפנים בלב שלא יקרה כלום אם זה יכתב במכלול, לא כל כך הרבה אנשים לוקחים את הדעות שלהם מהמכלול, רובא דרובא מציבור שותומ"צ לוקחים את הדעות וההשקפות שלהם מהתורה הקדושה ומרבותיהם.

לכן כל אחד קונה את ההשקפה והדעה שלו על הנשוא הזה ועל כל הנושאים מרבותיו. לא מהמכלול.

במכלול כותבים בסך הכל עובדות יבשות, מה שהיה והתפרסם בשער בת רבים, עם מקורות. וכמובן בסינון, ובלי אריכות יתר של מעשים שהצנעה יפה להם, כפי שתוכל להיווכח. ואני מניח שאין לך גישה לוויקי, כך שכנראה שם זה כתוב בצורה הרבה הרבה יותר לא עדינה (בלשון קלה).

אני מאחל לך הצלחה וברכה בכל מכל כל.

כמדומני שהשתדלו לשמור כאן על איזון בין אזכור המידע הנצרך לבין הגזמה מיותרת.

אני לא מסכים עם כל המדיניות, אבל בסך הכל זה סביר.

אתה זה שמבעיר את האש. אין בכך כל תועלת.

בוצע להבא נא לתייג מנטרים

עורכי אספקלריה‌‌‏‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ מפעילי מערכת‌‏‌‌‌‌‏ או כל אחד אחר שיכול לערוך דף זה. נא להוסיף קטגוריה "חרדים זוכי פרסים". לדעתי עניין גדול יש בהשבחת קטגוריה זו.

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏ מפעילי מערכת‌‌‌‌‏ או כל אחד אחר שיכול לערוך דף זה. נא להוסיף קטגוריה "בוגרי ישיבת קול תורה".

להבא נא לתייג מנטרים.

למה הוא היחיד מכל הקטגוריית של חשודים בפלילים שהתאבדו שכתוב עליו תאריך התאבדות ולא תאריך פטירה?

בדקתי וגם האנשים שהוצאו להורג נכתב עליהם תאריך פטירה ולא הוצאה להורג. אז למה רק הוא?

כמו כולם אפשר שיהיה כתוב (מתחת לתמונה) תאריך פטירה, ובהמשך כתוב על ההתאבדות.

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ תמרוז צודק. עיינו ביהודה משי זהב, אברהם עופר

אצל אברהם עופר המידע היה בויקינתונים אז הוא לא מתעדכן אוטומטית. בגלל שכבר שאלת אז הכנסתי ידנית. אצל משי זהב כתבו זאת בויקיפדיה לאחר העדכון האחרון אז עדכנתי כעת.

דויד לאחר העדכון שלך כתוב אצל משי זהב שהוא התאבד אבל בתאריך של הפטירה שלו, צריך או לכתוב נפטר או את תאריך ההתאבדות.

שאלה מעניינית, לא יודע מה לומר. כעיקרון התבנית עושה את זה לבד, אז בשביל זה צריך להפוך את "התאבד" ל"נפטר" - לא יודע מה עדיף.

נראה לי שמידע מוטעה זה יותר גרוע מזה שעובדת ההתאבדות לא תופיע בתבנית, זה שהוא נפטר זה עובדה נכונה ולא מטעה.

לכן עדיף לשנות לנפטר.

לדעתי זה דיון כללי שמקומו בדף התבנית/אולם דיונים (עדיף בויקי).

בויקי דנו על זה, והסכימו עם הטענה, ובפועל לא עשו כלום

אני מציע שנתיישר לפי ויקי בנושא הזה, אחרת זה סתם תוספת עבודה על התאמות במכלול. מי שזה חשוב לו יכול לנסות לדואג לעורר את הדיון שוב בויקי.

לפני שהתאבד כתב מכתב, אפשר לכתוב אותו בערך?

לא.

מה עם מה שאני כתבתי לך פה?

החכם עיניו בראשו כן אם תמצא מקור שמביא את המכתב הזה, ולכן כנראה שהתשובה היא כמו שאמר שמש מרפא.

דויד אני לא משוכנע שא"א להביא לזה מקור, אם התכוונת מקור רבני נא להבהיר.

להבהרה, אני מתנגד להעתקת המכתב בלי קשר למקור. מכתב התאבדות אינו מידע ביוגרפי ולא מידע רלוונטי לנשוא הערך, בוודאי שלא בהתחשב בגוון הצהוב העז שיש לזה.

להבהרה, להעתיק את תוכן המכתב גם אני מתנגד. כוונתי היתה לעצם קיומו של המכתב ואולי סיכום אנציקלופדי אם יש.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏, דויד, כמו"כ, את המילה 'אינטימית' (בשורה הראשונה של הקטע 'פלילים') ניתן לקשר ל-אינטימיות.

במקרה הזה הקישור לא מדויק (ולא תמיד צריך לקשר).

שיניתי את הניסוח שם עקב הערות של כמה מהחברים.

אכן תיקון טוב.

מיותר בערך זה.

יש לציין שהגרא''י סיפר בשיעור חומש שלפני 17 שנה כבר היה בביתו ישיבה לדיון אם לצאת נגדו, וכמו''כ אמר שהוא כופר ואפיקורס גמור וכל תכניו ושיטתו לקח ממקורות גויים ואף העביר ביקורת חריפה על ההספדים ועל התייחסות יתד נאמן וטען שהגרי''ג אדלשטיין כלל לא ידע שהספידו.

בבקשה אם יש לך מקור תביא, בלי מקור זה סתם רכילות.

עם כל הכבוד לגרא"י, אם תוסיף כל מה שהוא אמר אי פעם כנגד אי מי לערך של אותו אחד תהיה לך עבודה רבה.

אם מדובר בדברים שהוא אמר בשיעור מצומצם בביתו, אני לא רואה בזה מידע אנציקלופדי.

הדברים נאמרו בשיעור קבוע בישיבה שארך זמן רב מהרגיל ואי''ז עוד אמירה 'כנגד אי מי' אלא שיחה שנאמרה בכוונה תחילה (ואף המתין מלדבר על כך עד לאחרונה ככל הנראה לאחר ששמע שהסתירו מהגריג''א) ואף דיבר בחריפות יתירה ולא סתם מתח ביקורת שגרתית, והדברים עוררו הדים גם מחוץ לציבור הבריסקאי, ואף אני לא הייתי בשיעור אלא שמעתי את השיחה בהקלטה ובכל אופן לא הבאתי את כל מה שנאמר (כגון שאמר שמי שקורא יתד נאמן בלי ביקורת אין לשתות מיינו) אלא רק את הנתונים היבשים ותמצית הדברים שאמר.

דוקא חבל שלא הבאת את כל מה שאמר (כגון שאמר שמי שקורא יתד נאמן בלי ביקורת אין לשתות מיינו) זה היה משקף יותר כמה המידע רלוונטי לכאן.

אני חושב שהמידע יותר רלוונטי לערך של הגרא"י, ואם תביא מקור אשתדל להוסיפו שם.

זה שיש לך סכסוך אישי מוקדם עם הגרא''י (כך זה נראה מהציניות הגועשת) זה לא סיבה להיותו אדם קיצוני וחסר רלוונטיות מדובר בראש ישיבה עשרות בשנים ועם עשרות אלפי תלמידים, אני מסכים שלא צריך להתייחס לכל הגה וביקורת שיוצאת מפיו ובפרט שזה נאמר בתוך הבייס שלו ולא בפורום ציבורי אך כבר הדגשתי שמדובר בדבר יוצא דופן וגם בררתי את הנקודות היותר רציונליות.

בכל אופן גם אם אתה חלוק עלי אפשר להוסיף בשתי מילים ולהזכיר את הגרא''י כעוד אחד שיצא בביקורת נגדו וכן נגד ההתייחסות אליו לאחר מותו.

אין לי שום סכסוך אישי או לא אישי איתו.

בעיקרון דברים שנאמרים בשיעור פנימי אינם מידע אנציקלופדי. אם זה היה מכתב רשמי או נאום בכנס וכדומה אז היה לזה יותר משמעות.

אבל דברים שהוא אמר בביתו בשיעור מצומצם ובפרט שבשיעור זה יש הרבה דיבורים על כל מיני נושאים, ובפרט שהרב דעתו ידועה על יתד נאמן בכלל, האמירה הזו אינה מידע אנציקלופדי באשר לנשוא הארך אלא אולי מידע אנציקלופדי על הרב שאומר אותו בפסקה על דעותיו.

מרדכי עציון צודק.

לא צריך לחזור על אותם טענות אני הבנתי את הטענה שמדובר בשיעור מצומצם וקטן בחדר הפנימי אך כבר אמרתי מדובר במקרה חריג וחוץ מזה הגרא''י אינו משתייך לעיתון מסוים שיוכל להוציא מכתב לרבים (ומסתמא גם אינו רוצה) ה'חומש שיעור' זוהי הבמה ששם הוא מעביר את המסרים שלו (ודרך אגב מדובר בשיעור פופולארי יותר).

בוודאי שהנתון הנ''ל יותר מתאים לערך זה ולא לערך של האומר וזה לא משקף יותר את שיטתו אלא פרט שולי.

על מה הויכוח? אם יש לך מקור - תביא. אנחנו נטען שזה לא אנצ' - אתה תטען שכן. תיפתח הצבעה וסוף סיפור.

כאן

מיכי, אולי מיותר, אבל למה "לא הובא מקור"?

לא יודע אם כדאי להוסיף את דברי הגרא''י סולוביצ'יק או לא,

אבל בכל מקרה מה ההבדל בין דבריו לדברי הרבנים שכן הוסיפו אותם:

"בין השאר הרב חיים יצחק קפלן דיבר בשיחתו כמה ימים לאחר מותו על כך שיש לנו ללמוד לא לחיות חיים ריקניים וחיצוניים[20], הרב יצחק רצאבי הביע דעתו שאין להכניס את ספריו לבית[21] ורבי ראובן לויכטר העביר ביקורת על המסר שכשקשה בחיים מותר לסיים אותם"

כלומר או שנוסיף את כולם או אף אחד, או שאולי יש איזה קריטריון ?

לפי מה מחליטים איזה רב לצטט ואיזה לא ?

תוקן

בדף כתוב שהוא מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות, בעוד שצריך שיהיה כתוב 'הקפיד' בלשון עבר.

הדיון מוצה

יואל וויס, בקשר לעריכתך זו: למיטב ידיעתי הגינויים היו בעיקר על עצם ההתייחסות של יתד, ולא על אופן ההתייחסות.

איש לא ציפהמיתד לגנות אותו בפירוש...

היה גינוי חריף על צורת ההתייחסות ובעיקר על שהעניקו לרשע תואר זצ"ל.

אפשר לשמוע את השיעורים שיש בערך, וכן לקרוא את הטורים של ידידיה מאיר עיתון משפחה ועוד.

אותם אלו שגינו ודאי היו רוצים שיתד תגנה גם היא, לכן הגינוי שלהם היה על אופן הסיקור ביתד ולא על עצם הסיקור.

אלו החושבים שיתד לא הייתה אמורה להתייחס לעניין בכלל, לא גינו למיטב ידיעתי..

הם היו רוצים, אבל לא באמת ציפו מיתד להתגבר עד כדי כך ולגנות.

במחשבה שניה, ייתכן שאעפ"כ נכון להשאיר כפי שניסחת.

מי שאמר שיתד לא היה אמור להידרש לעניין גם הוא סבור שעל העיתון לגנות אך מאחר ועיתון חרדי לא נדרש להנ"ל אז לא ציפו שיגנו אבל ודאי שגינו על סיקור הפרשע כצדיק

הוא אשר דיברתי לאמור.

ר' דב גינה על אופן ההתייחסות

מקור??

סלבודקע'רס קשישים

התכוונתי ברצינות.

ברצינות אין שום מקור אבל מי שלומד שם יודע את זה

ממש לא רלוונטי לאנציקלופדיה, נראה לי שאתה כבר יודע את זה.

שמעתי זאת מהמשב"ק ששמע ממנו עצמו

ממש עוזר

ההוראה להתיחסות יתד היתה של הגרי"ג אדלשטין שליט"א והגר"ד לנדו שלח לו מכתב כאוב ע"ז ותמה מאוד על התנהלות העיתון

היות שהמכתב נשלח תוך בקשה מהגר"ד לנדו שיוחזר איליו מידית אין סיבה שיהיה מקור רשמי. אלא מאנשי החצרות.

בכוונה אין אזכור לתאריך בפתיחה ובקורות חייו?

אדרבה, תוסיף, למה לא

א. הוא לא יכול להוסיף, הערך מוגן לרמת מנטרים (היחיד במכלול).

ב. למה לא מופיע? מופיע גם בשורה הראשונה וגם בתבנית שמשמאל.

א. נכון. אין לי הרשאת מנהל מערכת ואינני יכול לערוך דף זה.

ב. בכל זאת, בסוף הקטע - "שם קץ לחייו" ראוי לכתוב מתי.

וכן בחלק קורות חייו החלק מסתיים בפתאומיות כאילו מדובר באדם חי.

כתוב שם בשלהי 2021, כי בתחילת הפסקה כתוב בדיוק את התאריך, אין טעם לכפול פעמיים באותה פסקה.

בסוף קורות חייו זה כך כי אנו מנסים להזכיר כמה שפחות פעמים מה הוא עשה בסוף חייו.

לעניות דעתי (ואי"ז אם שום קשר לכלום) נושא השיחה בתוכן המכלול לא בא כדי לספק מקור וצד בשום אירוע חמור כעין זה. ועצם זה שמי שרוצה מגיע ופותח את המכלול ב "שינויים אחרונים" ובכל חמש שורות מופיע פעמיים שינו בדף חיים ולדר, הוא הופך את "המכלול" לכלי עזר בהמשכת דברים שאינם ראויים למחננו(המכלול) וחבל על דעבדין

קושטא קאי ושיקרא לא קאי וענינים אלו לא קשורים אלינו

נ.ב. יש לציין כי מרדכי עציון ודויד וכדו' עשו עבודה טובה ואיני נגד דברים כעין זה

"חבל על דעבדין".  אהבתי...

היה שווה את זה...

לא תודה, אני מאוד מקווה שלמכלול אין עניין להצליח דווקא בערך זה, (אין לי שום ביקורת על התנהלותו בערך זה, אפילו ליהפך, אבל זה לא הופך את זה למשמח ח"ו)

זה היה כמובן ע"ד הקריצה.

מתנצל, למרות שדעתי על העניין עצמו ברורה, יש לי סלידה מהדישה באירועים כאלו ודומיהם (גם בתקשורת שאינה חרדית), ולכן למרות הכתיבה המינימלית והנצרכת במכלול אני עדיין קצת רגיש, תודה על ההבהרה.

הפסקה חזרה בקיצור עם מקור

בהלווייתו השתתפו אלפי אנשים, וספדו לו ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, יו"ר עמותת "עזר מציון" הרב חנניה צ'ולק, וראש הוועדה הרוחנית של "יתד נאמן", הרב נתן זוכובסקי.

היא היתה ללא מקור. לאחר מכן נוספה העובדה שהרב זוכובסקי הספידו עם מקור.

אפשר להוסיף את השורה הנ״ל בבקשה? המקור קיים כבר בעמוד (הערה 14).

אגב, מה ההיגיון לציין שהיה מספיד רק ע״י העובדה שהיו שגינו זאת ??

איך עכשיו?

מירי ב, ההיפך. דווקא בגלל שגינו את עובדת ההספד, פחות ראוי לציין מי בדיוק היו המספידים.

ממש לא, זאת עובדה שצריך לציינה ואח״כ להוסיף שיש שגינו זאת.

בנוסף, הערך נראה מוטה מאוד לרעת חיים ולדר ז״ל.

ערך בויקיפדיה אמור להיות נטרלי, לא לקחת צד.

בנוסף אני מבקשת שתוסיפו את השורה הבאה:

ביום רביעי, י״ח בטבת (22/12/2021) ביקש חיים ולדר מהרב ניסים בן שמעון להופיע בבי״ד כדי לברר את הטענות.

לדברי הרב ניסים בן שמעון, הרב שמאול אליהו לא הוכיח את טענותיו על חיים ולדר.

(מצו״ב מכתבו מבי״ד בראשות הרב ניסים בן שמעון.)

איפה התפרסם המכתב של הרב בן שמעון?

אני בעיקר שואל כי אם תסתכלי בערך של אליעזר ברלנד תראי שגם אז התפרסם מכתב שהוא חתום עליו ובסוף התברר שהוא טען שהוא לא כתב את המכתב.

הפכתי את כל האינטרנט המקור של המכתב כנראה בפורום בחדרי חרדים או בעברית מדוברת כל זמן שאין מקור חשוב המצטט את המכתב, מבחינה אנציקלופדית הוא לא קיים.

אכן, ובעיקר מנסיון עבר ספציפי.

אגב מצאתי אותו בפורום לתורה - וזה בדיוק כמו המסקנה של מקוה.

כל עוד לא התקבלה הכחשה מבית הרב אודות אמיתות המכתב, אין להניח שהוא מזויף. למרות שפעם אחת נמצא ממנו מכתב מזויף, עדיין לא הוחזק שכל מכתב שיוצא ממנו הוא מזויף. כמו כל דבר שמתפרסם בעיתונות ואינו מצריך חתימה בכתב יד המושא או הקלטה בקולו. במקרה הזה, אני באופן אישי דיברתי עם בנו של הרב בן שמעון, והוא סיפר לי אודות המכתב שאביו הוציא.

ידיעה אישית לצערי לא מספיקה. גם אז לא התקבלה הכחשה אלא רק לאחר שתקפו אותו הרבה רבנים. כל דבר שמתפרסם בעיתונות אנו מביאים את המקור העיתונאי - ואז המידע הוא על אחריותו. כשאנו מביאים את המכתב בעצמנו אנו צריכים מקור רציני שיטען שזה מכתב ממנו - כי לנו אין כלים לבדוק.

אם אני ישלח את השאלה לרב בן שמעון באימייל, והוא ישיב לי שזה אכן שלו - איך אוכל להוכיח את הדברים כאן? אולי אני צריך להביא לפניו 2 עדים, ובית דין, שיוציאו פסק שהוא הודה שהוא כתב את זה, והם כמובן יצטרכו להסריט את עצמם ולהעלות ליוטיוב.... עד היכן הדברים מגיעים? באופן כללי, ידיעה אישית אינה מקור כאן, אך במקרה שיש גם מכתב וגם ידיעה אישית של כותב וותיק (שלא הצטרף לאתר רק לצורך הדיון הזה) - ראוי לשקול את הדברים ולשאול חוות נוספת.

כל מה שצריך זה שגוף תקשורת יפרסם אותה, אם היא אמיתית, זה יהיה קל מאד לעשות את זה. שלח ל JDN לדוג'.

לכאורה אם העתק המכתב המקורי יועלה לשרתי המכלול, והרב בן שמעון יחתום על אישור OTRS - הצהרה שהוא בעל הקובץ, והוא משחרר את זכויות היוצרים ברשיון מסויים, זה יהיה קביל.

זה אמנם מידע שלא פורסם ברבים, שזה נקודת פתיחה רעה מאוד, אבל עדיין נשאר אמין.

יופי, מבחינתי זה מספיק כדי להכניס את המכתב אם יתמלאו התנאים האלה.

אני לא יודע מה יעזור שהוא יחתום על אישור OTRS , הרי אם המכתב בחשש זיוף אז גם החתימה על האישור הנ"ל תהיה בחשש זיוף.

עכשיו אני נזכר שתורף דבריו של הרב בן שמעון הוצגו על ידי הרב שמואל אליהו בעלון "עולם קטן" (פרשת וארא), הוא גם כתב שם שהוא היה בדרך להעביר לרב בן שמעון את העדויות שביקש. אין לי גישה לאתר של עולם קטן להציגו כאן. זה, בצירוף זה שיש מכתב, ובצירוף זה שהמכתב שזויף היה בפרשת ברלנד ששם הוחזקו אלימים (כמובא בערך ההוא האריכות), ובצירוף עדות אישית של משתמש וותיק - אפשר להביא את המכתב בערך. לגבי פירסום בגוף תקשורת, רוב גופי התקשורת החרדיים מסרבים להתעסק עוד בנושא (מתעסקים עכשיו רק במוגנות וכיו"ב, ולא בגופו של מקרה).

זיוף של מכתב OTRS זו עבירה פלילית, אנשים בד"כ לא מסתכנים בדבר כזה, בניגוד למשתמש שיכול להגיד אופס מסתבר שטעיתי.

ראיתי את מה שכתב הרב שמואל אליהו באיזה עלון, כנראה זה מה שאתה מדבר עליו, בנוגע לרב בן שמעון הרב שמואל רק כותב שם שולדר בחר בבית הדין של הרב בן שמעון שביקש מהרב שמואל לראות אחת מתוך 22 עדויות ושהוא היה בדרכו אליו עם העדות וולדר התאבד. לא כתוב שם יותר מזה - אם יש לך קישור לעלון הזה אפשר להכניס את עיקר הטענות משם.

מירי ב, הערך לא מוטה לרעתו, בערך כתובות עובדות והעובדות הן שמוטות לרעתו.

אפשר בבקשה להוסיף את הקטע שביקשתי ?

א. להזכירך עורכי המכלול אינם מקבלים תשלום עבור פעילותם ומבצעים אותה בהתנדבות. ב. מדובר בערך רגיש כך שדברים יכולים לארוך זמן

לגבי השורה הראשונה - אי לי התנגדות בהנחה שהמכתב מקורי. לגבי השורה השניה - "לדברי הרב ניסים בן שמעון, הרב שמאול אליהו לא הוכיח את טענותיו על...", מדובר בפרשנות ממנה מתקבלת ביקורת כלפי הרב אליהו, כביכול פסיקתו הייתה שלא כדין. פרשנות זו מקורה בטעות. יש כאן מחלוקת בין שני דיינים האם לקבל עדות מסוימת במצב מסוים. לדעת דיין אחד, במקרה כזה מקבלים עדות. לדעת דיין אחר - לא. כמו כל מחלוקת אחרת בהלכה, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים". הפסק נקבע מפי בית הדין על פי הבנתו של הדיין. גם הסירוב של הרב בן שמעון (כפי שמשתקף במכתב בהנחה שהוא מקורי) לא נובע מהבנה שהרב אליהו נהג שלא כדין, אלא מכך שהמחלוקת ביניהם האם לקבל עדות של עד מפי עד משמעותה פסיקה שונה של ההלכה ואין הם יכולים לשבת באותו בית דין. אציין שאיני רוצה כלל לדון לגופו של עניין, מה נכון ומה לא, אלא רק לחדד את ההבדל בין מחלוקת הלכתית לגיטימית לפסילה של אדם גדול מפי אדם גדול אחר. חלילה לפרש את הדברים באופן שיוביל לזלזול או לפגיעה בגדול בישראל, לא משנה מה דעתנו בעניין.

״שאלתי האם שמעו מפי העדים עצמם או מפי עד ? השיב לי כי למעשה ... במקרה זה אין צורך"

הרב שמואל אליהו מודה שלא שמע את העדים עצמם.

ולגבי הטענה על מעשה בית דין, הרב בן שמעון ביקש ממנו הוכחות ולא קיבל.

השורה שכתבתי היא שלטענת הרב ניסים בן שמעון, הרב שמואל אליהו לא קיבל את הטענות. וזו עובדה מתוך המכתב, לא פרשנות.

התשובה נמצאת בקטע שהושמט (בשלושת הנקודות). "הרב שמואל אליהו השיב לי כי למעשה על פי הגמרא במועד קטן במקרה זה אין צורך בשמיעת עדים". כלומר: הרב אליהו הסתמך על מקור הלכתי, ממנו הוא הסיק שבמקרה זה ניתן להסתמך על עדות מפי עד. המקור ההלכתי יכול להיות שנוי במחלוקת, אבל מכאן ואילך אין זה שונה מכל מחלוקת הלכתית בכל נושא שהוא. מותר לבתי דינים לחלוק ומותר לדיינים להעביר ביקורת זה על הפסיקה ההלכתית של חברו. אבל לנו אין שום רשות להביע ביקורת כזו.

עכ"פ, אין לי עניין להמשיך בדיון הזה, מחשש לאיסורים חמורים של לשה"ר ורכילות. את דעתי כתבתי, כל אחד יחליט לעצמו.

החשש לאיסורי לשוה״ר חמורים לא קיים לגבי חיים ולדר ז״ל ?

לפרוטוקול, איסור לשה”ר הוא רק על אדם חי. על אדם מת יש ”חרם הקדמונים” (חמור מאוד, אך לא מתקרב לאיסור הנורא של לשה”ר) להוציא לעז (כלומר - שקר) על המתים.

אמנם בימינו, כיון שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה, נוהגים לדבר חופשי על אנשים חיים, אבל על מתים - אחרי מות קדושים אמור.

(הנ”ל לא מתייחס למאורע ספיציפי, אלא לשאלתך באופן כללי)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

על זה בדיוק דיברתי. אין לי עניין להיכנס לפרטים, בפרט שאיני בקי בהם.

ברור. חששתי שלא שמתם לב. תודה רבה!

בנוסף, יש לי דוגמא המוכיחה את הטענה שלי שהערך מוטה:

״בהלוויתו נערכו הספדים והיו שגינו זאת משום שאיבד עצמו לדעת.״

=> לעומת

״הלווייתו השתתפו אלפי אנשים, וספדו לו ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, יו"ר עמותת "עזר מציון" הרב חנניה צ'ולק, וראש הוועדה הרוחנית של "יתד נאמן", הרב נתן זוכובסקי.

שתי השורות מציינות עובדות, אך השורה הראשונה (הנוכחית) מוטה לרעתו, והשניה לטובתו.

מדוע לא לציין שבהלוויתו השתתפו אלפי אש וכן אלו אנשים הספידו אותו ?

מירי ב ניסחתי מעט. מספר האנשים טעון מקור מבוסס לא עיתון או מקור שדרכו בניפוח מספרים, שמות המספידים מופיעים בהערה

שמות המספידים צריכים להופיע בתוכן ולא בהערה. יש לזה משמעות. מה הסיבה שלא ?

לגבי מספר המשתתפים - ניתן לראות בבבירור בסרטונים מיוטיוב שמדובר באלפים.

וכן המשפט ״בהלוויתו ...״ צריך להיות בשורה נפרדת.

את הרב זוכובסקי שמתי בתוכן ולא בהערה, אני מסכים, כי זה רב ויש לזה משמעות שרב הספיד אותו. שאר אישי הציבור לא מעניינים במיוחד לכן מספיק "אישי ציבור" והפירוט בהערה.

לגבי מספר המשתתפים - זה כמובן לא מספיק, אני ראיתי 4 סרטונים קצרים - ואין לי כלים להעריך אם זה אלפים או לא. מי שירצה יכנס לקישור שבהערה ויראה מה הם כותבים על אחריותם.

שמתי את המשפט שרצית בשורה נפרדת.