יוצא (פסול): הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 11: | שורה 11: | ||
המחיצות מוגדרות בכל מקום לפי מקום אכילתו. בקדשי הקדשים נחשבת חומת העזרה כמחיצה{{הערה|{{בבלי|זבחים|כו|א}}.}}, ואילו בקדשים קלים נחשבת חומת ירושלים כמחיצה {{ביאור|למרות שלפני זריקת הדם עדיין לא הגיע זמנו לאכול בכל העיר ויש מקום לומר שמחיצת העזרה נחשבת כמחיצה - ונחלקו בזה אמוראים {{בבלי|זבחים|פט|ב}} ולהלכה פוסקים כרבי יוחנן שמקל (רמב"ם פסולי המוקדשין א טו)..}}. ב[[קרבן פסח]], נחשבות המחיצות של מקום החבורה כמחיצה בשר הפסח בזמן אכילתו {{הערה|{{בבלי|פסחים|פט|ב}}.}} | המחיצות מוגדרות בכל מקום לפי מקום אכילתו. בקדשי הקדשים נחשבת חומת העזרה כמחיצה{{הערה|{{בבלי|זבחים|כו|א}}.}}, ואילו בקדשים קלים נחשבת חומת ירושלים כמחיצה {{ביאור|למרות שלפני זריקת הדם עדיין לא הגיע זמנו לאכול בכל העיר ויש מקום לומר שמחיצת העזרה נחשבת כמחיצה - ונחלקו בזה אמוראים {{בבלי|זבחים|פט|ב}} ולהלכה פוסקים כרבי יוחנן שמקל (רמב"ם פסולי המוקדשין א טו)..}}. ב[[קרבן פסח]], נחשבות המחיצות של מקום החבורה כמחיצה בשר הפסח בזמן אכילתו {{הערה|{{בבלי|פסחים|פט|ב}}.}} | ||
==הכשרת הקרבן== | ''טקסט נטוי''==הכשרת הקרבן== | ||
במקרה שיצא הדם, הפסול מוחלט ואין לו תקנה{{הערה|{{בבלי|מעילה|ז|א}}.}}. אבל אם הבשר יצא חוץ למחיצתו, קיימות שלושה מחלוקות, אחת במשנה, אחת בברייתא ואחת בגמרא בקשר לדיני הקרבן: | במקרה שיצא הדם, הפסול מוחלט ואין לו תקנה{{הערה|{{בבלי|מעילה|ז|א}}.}}. אבל אם הבשר יצא חוץ למחיצתו, קיימות שלושה מחלוקות, אחת במשנה, אחת בברייתא ואחת בגמרא בקשר לדיני הקרבן: | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
*'''כשרות הבשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה''': אם החלק שיצא הוחזר קיימת הסכמה כי הוא כשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה{{ביאור|למחלוקת ישנן שתי השלכות, האחת לגבי בשר קדשי קדשים, שדין [[מעילה]], נפקע רק על ידי זריקת הדם, והשניה לגבי בשר קדשים קלים שדין מעילה על אימוריו, חל עליו רק אם הוא נחשב לכשר על ידי זריקת הדם. כמו כן בשני הקרבנות אם הזריקה כשרה, חל דין [[פיגול]] על החושב בשעת הזריקה, ודין [[נותר]] ו[[טומאה וטהרה|טמא]] אם אכלוהו לאחר זמנו או בטומאה}}. אך אם חלק מהבשר עדיין בחוץ, נחלקו התנאים{{הערה|{{משנה|מעילה|א|ב}}}}, לפי [[רבי אליעזר]] הבשר פסול, ולפי [[רבי עקיבא]] הוא כשר גם באופן זה ובתנאי שלא כל בשר הקרבן יצא אלא רק חלקו, שאז [[מיגו (הלכה)|מיגו]] (מכח) שהדם מועיל לחלק שלא יצא ממחיצתו, הוא מועיל גם לחלק שיצא{{הערה|שם=מעילה|{{בבלי|מעילה|ו|ב}}.}}. להלכה פוסק הרמב"ם כדעת רבי אליעזר{{הערה|{{רמב"ם||מעילה|ג|א}}.}}. | *'''כשרות הבשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה''': אם החלק שיצא הוחזר קיימת הסכמה כי הוא כשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה{{ביאור|למחלוקת ישנן שתי השלכות, האחת לגבי בשר קדשי קדשים, שדין [[מעילה]], נפקע רק על ידי זריקת הדם, והשניה לגבי בשר קדשים קלים שדין מעילה על אימוריו, חל עליו רק אם הוא נחשב לכשר על ידי זריקת הדם. כמו כן בשני הקרבנות אם הזריקה כשרה, חל דין [[פיגול]] על החושב בשעת הזריקה, ודין [[נותר]] ו[[טומאה וטהרה|טמא]] אם אכלוהו לאחר זמנו או בטומאה}}. אך אם חלק מהבשר עדיין בחוץ, נחלקו התנאים{{הערה|{{משנה|מעילה|א|ב}}}}, לפי [[רבי אליעזר]] הבשר פסול, ולפי [[רבי עקיבא]] הוא כשר גם באופן זה ובתנאי שלא כל בשר הקרבן יצא אלא רק חלקו, שאז [[מיגו (הלכה)|מיגו]] (מכח) שהדם מועיל לחלק שלא יצא ממחיצתו, הוא מועיל גם לחלק שיצא{{הערה|שם=מעילה|{{בבלי|מעילה|ו|ב}}.}}. להלכה פוסק הרמב"ם כדעת רבי אליעזר{{הערה|{{רמב"ם||מעילה|ג|א}}.}}. | ||
גם לפי דעת רבי עקיבא שהזריקה מכשירה את הקרבן, אם הבשר בחוץ אין הוא מכשיר אלא את הקרבן אבל לא את הבשר לאכילה, וגם כשרות הזריקה אינה אלא לענין שמועילה בו מחשבה לפיגול ולענין שאסור לשרפו עד ש[[עיבור צורה|יתקלקל]], אבל לא לאכילה{{הערה|שם=מעילה|{{בבלי|מעילה|ז|ב}}.}}. | |||
גם החזרת היוצא לפנים אינה מועילה תמיד, אלא אם כן היוצא והנשאר בפנים משתייכים לגוף אחד, דהיינו דם שמכפר על בשר של אותו קרבן עצמו. לעומת זאת ב[[שתי הלחם]] שיצאו ממחיצת העזרה לפני [[שתי הלחם#הנפת הלחם והקרבנות הבאים איתו|זריקת דמם של שני כבשי השלמים]], נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא רק אם הוחזר הלחם לפני הזריקה{{הערה|שם=צ}}. | |||
*''''כשרות בשר שנמצא בחוץ בשעת זריקה''': בענין קדשים קלים, שבהם בשר הקרבן עומד לאכילה, ובמקרה שהבשר של [[קדשים קלים]] יצא וגם הוחזר לעזרה לפני הזריקה, נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]], לפי רבי יוחנן הבשר כשר אם הוחזר לעזרה, ולפי ריש לקיש הבשר פסול{{הערה|שם=צ|{{בבלי|זבחים|צ|א}}.}}. אך אם לא הוחזר קיימת הסכמה שאסור לאכלו{{הערה|שם=מעילה}}. | *''''כשרות בשר שנמצא בחוץ בשעת זריקה''': בענין קדשים קלים, שבהם בשר הקרבן עומד לאכילה, ובמקרה שהבשר של [[קדשים קלים]] יצא וגם הוחזר לעזרה לפני הזריקה, נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]], לפי רבי יוחנן הבשר כשר אם הוחזר לעזרה, ולפי ריש לקיש הבשר פסול{{הערה|שם=צ|{{בבלי|זבחים|צ|א}}.}}. אך אם לא הוחזר קיימת הסכמה שאסור לאכלו{{הערה|שם=מעילה}}. |
גרסה מ־16:27, 22 במאי 2022
יוצא הוא מצב בו דבר הקדוש בקדושת קרבן, כגון בשר הקרבן, אימוריו או דמו, וכן מנחות ונסכים שיצאו מחוץ למקום שבו יש להקריבם או לאכלם. במקרה זה נפסל הקרבן להקרבה או לאכילה.
מקור הפסול
מקור הפסול הוא מהפסוק וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ[1], ודרשו חז"ל "כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נפסל ונאסר"[2] והוא נחשב כטריפה[3][א].
מקור נוסף נזכר בתורה אף לענין חטאת ראש חודש שהוקרבה ביום השמיני למלואים, ומשם נלמד גם פסול נכנס כמו שכתוב בתורה[4]”הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי” כנימוק לכך ששרפוה ולא אכלוה. חז"ל מתארים את הדו שיח בינו לבין משה רבינו כשאלה כפולה: ”אמר לו משה לאהרן: 1) "מדוע לא אכלתם את החטאת? שמא נכנס דמה לקודש הקדשים"? אמר לו: "לאו". 2) אמר לו: "שמא חוץ למחיצתה יצתה"? אמר לו: "לאו, בקודש היתה". אמר לו: "אי בקודש היתה, והן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה, מדוע לא אכלתם אותה"?”. ומכאן שבין אם הקרבן יצא חוץ למחיצה ובין אם נכנס פנימה להיכל נפסלה.
לפי שיטת רש"י זהו המקור בתורה לפסול יוצא בדם[5], וכן מקל וחומר מבשר היוצא[6], אך לפי שיטת התוספות מכאן לומדים גם לבשר היוצא[7].
המחיצות
המחיצות מוגדרות בכל מקום לפי מקום אכילתו. בקדשי הקדשים נחשבת חומת העזרה כמחיצה[8], ואילו בקדשים קלים נחשבת חומת ירושלים כמחיצה [ב]. בקרבן פסח, נחשבות המחיצות של מקום החבורה כמחיצה בשר הפסח בזמן אכילתו [9]
טקסט נטוי==הכשרת הקרבן== במקרה שיצא הדם, הפסול מוחלט ואין לו תקנה[10]. אבל אם הבשר יצא חוץ למחיצתו, קיימות שלושה מחלוקות, אחת במשנה, אחת בברייתא ואחת בגמרא בקשר לדיני הקרבן:
- כשרות הדם לזריקה: נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע בברייתא[11] המחלוקת היא בהקשר לפרשנות הפסוק[12] "ועשית עלתיך הבשר והדם": ”רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם, רבי אליעזר אומר דם אף על פי שאין בשר... מה אני מקייים ועשית...? לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה”. בהתאם לכך[13] שרבי אליעזר סובר שכשרות הדם אינה תלויה בכשרות הבשר, הוא סובר שמותר אפילו לזרוק את הדם לכתחילה. רבי יהושע חלוק עליו וסובר שלכחילה אסור לזרוק את הדם מכיון שהבשר נפסל, אך אם זרקוהו - בדיעבד הקרבן כשר[14].
- כשרות הבשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה: אם החלק שיצא הוחזר קיימת הסכמה כי הוא כשר לענין מעילה, פיגול נותר וטומאה[ג]. אך אם חלק מהבשר עדיין בחוץ, נחלקו התנאים[15], לפי רבי אליעזר הבשר פסול, ולפי רבי עקיבא הוא כשר גם באופן זה ובתנאי שלא כל בשר הקרבן יצא אלא רק חלקו, שאז מיגו (מכח) שהדם מועיל לחלק שלא יצא ממחיצתו, הוא מועיל גם לחלק שיצא[16]. להלכה פוסק הרמב"ם כדעת רבי אליעזר[17].
גם לפי דעת רבי עקיבא שהזריקה מכשירה את הקרבן, אם הבשר בחוץ אין הוא מכשיר אלא את הקרבן אבל לא את הבשר לאכילה, וגם כשרות הזריקה אינה אלא לענין שמועילה בו מחשבה לפיגול ולענין שאסור לשרפו עד שיתקלקל, אבל לא לאכילה[16].
גם החזרת היוצא לפנים אינה מועילה תמיד, אלא אם כן היוצא והנשאר בפנים משתייכים לגוף אחד, דהיינו דם שמכפר על בשר של אותו קרבן עצמו. לעומת זאת בשתי הלחם שיצאו ממחיצת העזרה לפני זריקת דמם של שני כבשי השלמים, נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא רק אם הוחזר הלחם לפני הזריקה[18].
- 'כשרות בשר שנמצא בחוץ בשעת זריקה: בענין קדשים קלים, שבהם בשר הקרבן עומד לאכילה, ובמקרה שהבשר של קדשים קלים יצא וגם הוחזר לעזרה לפני הזריקה, נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, לפי רבי יוחנן הבשר כשר אם הוחזר לעזרה, ולפי ריש לקיש הבשר פסול[18]. אך אם לא הוחזר קיימת הסכמה שאסור לאכלו[16].
בדין שמן של המנורה יש אומרים שנפסל מדין יוצא אם יצא מהעזרה[19].
קישורים חיצוניים
- הערך "יוצא", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
ביאורים
- ↑ אך דין זה חל על כל דבר שיצא מחוץ למחיצתו המתרת, ולכן הוא נדרש גם לגבי אבר היוצא - כך מבואר בחידושי הגרי"ז הלכות מעשה הקרבנות סימן כד
- ↑ למרות שלפני זריקת הדם עדיין לא הגיע זמנו לאכול בכל העיר ויש מקום לומר שמחיצת העזרה נחשבת כמחיצה - ונחלקו בזה אמוראים תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ט עמוד ב' ולהלכה פוסקים כרבי יוחנן שמקל (רמב"ם פסולי המוקדשין א טו)..
- ↑ למחלוקת ישנן שתי השלכות, האחת לגבי בשר קדשי קדשים, שדין מעילה, נפקע רק על ידי זריקת הדם, והשניה לגבי בשר קדשים קלים שדין מעילה על אימוריו, חל עליו רק אם הוא נחשב לכשר על ידי זריקת הדם. כמו כן בשני הקרבנות אם הזריקה כשרה, חל דין פיגול על החושב בשעת הזריקה, ודין נותר וטמא אם אכלוהו לאחר זמנו או בטומאה
הערות שוליים
- ↑ ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק ל'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב עמוד ב'.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מעשה הקרבנו"ת, הלכות י"א–ו'. - ↑ בלשונו של אהרן הכהן
- ↑ הגרי"ז על מסכת זבחים דף כו א בשם רבי חיים מבריסק, ראו בדבריו שפסול דם נלמד בנפרד מפסול בשר שנלמד מהפסוק "בשר בשדה טריפה לא תאכלו".
- ↑ רש"י זבחים פב ב ד"ה בשדה, ועיין בסוגריים בדברי הגרי"ז שתמה על הגר"ח מדברי רש"י אלו
- ↑ תוספות זבחים פב ב ד"ה כיון
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ו עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ט עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ז' עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ז עמוד א'.
- ↑ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק כ"ז.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ד עמוד ב'.
- ↑ וכדעתו של רבי עקיבא - ראה בקטע הבא. - תוספות שם
- ↑ משנה, מסכת מעילה, פרק א', משנה ב'
- ^ 16.0 16.1 16.2 תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ו' עמוד ב'. שגיאת ציטוט: תג
<ref>
בלתי־תקין; השם "מעילה" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מעיל"ה, הלכות ג'–א'. - ^ 18.0 18.1 תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צ' עמוד א'.
- ↑ רבי מנחם זמבא, גור אריה יהודה קונטרס התשובות סי' נה