ARPANET

מפת הרשת, 1977

ARPANET (ראשי תיבות של: Advanced Research Projects Agency Network, בתרגום חופשי: רשת הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים) הייתה רשת מיתוג המנות הראשונה בעולם, וממנה התפתחה רשת האינטרנט. הרשת מומנה על ידי DARPA, סוכנות הביטחון ומחקרים מתקדמים למחלקת ההגנה של ארצות הברית, לשימוש על ידי הפרויקטים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר בארצות הברית. חבילת מיתוג של ARPANET הייתה מבוססת על עיצובים של לורנס רוברט ממעבדת לינקולן, שקיבל השראה ורעיונות מג'יי סי אר ליקלידר. הרשת התחילה לפעול ב-29 באוקטובר 1969 כאשר ליאונרד קליינרוק , מפתח טכנולוגיית מיתוג המנות, חיבר יחידה במעבדתו שבאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עם יחידה במעבדתו של דאגלס אנגלברט שבאוניברסיטת סטנפורד.

רקע

ב-1957 שיגרו הסובייטים את הספוטניק הראשון והכניסו את ממשלת ארצות הברית לתחושת נחיתות. ב-1958 מינה בתוקף סמכותו נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר את ד"ר ג'יימס ריאן קיליאן, נשיא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ששימש עוזרו ויועצו למדע וטכנולוגיה, כראש צוות הקמה של סוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים (Advanced Research Projects Agency), בראשי תיבות "ארפא" (ARPA). בשנת 1970 צירפו את המילה "הגנה" (Defense) לשמה של הסוכנות, ושמה כיום הוא "דארפא" (DARPA).

מטרתה העיקרית של הסוכנות הייתה השבת העליונות במירוץ לחלל. בין מטרותיה של הסוכנות החדשה הייתה מציאת דרך טכנולוגית שתאפשר שימור יכולת התקשורת בתוך ארצות הברית ובין ארצות הברית לשאר העולם בעת מתקפת טילים של ברית המועצות. החשש היה מפני מתקפה גרעינית שתפגע בקווי התקשורת ותמנע יכולת תקשורת.

במהלך שנות ה-60 הקימה "ארפא" את רשת ARPANET כמענה לבעיה שהוצגה.

מאוחר יותר שונתה המטרה לאפשר לחוקרים ממקומות שונים גישה משותפת למחשבים והעברת תוכנות באמצעות קווי הטלפון.

היסטוריה

דאגלס אנגלברט

שנות ה-60 - הקמה

ב-1964 עלתה שאלה כיצד תתאפשר תקשורת יציבה בין גופי הממשל וההגנה השונים בארצות הברית אם המלחמה הקרה תהפוך למלחמה בין המעצמות ומרכזי התקשורת הקיימים יפגעו. ארגון ראנד, העוסק בייעוץ לממשל האמריקאי, הציע להקים רשת מיתוג מסרים במקום שיטת התקשורת המקובלת באותה עת - מיתוג נתיבים. שני עקרונות עמדו בפני מפתחי הרשת דונלד דייוויס ופול ברן:

1. על הרשת להיות ללא בסיס מרכזי, כלומר, כל יחידה המחוברת לרשת תוכל לקבל ולשלוח מסרים. כל יחידה תהיה בעלת מעמד שווה ליחידות האחרות.
2. אסור לבנות רשת שבה התקשורת העוברת ברשת תהיה ישירה או בשדרים רציפים על מנת שגם אם יפגעו חלק מקווי התקשורת או היחידות המחוברות אליה היא תוכל להמשיך ולתפקד. כל חבילת מידע תצא מהמוען אל הרשת ותועבר ליעדה בדרך הפנויה והזמינה.

לניתוב המסרים נבחר מחשב DDP-516 של חברת הניוול, ששימש כנתב, שיכול לחבר בין 4 מחשבים ברשת מקומית לשישה נתבים ברשתות מרוחקות, הרשת השתמשה בפרוטוקול 1822 שתיאם בין החומרה לתוכנה ולנתב במחשב (ראו NCP).

ב-1971 היו כבר 15 מחשבים מחוברים לרשת וב-1972 היו 37.

שנות ה-70 - פיתוח טכנולוגי

ב-1971 הצליח ריי טומלינסון (Raymond Samuel Tomlinson) לפתח עבור רשת התקשורת של "ארפא" תוכנת דואר אלקטרוני שאפשרה להעביר הודעות בין משתמשים שונים, טומלינסון היה זה שקבע את התו "@" (הקרוי בסלנג "שטרודל", בעברית תקינה "כרוכית" ובאנגלית "At") כמפריד בין שם המשתמש לבין שם הרשת בה נמצא המשתמש. באוגוסט 1982 נקבע תקן פשוט למשלוח דואר אלקטרוני (SMTP) שאפשר משלוח דואר בין מחשבים מתוצרת חברות שונות. מסמך ההגדרות הטכניות של הפרוטוקול נקרא בהתחלה "סטנדרט 10" ומאוחר יותר שונה שמו לתקן RFC 821.

בין החוקרים שעבדו על הרשת היו בוב קאהן, שפיתח את המודל של רשת בעלת ארכיטקטורה פתוחה - רשת אליה מחוברים מחשבים שונים, המכילים חומרה שונה ומפעילים תוכנות שונות. ב-1973 הצטרף וינט סרף לפרויקט ויחד הם בנו את פרוטוקול TCP/IP,

דואר זבל אלקטרוני ראשון נשלח ב-3 במאי 1978 באמצעות Arpanet. כשגארי תוקרט מחברת ייצור המחשבים DEC שרצה לפרסם את הדגמים החדשים למשפחת המיני מחשבים מסוג System-20, שלח ל-357 איש, מסר שהכיל הזמנה להגיע להשקת הדגמים החדשים.

שנות ה-80 - היישומים הצבאיים נדחקים לטובת שימוש אזרחי

ב־1 בינואר 1983 הוחלפה התשתית של ARPANet, שהייתה מבוססת עד אז על NCP לחבילת הפרוטוקולים TCP/IP, שנולדה בעקבות מאמצי המחקר. זוהי למעשה הנקודה שבה הפך האינטרנט להיות דומה לרשת המוכרת כיום - מבחינת התשתית הלוגית. בכך למעשה התפצלה ARPANet לגוף אזרחי ולגוף צבאי, שנקרא Milnet.

הקרן הלאומית למדעים מימנה את שלד הטלקומוניקציה עבור האינטרנט NSFNet והרשת התפתחה והגיעה לאוניברסיטאות ומרכזי מחקר.

שנות ה-90 - גישת משקי הבית לרשת

ב-1991 פרסם המדען הבריטי טים ברנרס-לי מ-CERN את התקן ראשון לשפת HTML ואת ה-HTTP וה-WWW, ב-1992 אימצו את התקן באופן רשמי.

הדפדפן מוזאיק יצא לשוק ב-1993 ושינה את חווית הגלישה, ובדצמבר 1994 יצאה הגרסה הראשונה של נטסקייפ, הדפדפן המסחרי הראשון שהביא את חוויית האינטרנט לציבור הרחב.

רק ב-1994 פתחה ממשלת ארצות הברית את רשת האינטרנט האקדמאית לציבור הרחב והאינטרנט הפך להיות זה המוכר כיום. הציבור מתחבר לרשת באמצעות ספקי גישה לאינטרנט וספקי הולכה.

הקרן הלאומית למדעים התנגדה למסחור הרשת כיוון שעל פי העקרונות המוצהרים הרשת הייתה אמורה להיות חינוכית ומחקרית. אולם הושג הסכם על פיו נעשה שימוש ברווחים מהתעבורה המסחרית למען שיפור התשתית של הרשת.

קישורים חיצוניים

• ספר הוויקי במבוא למערכות מידע
• ליהי גבור, היום לפני: האמא של האינטרנט, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 באוקטובר 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24964682ARPANET