לינוקס
 | |
 | |
| GNOME - שולחן עבודה נפוץ בהפצות הלינוקס | |
| מפתח | קהילתי |
|---|---|
| משפחה | דמוית יוניקס |
| מודל קוד | קוד פתוח |
| סוג ליבה | מונוליטית |
| סוג רישיון | הרישיון הציבורי הכללי של גנו |
| מצב עבודה | עדכני |
| אתר אינטרנט | האתר הרשמי של קרן לינוקס |
לינוקס (באנגלית: Linux) היא משפחה של מערכות הפעלה, המבוססות על ליבת לינוקס. מערכת לינוקס שכוללת רכיבים וספריות ממיזם גנו נקראת לעיתים גנו/לינוקס (GNU/Linux).
הפיתוח הראשוני החל בשנות ה־80. בשנות ה־90 המוקדמות, מפתחי ליבת לינוקס ואנשים נוספים החלו לעבוד על לינוקס. בסוף שנות ה־90 קיבלה לינוקס גם את תמיכתן של IBM,[1] היולט פקארד[2], נובל[3] וסאן מיקרוסיסטמס[4] .
לינוקס היא דוגמה חשובה לפיתוח תוכנה חופשית וקוד פתוח. קוד המקור של ליבת לינוקס זמין לשימוש, לשינוי ולהפצה בחינם לכל אחד[5]. יש מקרים שמערכת הפעלה שלמה מורכבת מתוכנות חופשיות או מתוכנות קוד פתוח.
ישנן אין ספור הפצות לינוקס חלקן מיועדות לשרתים וחלקן למשתמשים פרטיים.
אנדרואיד היא דוגמה למערכת הפעלה המבוססת על ליבת לינוקס. היא רצה בעיקר על טלפונים חכמים ומחשבי לוח, ומפותחת על ידי גוגל.
היסטוריה
היווסדות
להיסטוריית לינוקס קשר הדוק עם היסטורית גנו. התוכניות עבור גנו החלו ב־1983, ובספטמבר של אותה שנה, הוכרז מיזם גנו על ידי ריצ'רד סטולמן. גנו הייתה מערכת הפעלה שלמה "דמוית יוניקס" המורכבת רק מתוכנות חופשיות.
הפיתוח החל בינואר 1984 וכבר בתחילת שנות ה־90, המיזם אסף ויצר את רוב הרכיבים הדרושים עבור מערכת ההפעלה שכללו ספריות, מהדרים, עורכי טקסט ו"מעטפת יוניקס". באמצעות צורת הפיתוח ההדרגתית הזו פיתוח גנו כמעט הושלם. הרמה העליונה של מערכת ההפעלה סופקה על ידי מנהל החלונות X, אך חלקי הרמה התחתונה, שהייתה מורכבת מהליבה, מנהלי התקנים וכדומה, היו חסרים ברובם. ב־1990 מיזם גנו החל לפתח ליבה עבור מערכת ההפעלה, אך הפיתוח התגלה כמסובך והתקדם באטיות רבה[6].
ב־1991 החל לינוס טורבאלדס את הפיתוח של ליבת לינוקס בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי[7]. בהתחלה טורבאלדס יצר את ליבת לינוקס כתחליף "לא מסחרי" עבור מיניקס, מערכת הפעלה חינוכית שפותחה על ידי אנדרו ס. טננבאום[8], מאוחר יותר הוא העביר את רישיון התוכנה מ"לא חופשית" לרישיון הציבורי הכללי של גנו[9], ההבדל העיקרי בשינוי הוא שכעת ניתן להפיץ בצורה מסחרית את ליבת לינוקס. למרות התלות ברכיבים של מיניקס, עבודה משותפת של מפתחי ליבת לינוקס ומיזם גנו אפשרו ללינוקס לפעול עם רכיבי מיזם גנו. כך מילאה ליבת לינוקס את הפער הגדול ביותר ליצירת מערכת הפעלה שלמה המורכבת מרכיבים חופשיים בלבד.
צמיחה
תשתית זו יצרה את הבסיס עבור מערכת הפעלה שהושלמה על ידי פעילות של קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח. אבני דרך חשובות:
- יצירת שולחן העבודה הגרפי KDE על ידי מתיאס אתריך באוקטובר[10] 1996, שהביא ליצירת שולחן העבודה הגרפי GNOME על ידי מיגל דה יקאזה באוגוסט 1997[11], שניהם התבססו על מנהל החלונות X שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
- פתיחת קוד המקור של הדפדפן של נטסקייפ ב־31 במרץ 1998, היווה את נקודת הפתיחה למיזם מוזילה שהביא לעולם את הדפדפן מוזילה פיירפוקס[12].
- יציאת חבילת יישומים משרדיים סטאר אופיס על ידי סאן מיקרוסיסטמס ביוני 2000 שהייתה בסיסה של חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס[13], אשר בהמשך פוצלה והפכה לליברה אופיס.
- את גידול העניין המסחרי בלינוקס ניתן לסמן במספר אירועים: פתיחת "יוזמת הקוד הפתוח" בפברואר 1998; ביולי 1998 אורקל הכריזה שתיצור גרסת לינוקס של מסד הנתונים הידוע שלה; ההנפקה של Red Hat ב־11 בנובמבר 1999 וחודש אחר כך של VA-Linux שיצר בועה כלכלית; תמיכה רחבה מענקית הטכנולוגיה IBM שהשקיעה מיליוני דולרים בלינוקס, העסיקה כ־300 ממפתחי ליבת הלינוקס (2005) והחל מ־2003 ארגנה תוכנית הגנה משפטית (בתיק SCO נגד לינוקס) כנגד ההתקפה של SCO Group על לינוקס, שטענה שיש לה זכויות יוצרים על ליבת לינוקס; ולבסוף רכישת Ximian ו־SuSE באוקטובר ונובמבר 2003 על ידי ענקית הטכנולוגיה נובל[14].
בהווה
כיום משתמשים בלינוקס בתחומים רבים, החל ממערכות משובצות מחשב וכלה במחשבי-על. לינוקס השיגה עמדת כוח בתחום השרתים עם חבילת התוכנה הפופולרית LAMP. טורבאלדס ממשיך לפתח את ליבת הלינוקס. סטולמן מוביל את המוסד לתוכנה חופשית, שבתורו מפתח רכיבי גנו. ולבסוף, אנשים פרטיים ותאגידים מפתחים רכיבי צד שלישי "לא גנו". אותם רכיבי צד שלישי יכולים להיות מודולים לליבה, תכונות וספריות. מפיצי לינוקס משלבים ומפיצים את הליבה, את רכיבי הגנו ורכיבי ה"לא גנו" בתוספת תוכנה לניהול חבילות תחת המושג הפצת לינוקס.
פיתוח ויצירה של קוד המקור
בדיקה משנת 2001 של גרסה 7.1 של Red Hat Linux מצאה שהפצה זו מכילה 30 מיליון שורות קוד. הבדיקה העריכה שהזמן הנדרש לפיתוח ההפצה הוא כ־8,000 שנות אדם. הבדיקה מצאה גם שאם כל הפיתוח היה פיתוח מסחרי בארצות הברית, הוא היה עולה כ־1.08 מיליארד דולר (אמריקני, שנת 2000)[15].
רוב קוד המקור (71%) נכתב בשפת C, אך נעשה שימוש בשפות רבות אחרות, ובהן C++ ,Lisp, שפת סף, Perl ,Fortran, פייתון ועוד מגוון של שפות תסריטי מעטפת. קצת יותר מחצי מקוד המקור משוחרר תחת רישיון GPL. ליבת הלינוקס הכילה כ־2.4 מיליון שורות קוד, או 8% מהסך הכל[15], דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך לליבה.
אותה הבדיקה בוצעה גם על גרסה 2.2 של דביאן[16]. הפצה זו הכילה מעל 55 מיליון שורות קוד, והבדיקה העריכה שפיתוח מסחרי של ההפצה היה עולה כ־1.9 מיליארד דולר (אמריקני, שנת 2000).
נתח שוק
יש מחקרים רבים המתמקדים בנושאי נתח שוק ואמינות של קוד פתוח, כשמחקרים רבים בוחנים את לינוקס[17] . שוק הלינוקס גדל במהירות ומשוער שההכנסות משרתים, שולחנות עבודה ותכונות מוכנות המריצות לינוקס יגיע ל־35.7 מיליארד דולר ב־[18]2008. השימוש בלינוקס בקרב שולחנות עבודה הוא נמוך יותר מבשרתים, חישוב אחוז המשתמשים בדרך כלל מציג מספרים בין 0.3% ו־3% מה שמשמש כמדגם קבוע. אבל לפי סקר שוק שבוצע על ידי IDC ב־2004, ש־25% מהשרתים ו־2.8% משולחנות העבודה מריצים לינוקס[19]. ההערכה היא שההבדל נובע מניתוח שגוי של סטטיסטיקות מאתרי אינטרנט, שיכול לנבוע משני גורמים. הראשון, מספר דפדפנים משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט כברירת מחדל או ידנית כדי לא להיחסם על ידי אתרים שמסרבים לפעול עם דפדפנים שהם לא אינטרנט אקספלורר תחת חלונות, זה מבוצע על ידי שינוי מחרוזת סוכן המשתמש ("User Agent string"). השני, יכול להיות שמערכת הלינוקס מוגדרת לא לשלוח נתונים כאלו לאתרים כיוון שיש בכך בעיות של אבטחה ופרטיות.
מקור השם
מחלוקת סביב השם
השימוש בשם לינוקס נובע משימוש בליבת לינוקס. כאמור, יציאת רכיב הליבה הפך הלכה למעשה את רכיבי פרויקט גנו מתוספים מודולריים לא רשמיים של מערכות קנייניות לחלק מקורי ואינטגרלי במערכת הפעלה עצמאית. הקפיצה בכמות הנחשפים למערכת החדשה לא הייתה בשליטתם של אנשי פרויקט גנו אלא בידי מאות משתמשים שהחלו לבנות הפצות סביב הליבה החדשה ו"לינוקס" היה המותג שדבק באופן בלתי הפיך במערכת פשוט מתוך שיח ההמונים שנוצר במערכת Usenet. לאחר אמצע שנות התשעים הסתמנה מגמת עניין מסחרי במערכת, חברים בקהילה בחרו במותג החדש "קוד פתוח" כדי להימנע מתדמית ה"מוצר בחינם" שהפריע לקדם את המערכת בצורה מסחרית. במקביל, כדי להקל על התאמת המערכת ליותר תצורות חומרה מובילות בשוק השרתים, פרסם טורבאלדס כי פירושו את ה-GPL אינו סותר מודולים "סגורים" לתמיכה באפשרויות חומרה שונות. המוסד לתוכנה חופשית החל להתבטא בגנות המגמה הפרגמטית הזו בטענה כי המיתוג החדש לקראת הפריצה לשוק המסחרי סלחני ופשרני מדי ויעלים מעין המשתמשים החדשים בהפצות את האידאולוגיה של חירות המשתמש שהחלה את פרויקט גנו, והמערכת תקבל תדמית ויחס של מערכות יוניקס קנייניות ו"סגורות". אנשי המוסד רואים את מבחר הפצות "לינוקס" כהמשך הטבעי של חזון מערכת "גנו", ומבקשים כפשרה שלמערכות ההפעלה האלו יקראו גנו/לינוקס (GNU/Linux) או "גרסה של מערכת גנו המבוססת על לינוקס" (Linux-based version of the GNU system)[20]. עניין השם עודנו שנוי במחלקת. אמצעי תקשורת ורוב האוכלוסייה מתייחסים לקבוצת מערכות ההפעלה האלו בשם לינוקס ללא ציון מערכת "גנו". למרות זאת, ישנן הפצות שמקפידות בכל זאת לכלול את "גנו/לינוקס" כחלק משמם. הבולטת בהם היא דביאן עם ההפצה דביאן GNU/לינוקס שדבקה בעקרונות פרויקט גנו (למשל מקפידה לנפות מההפצה כל זכר לתמיכה "סגורה" בחומרה קניינית).
מותג "גנו/לינוקס" לא השתרש והשימוש בו מחוץ לקהילות אידיאליסטיות כגון דביאן הוא נדיר. טורבאלדס כיום מייצג את הצד הפרגמטי בקהילה וצוטט כי שימוש קבוע בשם גנו/לינוקס "פשוט מגוחך" וכי הבחנה זו בין ליבת לינוקס לבין ההפצות המבוססות עליה ובין מערכת גנו מהווה לעיתים מקור לבלבול אצל משתמשים חדשים.
סמל מסחרי
בארצות הברית השם לינוקס הוא סמל מסחרי שרשום על שמו של לינוס טורבאלדס[21]. תחילה, השם לא היה רשום כסימן מסחרי של אדם או גוף מסוים, עד שב־15 באוגוסט 1994, ווילאם דלה קרוק רשם תחת שמו את השם לינוקס, ודרש תמלוגים ממפיצי לינוקס. ב־1996, טורבאלדס ומספר ארגונים שהושפעו מן הדבר תבעו שהסימן המסחרי יועבר לידי טורבאלדס, ב־1997 התביעה הסתיימה בניצחונו של טורבאלדס[22]. את ההרשמה בשימוש בסמל המסחרי מנהל Linux Mark Institute. טורבאלדס הצהיר שהוא רשם את השם המסחרי לינוקס רק כדי למנוע מאחרים להשתמש בו, אבל ב־2005 הוא חויב על ידי חוק הסחר האמריקני להפעיל אמצעים שיכפו את הסמל המסחרי. כתוצאה מכן LMI שלח מספר מכתבים למפיצי לינוקס המבקש מהם לשלם עמלה על השימוש בשם לינוקס, ומספר מסוים של חברות נענו בחיוב[23]. הדמותג של לינוקס הוא הפינגווין טקס.
זכויות יוצרים ורישיונות
ליבת לינוקס ורוב תכונות גנו מופצות תחת גרסה 2 של הרישיון הציבורי הכללי של גנו (GPL). רישיון GPL דורש שכל השינוי לכל קוד מקור, או לתוכן הבנוי ממנו יהיה גם תחת GPL, ולפעמים גם כ"סעיף שיתוף לשיתוף" או "copyleft". ב־1997 לינוס טורבאלדס הצהיר ש־"הוצאת לינוקס תחת רישיון GPL היה ללא ספק הדבר הטוב ביותר שעשיתי"[24]. תוכנות אחרות יכולות להשתמש ברישיונות אחרים; ספריות רבות משתמשות ברישיון הרישיון הציבורי הכללי המוקטן של גנו (LGPL), גרסה יותר מתירנית של GPL, מנהל החלונות X משתמש ברישיון של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר יותר מעשר שנים המוסד לתוכנה חופשית הכריזו שהם ישדרגו את רישיון GPL לגרסה 3 כיוון שיש חששות פטנטים בתוכנה והגבלת סעיף ה־[25]DRM למצבים בהם נעשה בטכנולוגיה מסוג זה שימוש כדי למנוע שיתוף ושינוי קוד ששוחרר עם רישיון ה־GPL (כלומר מניעת האפשרות להוסיף מגבלות מעבר לאלו שמוכתבות על ידי הרישיון במקור). במיוחד כיוון ש־DRM התחיל להופיע בתוכנות המריצות תוכנות[26]. לינוס טורבאלדס הודיע שהוא לא יעביר את ליבת לינוקס לרישיון, בעיקר כיוון שהתנאים ל־DRM[27][28].
משפט SCO
ערך מורחב – Santa Cruz Operation#משפט SCO
במרץ 2003, חברת SCO הגישה תביעה משפטית נגד IBM, בטענה שחברת IBM תרמה חלקי קוד מקור של UNIX, ששייכים לחברת SCO, לליבת לינוקס, פעולה שהפרה את רישיון השימוש של IBM ביוניקס. התביעה עצמה התבררה בדיעבד כחסרת בסיס. כמו כן לתמונה נכנסה חברת נובל, והתברר שזכויות היוצרים שייכות בכלל לה ולא לחברת SCO.
ההליכים המשפטיים לא הסתיימו לחלוטין, אולם הם הושעו ברובם עקב פשיטת הרגל של חברת SCO.
ההתערבות המפתיעה של נובל גרמה לכך שהטענות המקוריות מעולם לא עמדו למבחן בבית המשפט. אולם עצם העלאתם גרם להעלאת המודעות לרישום מדויק יותר של זכויות יוצרים בקוד (מה שהתאפשר גם בעזרת מערכות בקרת תצורה). כמו כן הוא העלה את האפשרות שחברה ידידותית (SCO הייתה בעצם קלדרה לשעבר: אחת ממפתחות הלינוקס הוותיקות) תהפוך את עורה.
פילוסופיה
תוכנה חופשית
- ערך מורחב – תוכנה חופשית
לינוקס היא תוכנה חופשית – תוכנה שכל אחד יכול להשתמש בה, לשנותה ולהעתיק. כמו כן חלקים חשובים ממנה הם ברישיונות copyleft כגון רישיון GPL.
תאימות
לינוקס שואפת לתאימות עם מערכות הפעלה אחרות על ידי הרחבת תוכנות שרצות תחת לינוקס. לינוקס שואפת לתאימות עם הפצות נוספות של לינוקס ותוכנות של מערכות הפעלה אחרות. הסיבות לכך הן רבות. סיבה אחת, מנקודת מבט של תוכנה חופשית, התאימות מספקת את החירות הראשונה מתוך הארבע, על ידי נתינת חופש לבחור תוכנות וסוגי מידע ובאותו זמן לא להגביל את המשתמש כתוצאה מהבחירה. סיבה נוספת, מנקודת מבט מסחרית, היא שלינוקס היא מערכת הפעלה שנכנסה לשוק במצב נחות, המתחרה בזרם המיינסטרים של מערכות ההפעלה והיא לא יכולה להסתמך על יתרון המונופול. כדי שלינוקס תהיה נוחה למשתמשים בעלי ערך כלכלי, לינוקס חייבת לתקשר עם מערכות שהן לא לינוקס.
ההעדפה היא לתקנים פתוחים, מפרטים ציבוריים ומידע שזמינים לכל דורש וחופשיים לשימוש, כשהמטרה היא להסיר את התלות במפרטים קבועים. כל זה נוגד את התקנים הסגורים, שהם או בעלי תיעוד עלוב או שהם לא מתועדים בכלל כלפי המשתמש, וקיומם לא מוסכם בין חברות מתחרות. כשקיימים תקנים לתקשורת, סוגי קבצים, ממשקי תוכנות יישומים (API's), הם תורמים להתקדמות ואימוץ לינוקס. בחלק מהמקרים, פרויקטים חופשיים מהווים דוגמה לשילוב התקנים הללו, כמו Apache HTTP Server והישום של מנהל החלונות X ב־X.org.
דוגמאות נוספות לשילוב התקנים כוללים את מוזילה פיירפוקס שנצמד בקפידה להמלצות W3C[29], פרוטוקול התקשורת Jabber שיצר את הבסיס ל־XMPP שמזוהה על ידי IETF בתחום המסרים המיידיים, חבילות היישומים המשרדיים ליברה אופיס ו־KOffice שהביאו לאור את תקן OpenDocument. מערכות לינוקס דבקות בתקנים של POSIX ,SUS, ISO ו־ANSI ככל האפשר, אף שנכון להיום רק הפצת לינוקס אחת עומדת בתקן POSIX.1[30][31][32].
בתחומים אחרים, אין תקנים רשמיים ואין ארגונים שינהלו אותם. לכן השוק מפוצל בין תכונות המנסות לשתף פעולה ככל שניתן לבין כאלו שמנסים ליצור בשוק תלות בתוכנה, או בכאלה שמשתמשים בתקנים סגורים או בפרוטוקולי תקשורת. הדוגמה הטובה ביותר לקטגוריה הראשונה היא מלחמת המסרים מיידיים, שבה מנצחות תוכנות המסרים שמתחברות במקביל למספר שירותים כמו Kopete, Pidgin וטריליאן. הקטגוריה השנייה מודגמת על ידי מיקרוסופט אופיס והשימוש הרחב בסוגי קבצים סגורים, ושימוש בפרוטוקול SMB המאפשר לחלוק קבצים ומדפסות בין מחשבים שונים ברשת מחשבי חלונות.
במקרים כאלה שיתוף הפעולה מסתמך על הנדסה הפוכה, מה שדורש השקעה גדולה מצד המפתחים. המעמד החוקי של הנדסה הפוכה שונה בכל מדינה; בארצות הברית למשל פעולה זו עשויה להיות לא חוקית אך באירופה היא תחשב חוקית, כשהמטרה מוגבלת ליצירת תאימות. כיום כתוצאה מהנדסה הפוכה ליברה אופיס מסוגל לפתוח את רוב הקבצים בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וורד (בעל סיומות doc ו־docx), ו־Samba מאפשרת שיתוף מידע בין מערכות חלונות לבין מערכות שהן לא חלונות.
בעיה נוספת מעבר להנדסה הפוכה היא כאשר נדרשת תאימות לפרוטוקול או סוג קובץ שמחויב על ידי ניהול זכויות דיגיטלי או מחשוב אמין, מוגבל על ידי פטנטים או מוגבל על ידי החוק.
ניידות
לינוקס היא מערכת הפעלה ניידת, כזו שרצה על מגוון רחב מאוד של חומרה. לינוקס רצה על המגוון הגדול ביותר של ארכיטקטורות מחשבים – יותר מכל מערכת הפעלה אחרת[33]. אחת מהמטרות המקוריות של מערכת גנו הייתה ניידות, על אף שליבת הלינוקס תוכננה במקור עבור מעבדי Intel 80386, כעת היא תומכת בארכיטקטורות מחשבים רבות. לינוקס מסוגלת להריץ התקנים משובצי מחשב החל משרתים מרובי מעבדים, מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים, שעונים, ממירים לטלוויזיה רב-ערוצית ועד מחשבי-על, יש לה דריסת רגל במחשבים אישיים ובמערכות הפעלה בשוק הארגוני.
קהילה
לינוקס מונעת בעיקר על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים שלה. בצרפתית, משתמש לינוקס יכול להיקרא גם "לינוקסיאן" ("Linuxien"); ברוסית "לינוקסאויד" ("Linuxoid"); בעברית משתמשי לינוקס נקראים לינוקסאים. חלק ממפיצי הלינוקס מממנים ומפתחים את ההפצות שלהם על בסיס התנדבותי, דביאן היא אחת הידועות ביותר שפועלות בדרך כזאת. אחרים מתחזקים הפצה קהילתית של הגרסה המסחרית שלהם, כמו ש־Red Hat עושה עם פדורה.
בערים רבות ובאזורים רבים, ארגונים מקומיים הידועים כ"קבוצות משתמשי לינוקס" מנסים לקדם את לינוקס והרחבת התוכנה החופשית. הם מקיימים מפגשים ומספקים הדגמות, הכשרה, תמיכה תוכנית, והתקנת מערכת הפעלה למשתמשים חדשים. יש גם קהילות באינטרנט המנסות לספק תמיכה למפתחים ולמשתמשי לינוקס. לרוב הפצות הלינוקס ולפרויקטי הקוד הפתוח יש חדר צ'אט ברשת IRC הפופולרית שפתוחה לכל אחד עם לקוח IRC. פורומים באינטרנט הם דרך נוספת לתמיכה, דוגמה נוספת היא LinuxQuestions.org והפורומים של ג'נטו. לבסוף לכל פרויקט תוכנה חופשית מבוסס יש רשימת תפוצה, שבהן יהיה בדרך כלל נושא שיתייחס לשימוש או פיתוח עבור הרשימה. רשימות התפוצה של ליבת לינוקס היא רשימה גדולה שבה נעשה רוב פיתוח ליבת הלינוקס. GNU Savannah ,SourceForge וקרן התוכנה אפאצ'י מארחים פרויקטי קוד פתוח תוך שימוש בתוכנות שיתופיות.
קבוצות שמדווחות על חדשות (באנגלית: "newsgroups") עבור לינוקס זמינים דרך קבוצות הדיון של גוגל וגם דרך קוראי חדשות. יש גם מספר אתרי טכנולוגיה עם התמקדות בלינוקס. Linux Weekly News[34] הוא מאגר של חדשות הקשורות ללינוקס; Linux Journal[35] הוא מגזין ברשת שבו מפורסמים מאמרים הקשורים ללינוקס; Slashdot[36] הוא בלוג עם סיפורים על לינוקס ותוכנות קוד פתוח; ב־Groklaw[37] נסקרו לעומק הליכים משפטיים הקשורים ללינוקס; ויש עוד מאמרים הקשורים ללינוקס באתר של המוסד לתוכנה חופשית.
קהילות ישראליות
- ערך מורחב – קהילת לינוקס בישראל
בישראל יש מספר קבוצות פעילות של משתמשי לינוקס. ביניהן:
התמסחרות
לבסוף, אף על פי שלינוקס בדרך כלל זמינה בחינם, מספר תאגידים גדולים ביססו מודלים עסקיים שכוללים מכירה, תמיכה ותרומה בלינוקס ותוכנה חופשית. אלה כוללים את IBM, היולט פקארד, נובל, סאן מיקרוסיסטמס ו-Red Hat. הרישיון שלינוקס משתמש בו מפורש כמעודד התמסחרות; מערכת היחסים בין לינוקס לבין ספקים פרטיים יכולה להיראות כסימביוזה. המודל העסקי של ספקים מסחריים בדרך כלל תלוי בגביית כסף על תמיכה, במיוחד למשתמשים ארגוניים. מספר חברות המספקות הפצות לינוקס מסחריות במקביל לקהילתיות, מוסיפות תמיכה קניינית בחבילות וכלים לניהול מספר גבוה של התקנות או פישוט משימות ניהול.
ביקורת לגבי מימוש המודל המסחרי לפי מודל רישיונות קנייניים מקובל
מצידו השני של המטבע, הצלחת ההפצות המסחריות בחדירה לארגונים נסמכה במיוחד על הסכמים והבטחת תאימות נוקשה מול יצרניות החומרה והשרתים הנ"ל וחברות תוכנה כגון אורקל ו-SAP. בכך נתממש חששם של אנשי המוסד לתוכנה החופשית כי משתמשים רבים שאכן מכירים רק את הגילגול המסחרי של הפצות אלו, מקפידים להצמד רק לתצורת התוכנה והליבה שמסופקות על ידי החברה היוצרת את ההפצה. רבים מהמשתמשים אכן לא מודעים לאפשרות של שדרוג ותוספות חופשיות לליבה ורכיבי המערכת, או מקבלים ללא ביקורת הגבלות שימוש. הדוגמה הנפוצה היא דרישת רד האט להגביל את מספר ההתקנות לפי כמות "זכויות ההתקנה" שרכשת. הגבלות אלו סותרות את רוח המוסד לתוכנה חופשית ולכן מנומקות בנוסחים משפטיים לא שגרתיים.
הפצה
- ערך מורחב – הפצת לינוקס
התכונה הייחודית למערכות הפעלה חופשיות ומערכות הפעלה בקוד פתוח כמו לינוקס היא שיש הפרדה חדה בין הפקת התוכנה לבין ההפצה. פרויקטים של תוכנה חופשית, אף שפיתוחם נעשה בצורה שיתופית, לעיתים קרובות הפקת הפרויקטים נעשית באופן עצמאי. בכל אופן, כיוון שרישיון התוכנה מתיר הפצה מחדש, פרויקטים גדולים יותר אוספים את הפרויקטים העצמאיים והופכים אותם לזמינים כהפצת לינוקס.
הפצת לינוקס, או בשם הנפוץ "הפצה" (באנגלית:"distro"), הוא פרויקט המנהל אוסף מרוחק של תוכנות ועזרים להתקנות למערכות הפעלה מסוג לינוקס. ההפצות מתוחזקות על ידי אנשים פרטיים, קבוצות מפתחים, מוסדות התנדבותיים ומסחריים. ההפצות כוללות תוכנות וחבילות יישומים בצורת חבילות, תוכנות המותאמות להפצה שעוזרות בתהליך ההתקנה הראשונית וגם תוכנות עבור התקנת עדכונים וחבילות. הפצה אחראית להגדרות ברירת המחדל של מערכות לינוקס, אבטחת המערכת ושילוב של אלפי חבילות תוכנה.
הפצת לינוקס טיפוסית כוללת: מנהל אתחול כמו LILO או GRUB, את ליבת לינוקס, כלים וספריות מפרויקט גנו, מנהל החלונות X שנלווית אליו סביבת עבודה גרפית כמו GNOME או KDE, יחד עם אלפי חבילות יישומים, מחבילות ישומיים משרדיים עד מהדרים, עורכי טקסט וכלים מדעיים. מנהלי חבילות המותאמות להפצות כוללים את dpkg, מנהל החבילות RPM ו־Portage. נוסף על כך ההפצות שנועדו לשימוש כללי יכולות להיות מותאמות לשימושים שונים לדוגמה: תמיכה בארכיטקטורות מחשבים, מערכות משובצות מחשב, אבטחה, יציבות, התאמה לאזורים מסוימים ולשפות, הכוונה לקבוצות משתמשים מסוימות, תמיכה במערכות זמן אמת, או התחייבות לסביבת עבודה גרפית מסוימת. יתר על כן, חלק מההפצות כוללות במתכוון תוכנה חופשית בלבד. כיום יש מעל לשלוש מאות הפצות בשלבי פיתוח פעיל, מתוכן כתריסר הפצות הן הפופולריות ביותר לשימוש כללי.
מספר הפצות לינוקס ידועות:
- אובונטו, הפצה ששמה דגש על קלות ההפעלה, ובעקבות כך זוכה לפופולריות גבוהה. מתוחזקת על ידי קנוניקל ומבוססת על דביאן.
- לינוקס מינט, הפצת לינוקס המבוססת על ההפצה אובונטו (עם מספר חבילות שנלקחות ישירות מדביאן).
- CentOS, הפצה שהיא למעשה שיעתוק של Red Hat Enterprise Linux (דבר שהוא מותר מבחינה חוקית) ללא שימוש בשם המותג Red Hat. גרסה זאת היא גרסת הלינוקס הנפוצה ביותר (2012) בתחום אירוח שרתי אינטרנט.
- סלאקוור, אחת מהפצות הלינוקס הראשונות, נוסדה ב־1993, כרגע מתוחזקת בעקביות על ידי פטריק וולקרדינג.
- דביאן, הפצה חופשית המתוחזקת על ידי קהילת מתנדבים עם התחייבות חזקה לעקרונות התוכנה החופשית.
- Red Hat, מתוחזקת על ידי חברת תוכנה אמריקאית בעלת אותו שם, המספקת גם גרסה קהילתית בשם פדורה.
- מנדריבה, הפצה מבוססת Red Hat, פופולרית בצרפת ובברזיל. מתוחזקת על ידי חברה צרפתית מסחרית בעלת אותו שם.
- סוזה (SuSE), הפצה שבמקורה מבוססת על סלאקוור, עם מערכת ניהול חבילות שהושאלה מ־Red Hat, מתוחזקת על ידי חברת נובל.
- ג'נטו, הפצה המיועדת למשתמשים מנוסים, ידועה בזכות מנהל החבילות שלה המאפשר הידור תוכנות מקוד מקור.
- Tails, הפצה שמטרתה לספק פרטיות ואנונימיות, פרויקט Tor מספק תמיכה כלכלית למפתחי ההפצה.
- קנופיקס, הפצת LiveCD המסוגלת לרוץ על אמצעי אחסון מידע נשלפים ללא צורך בהתקנה.
לינוקס יכולה להיראות כמערכת הפעלה עצמאית, או כחלק ממשפחה של מערכות הפעלה, אחת עבור כל הפצה. עם זאת, רוב תוכנות הלינוקס יכולות לעבוד על מרבית ההפצות, אפילו ברמה בינארית (כלומר כקבצים מוכנים להפעלה, בלי צורך להדר אותם מחדש). רק תכונות המיועדות באופן ייחודי להפצה אחת בלבד לא יעבדו על הפצות אחרות.
התקנה
הדרך הנפוצה ביותר להתקין לינוקס על מחשבים אישיים היא על ידי אתחול מהחסן USB או מתקליטור CD-ROM או DVD המכיל את תוכנית ההתקנה של ההפצה ותוכניות נוספות הניתנות להתקנה. את התקליטורים האלה ניתן לצרוב מקובץ ISO שהורד מהאינטרנט, לרכוש עצמאית במחיר נמוך, להשיג כחלק מארגז חבילות, או בחלק מהמקרים קבלת משלוח בדואר בחינם על פי בקשה. ארגז חבילות יכול לכלול מדריכי שימוש ותוספת של תוכנות קנייניות. קובץ Mini CD מאפשר התקנת לינוקס על כוננים של מחשבים בתצורה קטנה. שרתים, מחשבים אישיים הבאים עם לינוקס מותקן זמינים מספקים כמו היולט-פקארד ודל, על אף שאלו בדרך כלל זמינים רק לשולחנות עבודה ארגוניים. התקנות חלופיות להתקנות מסורתיות של שולחנות עבודה כוללים "התקנה רזה" שרצה מתוך LiveCD. ב"התקנה רזה", מערכת ההפעלה נטענת ממחשב ראשי על חיבור לרשת. בתקליטור "Live CD", מערכת ההפעלה נטענת ישירות מתוך התקליטור ללא צורך בהתקנת המערכת על הכונן הקשיח של המחשב. חלק מההפצות כוללות תוכנית התקנה ב־Live CD. במערכות משובצות מחשב, אופייני שלינוקס מותקנת בתוך הקושחה של המערכת ועשויה להינתן גישה למשתמשים ובמקרים מסוימים אף אפשרות זו חסומה.
הסכמים עם ספקי מחשבים
מחשבים בדרך כלל נמכרים ביחד עם מערכת הפעלה מותקנת. לא שגרתי שמערכת הפעלה זו תהיה לינוקס, למרות העובדה שהניידות של לינוקס מאפשרת לה לעבוד על רוב המחשבים. במחשבי IBM מערכת ההפעלה היא בדרך כלל חלונות; במחשבי מקינטוש תמיד תהיה מערכת הפעלה מבית אפל, שכרגע מפיצה את Mac OS X; סאן מיקרוסיסטמס מוכרת מחשבי SPARC עם סולאריס; קונסולות משחקים כמו Xbox ,פלייסטיישן ונינטנדו גיימקיוב יגיעו עם מערכת הפעלה משלהם. העובדה שלינוקס לא מותקנת כברירת מחדל מגבילה את נתח השוק של לינוקס: בדרך כלל אין מודעות בקרב הצרכנים שיש חלופות, צרכנים צריכים לעשות מאמץ מכוון כדי לקבל מערכת הפעלה אחרת ועליהם לבצע את תהליך ההתקנה בעצמם, או להסתמך על עזרה מחבר, קרוב משפחה או איש מחשבים.
בכל זאת, יש אפשרות לקנות מחשבים עם לינוקס מותקנת מראש. היולט-פקארד ודל מוכרים מחשבים ניידים עם לינוקס, יצרני מחשבים לפי הזמנה מאפשרים התקנת לינוקס. Terra Soft מוכרים מחשבי מקינטוש וקונסולת פלייסטיישן 3 עם Yellow Dog Linux מותקן מראש. וכן נפוץ למצוא את לינוקס כמערכת ההפעלה מוטמעת, לדוגמה בנתב NSLU2 של חברת Linksys, מכשירי וידאו של טיבו, טלפונים סלולריים מבוססי לינוקס, מחשבי כף יד ונגני מוזיקה ניידים.
כמו כן בשלהי 2007 פרצו שלל דגמים של מחשבים ניידים קטנים שהשוק אימץ תחת הסיווגים MID ו־Netbook המריצים בתצורות שונות הפצות לינוקס כדוגמת Xandros או חלונות XP. לאורך שנת 2008 הצביעו נתוני המכירות באתרים גדולים כגון אמזון כי ניכרת העדפה לטובת תצורות המריצות לינוקס. המגמה מפורשת על ידי רבים בקהילה והתעשייה כסימן מעודד לשיפור מואץ בהיכרות ואמון הקהל הרחב במותג הלינוקס וקידום התחרותיות והתקניות של מוצרי "חלונות".
ממשק
ממשק שורת הפקודה
אחד הממשקים הנפוצים ללינוקס הוא ממשק שורת פקודה. לרוב משתמשים בבאש. הפקודה רצה מול מסוף מחשב מסוג זה או אחר: בסביבה הגרפית: לרוב מדמה מסוף. אפשר לעבוד מול המחשב המקומי או להתחבר למחשב אחר (לרוב דרך SSH).
ממשק שורת הפקודה נחשב למינימליסטי: הוא לא צורך משאבים רבים מהמחשב. הוא גם לא יוצר תעבורה רבה ולכן יכול לעבוד בצורה יעילה גם בחיבורים איטיים.
יתרון נוסף של ממשק שורת הפקודה הוא שקל מאוד לשלב פקודות שונות לפקודות מורכבות ואף לתסריטים פשוטים ובכך ליצור אוטומטיזציה של העבודה.
לינוקס, מעצם תכנונה כמערכת דמוית יוניקס, כוללת ממשק שורת-פקודה יעיל ועשיר. בדרך כלל משתמשים בחבילות מבית גנו, (לדוגמה: coreutils ובאש). במערכות משובצות ומערכות קטנות אחרות מחליפים אותם לפעמים ב־BusyBox.
מנהלי החלונות X
ממשק גרפי מסורתי ללינוקס יהיה מנהל חלונות X כמו Enlightenment ,FVWM או Window Maker עם מגוון של תוכנות שרצות תחתיו. מנהל החלונות מספק שליטה על מיקום ומראה החלונות ביישומים שונים. דרגה גבוהה של גמישות מאפשרת התאמה אישית נרחבת, וכך דרישות המשאבים מהמעבד, ומהזיכרון וצריכת הזיכרון בכונן הקשיח נמוכים מאשר במערכות הפעלה עצמאיות.
המודל הזה מנוגד לפלטפורמות כמו Mac OS, שפותחה באותה תקופה שבה פותח מנהל החלונות X. תחת פלטפורמות כאלו, ממשק המשתמש מאוחד בעזרת ערכת כלים אשר מספקת את כל האפשרויות הגרפיות, מכפתורים ועד קישוטים על חלונות כמו פס הכותרת.
סביבות שולחן עבודה
השימוש במנהלי חלונות עצמם קטן עם עליית סביבות שולחנות עבודה בלינוקס. הם משלבים את מנהלי החלונות עם ערכה של יישומים בסיסיים אשר דבקים ב־"קווים המנחים לממשק אנושי". מבין שולחנות העבודה המוקדמים בלט, CDE היה זמין כפתרון קנייני, אך מעולם לא היה פופולרי במערכות לינוקס בעקבות מחירו והגבלות הרישיון. ב־1996 נוסד פרויקט KDE, ואחריו בשנת 1997 נוסד פרויקט GNOME, שניהם שולחנות עבודה חופשיים. כמו כן, בשנת 1997 נוסד פרויקט Xfce שהוא פרויקט קטן המתמקד במהירות ובמודולריות. שולחן עבודה נוסף הוא LXDE שפיתוחו החל בשנת 2006.
יישומים
שולחן עבודה
תחת לינוקס, יש דרישה גבוהה לתוכנות איכותיות; דרישה זו כוללת תוכנות כמו מעבדי תמלילים, גיליונות נתונים, לקוח דואר ודפדפנים.
בין התוכנות הפופולריות בלינוקס:
- חבילת יישומים משרדיים: אופן אופיס וליברה אופיס (אשר מבוססת על אופן אופיס).
- אינטרנט: מוזילה פיירפוקס, מוזילה ת'נדרבירד, Evolution, Pidgin, כרומיום.
- מולטימדיה: VLC, MPlayer, Amarok, Rhythmbox
- גרפיקה: GIMP, אינקסקייפ, Scribus.
אף שביישומים בתחום ההוצאה לאור השולחנית ובאודיו מקצועי ייתכן חיסרון ביישומים מסחריים, משתמשים המהגרים מ־Mac OS X ומחלונות יכולים למצוא יישומים שווי ערך לרוב הפעולות[38]. יתר על כן, כמעט כל פרויקט תוכנה חופשית שעובד תחת חלונות או OS X, מופץ גם במהדורת לינוקס. תוכנות קנייניות רבות נתמכות בלינוקס[39], בהן: אדובי פלאש, אדובי אקרובט, אופרה, סקייפ ו־נרו. גם יישומים וחבילות תוכנה שאין להם מהדורת לינוקס, כמו מיקרוסופט אופיס ופוטושופ, ניתן להריץ בלינוקס בעזרת תוכנות סימולטור המדמות סביבת חלונות, כמו תוכנת הקוד הפתוח Wine, או הפרויקט המסחרי Crossover Office המבוסס עליה.
ראו גם
- תקן היררכיית מערכת הקבצים – תקן מערכת הקבצים של לינוקס
- הפצת גנו/לינוקס
- קהילת לינוקס בישראל
- נוזקות בלינוקס
- משחקים בלינוקס
- לינוקס (אסטרואיד) – אסטרואיד על שם לינוקס
- אנדרואיד
- טייזן
- רשימת הפצות לינוקס
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לינוקס
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: קטגוריה:לינוקס |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לינוקס |
- אני רוצה גנו/לינוקס!
- לינוקס בישראל
- עמותת המקור
- IDG, הפינגווין שבקצפת, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2008
- חיפוקס – מועדון הלינוקס החיפאי
הערות שוליים
- ^ IBM and Linux
- ^ http://www.hp.com/wwsolutions/linux/
- ^ Linux OS | SUSE Linux Enterprise
- ^ Oracle and Sun
- ^ "gNewSense אושר על ידי המוסד לתוכנה חופשית וצורף לרשימת ההפצות המאושרת שלהם". 10 בנובמבר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) (באנגלית) - ^ Overview of the GNU System - GNU Project - Free Software Foundation (FSF)
- ^ טורבאלדס, לינוס. "מה תרצו לראות במיניקס?". comp.os.minix. [email protected].
- ^ דיון לינוס נגד טננבאום
- ^ טורבאלדס, לינוס (5 בינואר 1992). "הערות שחרור לליבת לינוקס v0.12". ליבת לינוקס. הארכיונים של ליבת לינוקס.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ KDE - KDE History
- ^ The Story of the GNOME project
- ^ History:Timelines - MozillaWiki
- ^ About OpenOffice.org
- ^ ההיסטוריה של Red Hat Linux
- ^ 15.0 15.1 וויליר, דויד א (2002-07-29). "יותר מגיגהבאק: הערכת הגודל של גנו/לינוקס".
- ^ גונזאלס-באראהונה, ג'יזס מ. (3 בינואר 2002). "ספירת תפוחי אדמה: הגודל של דביאן 2.2".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ וילר, דייוויד. "למה תוכנות קוד פתוח / תוכנה חופשית (OSS/FS)? תיראו את המספרים!".
- ^ "לינוקס יעלה ל-$35 מיליארד עד 2008".
- ^ ווהייט, דומיניק (2004-04-02). "עיני מיקרוסופט מופנות לילד חדש בשכונה". הטלגרף היומי.
- ^ סטולמן, ריצ'רד (3 במרץ 2007). "לינוקס ופרויקט גנו". פרויקט גנו. המוסד לתוכנה חופשית.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "א.ב. רשומה מספר: 1916230". משרד הפטנטים והסמלים המסחריים של ארצות הברית. 2006-04-01.
- ^ "קו הזמן של לינוקס". לינוקס ג'ורנאל. 31 במאי 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "לינוס נהיה קשוח יותר בעניין הסימן המסחרי לינוקס". 2005-09-05. אורכב מ-המקור ב-2008-04-12. נבדק ב-2007-05-17.
- ^ "ריאיון עם לינוס טורבאלדס". 2006-05-08. אורכב מ-המקור ב-1999-02-03. נבדק ב-2007-05-17.
- ^ IFSO: Transcript of a talk by Richard Stallman about GPLv3, February 25th 2006
- ^ דאלי, פיטר (2006-01-26). "הוראות ה-DRM ברישיון ה-GPL3 מעלה שאלות". eWeek.com.
- ^ טורבאלדס, לינוס (2006-01-26). "תגובה: GPL V3 ולינוקס - מחזיקי זכויות היוצרים מתים". רשימת התפוצה של ליבת לינוקס.
- ^ טורבאלדס, לינוס (2006-09-25). "Re: GPLv3 הצהרת עמדה". רשימת התפוצה של ליבת לינוקס.
- ^ שימוש בתקנים בדפי אינטרנט
- ^ הסמכת לינוקס
- ^ איך קוד פתוח הולם הוא דביאן עם מערכות יוניקס אחרות?
- ^ POSIX.1 (FIPS 151-2) הסמכת
- ^ אדוואני, פראקאש (8 בפברואר 2004). "אם יכולתי לשכתב את לינוקס". freeos.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Linux Weekly News
- ^ Linux Journal
- ^ Slashdot
- ^ [1]
- ^ טבלת של השוואות / תחליפים / רכיבים של תוכנות לחלונות בלינוקס.
- ^ "פרויקט שולחן העבודה הגלובלי, יצירת טכנולוגיות ובניית קהילות". אורכב מ-המקור ב-2006-04-26. נבדק ב-2007-05-17.
לינוקס36681648Q388