Internet Engineering Task Force

Internet Engineering Task Force (בראשי תיבות: IETF; בתרגום חופשי: כוח המשימה ההנדסי של האינטרנט), הוא הגוף הממליץ על תקנים שמשמשים להפעלת האינטרנט.

תקנים אלו מתפרסמים במסמכי RFC (קיצור של Request For Comments). בזכות תקנים אלו יכול מחשב מתוצרת חברה אחת להתרבות עם מחשב מתוצרת חברה אחרת, ולהעביר מידע שיהיה מובן למגוון תוכנות.

ה-IETF יצר את התקנים הבסיסיים ביותר באינטרנט, שמאפשרים חיבור מחשבים אחד לשני (TCP/IP, PPP, DNS ועוד) וכן תקנים שמאפשרים שירותים שונים כגון דואר אלקטרוני (MIME, POP3, IMAP4, SMTP), צפייה במדיה חיה (RTP), הורדת קבצים ומולטימדיה (FTP, HTTP) ועוד. למרות זאת, השירות הכי פופולרי באינטרנט, אתרי האינטרנט או ה-World Wide Web, לא מתוקנן על ידי ה-IETF אלא על ידי World Wide Web Consortium.

תחילתו של ה-IETF בקבוצה של אקדמאים מאוניברסיטאות אמריקאיות שהתבקשו על ידי משרד ההגנה האמריקאי לפתח רשת מחשבים חסינה לחיבור מוסדות האקדמיה והממשל בעת מלחמה. רשת זו התפתחה להיות רשת האינטרנט. הקבוצה שמנתה 21 מדענים התכנסה לראשונה באפריל 1969 ופרסמה מסמך שכונה RFC 1.

עם השנים התפתח ה-IETF במתכונת רופפת ומבוזרת. ל-IETF חברים ואין לו סדר יום שמוכתב מלמעלה.

פיתוח תקנים

כל אדם יוכל ליזום תקן או להשתתף בדיון על תקן מוצע. הארגון מתכנס שלוש פעמים בשנה, רובן בארצות הברית (ארבע מכל חמש פגישות). כל אדם יכול להשתתף בכינוס אם הוא משלם את דמי הכניסה, שמהווים את ההכנסה הכמעט יחידה של הארגון. בפגישות אלו מתבצע הניהול בפועל של ה-IETF כאשר לכל משתתף זכות הצבעה. ל-IETF מנהלים שנבחרים על ידי רוב המשתתפים. מנהלים אלו מוגבלים בסמכותם והם אינם מקבלים שכר. בין הנושאים שאושרו כמו תקנים ניתן לציין את DKIM.

רוב העבודה מתבצעת בקבוצות עבודה שעוסקות בתקן מסוים או במשפחה של תקנים. הקבוצות פעילות גם בין המפגשים בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני ורשימות תפוצה.

תקנים מתקבלים רק בקונצנזוס של המשתתפים בקבוצות העבודה. לתהליך זה יש גם חסרונות שהעיקרי שבהם הוא האיטיות שבה לוקח להגיע לתקנים שמוסכמים על כולם. היתרון הוא שתקנים שמתקבלים בתהליך זה הם בדרך כלל מוגמרים ובשלים. למרות אופיו של ה-IETF, לחברות הטכנולוגיה השפעה מסוימת על התקנים, אך השפעתן פחותה באופן משמעותי מהשפעתן בגופי תקינה אחרים. זוהי הסיבה העיקרית שטכנולוגיית האינטרנט (בניגוד למשל לטלפוניה) היא חופשית וחינמית ברובה.

לצד ה-IETF פועלים גופים נוספים שמסייעים לו בפעילות, ובהם: IESG שמספק את החסות החוקית, RFC Editor שאחראי על פרסום התקנים ו-IRTF שאחראי על מחקר.