תרופות אנטי-פסיכוטיות
תרופות אנטי-פסיכוטיות הן קבוצה של חומרים פסיכואקטיביים המשמשים בעיקר לטיפול בהפרעות נפשיות המלוות בפסיכוזה, כדוגמת סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. התרופות אינן מרפאות את ההפרעה עצמה אלא מקלות על חלק מתסמיניה בטווח הקצר.
היסטוריה
בשנת 1952 שווקה לראשונה התרופה כלורפרומאזין, התרופה שנחשבת לאנטי-פסיכוטית הראשונה. התרופה, שפותחה במקור כחומר הרדמה לשימוש בניתוחים, נוסתה לראשונה על חולים פסיכיאטריים במחלקות אשפוז שונות בעקבות השפעתה המרדימה החזקה. התרופה היוותה באותה התקופה תחליף חדשני ללובוטומיה, ואף כונתה מספר פעמים בשם "לובוטומיה פרמקולוגית"[1] - הניסויים שנערכו בכלורפרומאזין הראו שהשפעתו על המטופלים נשלטת יותר וספציפית יותר לתסמינים הפסיכוטיים מזו של הלובוטומיה, תוך שמירה על האפקט המרדים החזק המבוקש. באותה התקופה המנגנונים הנוירוכימיים שמעורבים בפעולתה של התרופה לא היו ברורים לחלוטין, אך מאז נערכו מחקרים וניסויים רבים בתחומי הביוכימיה והפרמקולוגיה שהובילו להבנה מלאה יותר של פעולת התרופה.
גילויו של הכלורפרומאזין והמיפוי של השפעותיו המרגיעות הובילו לירידה משמעותית בשימוש בקשירה, בבידוד ובהרדמה של מטופלים פסיכיאטריים פסיכוטיים ואלימים. התרופה פתחה אפיק מחקר חדש שהוביל בתורו לפיתוחן של אינספור תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות ושל תרופות נוספות מתחום הפסיכיאטריה כדוגמת התרופות נוגדות הדיכאון. גם חסרונן העיקרי של התרופות האנטי-פסיכוטיות, תופעות הלוואי הרבות שכרוכות בהן, הוטב עם פיתוחן של תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות חדשות ולאחר מכן גם של התרופות האנטי-פסיכוטיות הלא-טיפוסיות כדוגמת קלוזאפין, התרופה הלא-טיפוסית הראשונה, וקוואטיאפין.
שימושים רפואיים
סכיזופרניה
השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות הוא אחד מהאלמנטים החשובים ביותר בטיפול בסכיזופרניה. השפעתן העיקרית של התרופות האנטי-פסיכוטיות היא הקלה בתסמינים ה"חיוביים" של המחלה, כדוגמת הזיות ומחשבות שווא. ברבים מן המטופלים נצפית גם הקלה בתסמינים ה"שליליים" של הסכיזופרניה (למשל אפאתיה, חוסר עניין חברתי ואנהדוניה) בעקבות מתן תרופות אנטי-פסיכוטיות. ככלל, הטיפול בסכיזופרניה באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות נחשב בעולם הפסיכיאטריה ליעיל ולמוצלח.[2]
הפרעות אחרות
התרופות האנטי-פסיכוטיות מהוות חלק משמעותי גם בטיפול בסובלים מהפרעה דו-קוטבית, ממאניה, משיטיון המלווה בפסיכוזה, מדיכאון פסיכוטי, בהרגעת אלימות והתפרצויות בחולים פסיכיאטריים, ובמקרים נדירים יותר גם בטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית, בפוסט-טראומה, בהפרעות אישיות, בתסמונת טורט ובתסמונות על הספקטרום האוטיסטי.
תופעות לוואי
חסרונן העיקרי של התרופות האנטי-פסיכוטיות הוא תופעות הלוואי הרבות הכרוכות בשימוש בהן. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופות כוללות רעד, סחרחורות, כאבי ראש, ישנוניות, עלייה במשקל והפרעות בתפקוד המיני. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות בין השאר סינקופה, חרדות, שינויים חדים במצב-הרוח, טשטוש בראייה, עייפות קיצונית, בלבול ופרקינסוניזם. במקרים נדירים מאד עלולות להופיע הפרעות קצב, צהבת ובעיות בספירת הדם בעקבות שימוש ממושך בתרופות אנטי-פסיכוטיות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Pieters T, Majerus B (December 2011). "The introduction of chlorpromazine in Belgium and the Netherlands (1951-1968); tango between old and new treatment features". Studies in History and Philosophy of Biological and Biomedical Sciences. 42 (4): 443–52.
- ^ פסיכוזה וסכיזופרניה במבוגרים באתר NICE
23308243תרופות אנטי-פסיכוטיות