1959 בגרמניה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ««« 1958 1957 1956 |
 |
1959
בגרמניה |
»»» 1960 1961 1962 |
| כל ערכי השנים בגרמניה • אירועים בולטים בעולם ב-1959 פורטל גרמניה • לוח שנה של שנת 1959 | |||
1959 בגרמניה היא השנה בה ציינה גרמניה 88 שנות לאום.
הנהגה
- נשיא גרמניה – תיאודור הויס (עד 13 בספטמבר); היינריך ליבקה (החל מ-13 בספטמבר)
- קנצלר גרמניה – קונראד אדנאואר
אירועים
- 25 במרץ – נשיא צרפת, שארל דה גול פתח את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו כנשיא בהצהרה, שלפיה צרפת תומכת באיחודה מחדש של גרמניה "כגורלו הנורמלי של העם הגרמני, ובלבד שלא ישתנו גבולותיהם הנוכחיים במערב, במזרח, בצפון או בדרום". כמו כן אמר גם, כי "גרמניה כיום אינה מהווה סכנה עבורנו", ומודיע על פתיחת מערכת יחסים חדשה עם יריבתו ממלחמת העולם השנייה.[1]
- 5 במאי – ארצות הברית חותמת על הסכם עם גרמניה המערבית במטרה לחלוק מידע מסווג אודות הנשק הגרעיני האמריקאי, ולהכשיר את הכוחות הגרמניים להשתמש בנשק זה.[2]
- 27 במאי – האולטימטום של ניקיטה חרושצ'וב לפעולה בברלין פג. ב-27 בנובמבר 1958 הודיעה ברית המועצות, כי אם כוחות המערב לא ייסוגו ממערב ברלין בתוך שישה חודשים, תיחסם הגישה לעיר. שיחות ז'נבה, שהחלו ב-11 במאי, עצרו את קיום האולטימטום. מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון פוסטר דאלס, שאמר כי "אנחנו לא חוששים מ-27 במאי 1959", נקבר באותו יום. שר החוץ הסובייטי אנדריי גרומיקו השתתף בטקס הלוויה שלו, שנערך בארלינגטון.[3]
- 10 ביוני – חודש לאחר פקיעת האולטימטום הסובייטי, הציב חרושצ'וב תאריך יעד חדש למעצמות המערב, לאחר שהשיחות בז'נבה קרסו. תאריך היעד החדש הוא ה-10 ביוני 1960. האולטימטום בוטל ב-27 בספטמבר, לאחר פגישת חרושצ'וב עם דווייט אייזנהאואר בקמפ דייוויד.[4]
- 15 באוקטובר – הלאומן האוקראיני סטפן בנדרה חוסל על ידי סוכן הקג"ב בוגדן סטשינסקי במינכן. הוא חוסל באמצעות אקדח שירה מימן ציאנידי. סטשינסקי, שהרג גם את העיתונאי לב רבט באותו אופן ב-1957, נטל תרופה ונמלט מהמקום.
- 11 בנובמבר – ורנר הייד, פסיכיאטר שהורה על רדיפתם של יותר מ-100 אלף נכים בגרמניה הנאצית, הוסגר למשטרה בפרנקפורט לאחר שבמשך 13 שנים נחשב לפושע. כמנהל אגודת הרייך של בתי החולים, ביצע הייד את "תוכנית T4 - אותנסיה". גברים, נשים וילדים בעלי מומים נפשיים או פיזיים נדונו להיות קורבנות "הריגת החסד" בין השנים 1939–1942, לרוב באמצעות זריקה קטלנית. ב-13 בפברואר 1964, 5 ימים טרם פתיחת משפטו, התאבד הייד בתאו בכלא.
- 25 בנובמבר – הסכם השקעות בינ"ל ראשון נחתם בין גרמניה המערבית לפקיסטן. ההסכם קובע את תנאי ההשקעות, וגם מנגנון לבוררות בסכסוכים.
- 13 בדצמבר – שני בתי דירות בפרברי דורטמונד נהרסים בפיצוץ בשעה 3:12 לפנות בוקר. מתוך 34 בני אדם ששהו במתחם, 26 נהרגו.
נולדו
- 9 בינואר – יוהאן מאסינג, שופט גרמני
- 13 בינואר – קארסטן סילינג, פוליטיקאי גרמני
- 28 בפברואר – ארנדט פון האסלר, ביואינפורמטיקאי וביולוג אבולוציוני גרמני
- 9 במרץ – ג'ובאני די לורנצו, עיתונאי גרמני
- 10 באפריל – סטניסלב טיליך, פוליטיקאי גרמני
- 15 במאי – רונלד פופאלה, פוליטיקאי גרמני
- 24 במאי – שטפן, נסיך ליפה
- 19 ביוני – כריסטיאן וולף, פוליטיקאי גרמני, לשעבר נשיא גרמניה
- 2 ביולי – איריס רדיש, עיתונאית גרמנית
- 12 בספטמבר – זיגמר גבריאל, פוליטיקאי גרמני
- 15 בספטמבר – אנדריאס אשבך, סופר גרמני
- 2 באוקטובר – ראלף שטנגר, פוליטיקאי גרמני
נפטרו
- 1 בינואר – אלפרד גרסטנברג, גנרל בלופטוואפה (נולד ב-1893)
- 26 בינואר – ברונו גרונינג, מיסטיקן גרמני (נולד ב-1906)
- 13 בפברואר – פול גינתר, צוללן גרמני (נולד ב-1882)
- 31 במרץ – פיטר סורקמפ, מוציא לאור גרמני (נולד ב-1891)
- 8 במאי – אריך הופמן, רופא עור גרמני (נולד ב-1868)
- 9 ביוני – אדולף וינדאוס, כימאי גרמני (נולד ב-1876)
- 6 ביולי – ג'ורג' גרוס, אומן גרמני-אמריקאי (נולד ב-1893)
- 29 בספטמבר – הנס גרים, סופר גרמני (נולד ב-1875)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פ. רוי וויליס, צרפת, גרמניה ואירופה החדשה 1945–1963, אוניברסיטת סטנפורד, עמ' 295-296
- ^ בצל גרעיני: המלחמה הקרה, הוצאת דה-וולפי, 2004
- ^ דרק ליברט, הפצע בן החמישים: המחיר האמיתי של ניצחון ארצות הברית במלחמה הקרה, Back Bay, 2002, עמ' 235
- ^ אריק הרינג, סכנה והזדמנות: הסבר על תוצאות המשבר הבינלאומי, הוצאת אוניברסיטת מנצ'סטר, 1995, עמ' 135, מסת"ב 978-0-7190-4293-5
