תקרית אורורה
תקרית אורורה מתייחסת לאירוע נודע של מפגש מהסוג השלישי שהתרחש לכאורה ב-17 באפריל 1897 אשר במהלכו, כך נטען, התרסק עב"ם ליד העיירה אורורה שבטקסס, ארצות הברית. על פי הטענה, חולצה מן העב"ם שהתרסק גופת חוצן. הדיווח על התקרית פורסם לראשונה בעיתון דאלס מורנינג ניוז ב-19 באפריל 1897 אשר בו הוזמן הציבור הכללי להגיע לטקס הקבורה ביום למחרת, ה-20 באפריל 1897, שנערך לפי כללי הטקס הנוצרי בבית הקברות המקומי של העיירה.
התקרית זכתה לפרסום רב בעיקר בשל קווי הדמיון בינה לבין תקרית רוזוול, שאירעה 50 שנה מאוחר יותר, באותו אזור גאוגרפי בארצות הברית, ובשל העובדה שהיא התרחשה בתקופה מוקדמת ב-7 שנים מטיסתם הראשונה של האחים רייט, עובדה אשר מקטינה, לדעת תומכי התקרית, את האפשרות שכלי הטיס המעורב הוא ממשלתי או פרטי.
הדיווח הראשוני
משכימי הקום של אורורה נדהמו לראות בסביבות 6 בבוקר, הופעה פתאומית של ספינת אויר אשר טסה מעל המדינה. הספינה טסה לכיוון צפון וקרוב יותר לאדמה מאי פעם. ככל הנראה, חלק מהמכשור לא פעל כשורה, מאחר שהמהירות של הספינה ירדה בהדרגה בעודה מתכווננת לנחיתה. הספינה עברה מעל לכיכר העיר וכאשר הגיעה לחלק הצפוני של העיר, התנגשה במגדל תחנת הרוח של השופט פרוקטור, והתרסקה לחלקים קטנים בהתפוצצות מרשימה. נפולת מחלקי הספינה התפזרה לאורך נחלתו של השופט, הורסת את תחנת הרוח, מיכל המים וגינת הפרחים של השופט. הטייס של הספינה, כנראה היה היחיד בכלי, ולמרות שגופו ניזוק קשות כתוצאה מההתרסקות, ניתן להסיק משאריותיו שהוא אינו תושב של כדור הארץ. מר טי. ג'יי. ווימס (T. J. Weems), קצין של השירות המטאורולוגי של ארצות הברית, ואוטוריטה באסטרונומיה, הביע את דעתו שמוצאו של הטייס הוא ממאדים. מסמכים שנמצאו על גופת הטייס, כנראה תיעוד של מסעותיו, כתובים בסימנים לא ידועים של הירוגליפים שאינם ניתנים לפיצוח. הספינה עצמה נהרסה באופן שלא מאפשר להגיע למסקה לגבי מקור הכוח או המבנה שלה. הספינה נבנתה מסוג לא מוכר של מתכת שהזכירה מעין שילוב של אלומיניום וכסף, ושקלה לוודאי כמה טונות. העיירה מלאה באנשים שהגיעו לראות את אתר ההתרסקות ולקחת דגימות מהמתכת המוזרה שנותרה מהנפולת בשטח. לווייתו של הטייס תהיה בצהרי היום מחר.
— אס. אי. היידון, דאלאס מורנינג ניוז, 19.4.1897
בתקופה המדוברת, בין השנים 1896–1897, היו מקרים רבים של דיווחים על חלליות מוזרות בצורת סיגר ברחבי ארצות הברית. אחד מהדיווחים הללו היה של תושב מקומי, וכתב בעיתון דאלס מורנינג ניוז, אס. אי. היידון. לכאורה, העב"ם פגע בטחנת רוח שהייתה על אדמתו של השופט ג'יי. אס. פרוקטור, יומיים לפני הפרסום של הכתבה, בסביבות שש בבוקר.[1] הטייס, שדווח כי אינו מהעולם הזה או בן-מאדים (לפי דיווח של קצין צבא מבסיס סמוך), לא שרד את ההתרסקות ונקבר לפי כללי הטקס הנוצרי בבית הקברות הסמוך. (בבית הקברות יש שלט אשר מציין סיפור זה).[2]
לפי הדיווחים על המקרה, חלק מהשברים מאתר ההתרסקות נזרקו לבאר סמוכה לטחנת הרוח, וחלק נטמנו יחד עם הטייס בקבר. עובדה זו הגבירה את המסתורין סביב הסיפור כאשר אדמתו של השופט נרכשה על ידי בראוולי אוטס ב-1945. אוטס ניקה את הנשורת מהבאר על-מנת להשמישה כמקור מים. אולם זמן קצר לאחר מכן, החל אוטס לפתח תסמינים של דלקת מפרקים, אשר לטענתו, נבעו מהמים המזוהמים שהיו בבאר. כתוצאה ממקרה זה, חתם אוטס את הבאר. על האבן אשר חוסמת את הבאר כתוב שהבאר נחסמה ב-1957.
טענות למרמה
הטענה העיקרית למרמה מבוססת על מחקר היסטורי שבוצע על ידי ראש העיר לשעבר של אורורה ברברה ברמר. המחקר שלה מוכיח שחודשים ספורים לפני התקרית, אורורה סבלה מרצף של אירועים קשים:
- יבול הכותנה, המקור העיקרי של ההכנסה באותם ימים, נפגע אנושות על ידי מתקפת חיפושיות שכילו חלקים גדולים מהיבול
- שריפה שהתרחשה במערב העיר כילתה כמה בתים, ואף נספו בה מספר בני אדם
- זמן קצר לאחר השריפה, מגפת קדחת פגעה בעיר, כמעט והשמידה את התושבים שנותרו וגרמה לכך שהעיר הושמה בהסגר
- מסילת רכבת חדשה מוקמה במרחק של 27 מייל מאורורה, דבר שיצר פגיעה בתיירות לעיר ובהכנסותיה
בעיקרון, אורורה (שלפי השערות מנתה כ-3,000 תושבים באותה תקופה) הייתה בסכנת נטישה. מחקרה של ברמר מוכיח שהעיתונאי היידון, היה ידוע בעיר כבדחן, ומסקנותיה היו שמאמרו של היידון היה ניסיון נואש להשאיר את אורורה בחיים, וליצור עניין ציבורי סביבה.
העובדה שהיידון מעולם לא כתב כתבת המשך לסיפור, למשל כדי לתאר את קבורת החייזר, מהווה לדעת רבים חיזוק נוסף לתאוריה זו שהכתבה אך נועדה ליצור התעניינות סביב העיירה, ולא מבוססת על מקרה אמיתי.
כמו כן, בכתבה במגזין טיים, מ-1979, תושבת מקומית אטה פאגו, טענה שהסיפור כולו הומצא על ידי היידון באומרה כי היידון "כתב את זה כבדיחה וכדי לעורר התעניינות באורורה. הרכבת עקפה אותנו, והעיירה החלה למות."[1] פאגו אף טענה שהשופט פרוקטור מעולם לא הפעיל טחנת רוח על אדמתו, טענה זו הופרכה בפרק שהוקדש לנושא בסדרה אמריקאית בשם "ציידי העב"מים".
ניסיונות חקירה ידועים
נעשו לפחות שלושה ניסיונות לחקור את פשר הדיווח ואמיתותו בתקשורת האמריקאית. כל הניסיונות היו חלק מתוכניות המוקדשות לנושא עב"מים.
KDFW
ב-1998, תחנת טלוויזיה מקומית בדאלס טקסס, שידרה דיווח אודות המקרה. הכתב ריצ'רד ריי ראיין את הכתב ג'ים מארס, ומקומיים אחרים מאורורה אשר טענו כי אכן הייתה התרסקות באורורה. דיווחו של ריי לא הצליח להמציא ראיות חד משמעיות לחוצנים או לטכנולוגיה חוצנית. דיווחו של ריי הדגיש שהוועדה להיסטוריה העמידה מודעה בכניסה לבית הקברות אשר מגדירה את האירוע כ"אגדה"
תיקי עב"מים
בסדרה בשם תיקי עב"מים (במקור: UFO Files), הייתה התייחסות לתקרית בפרק בשם "רוזוול, טקסס" ששודר ב 12 בדצמבר 2005.[3] בפרק הוצגה חקירה שנערכה ב-1973, על ידי מומחה תעופה בשם ביל קייס, ויו"ר הוועד המנהל של MUFON (בעברית: רשת עב"מים משותפת - במקור: Mutual UFO Network), ארגון ללא מטרות רווח שחוקר דיווחים אודות חייזרים ומפגשים עם טכנולוגיה חוצנית ופועל ברחבי ארצות הברית. MUFON גילה שני עדי ראייה שלא היו ידועים עד אז. מרי אוונס וצ'רלי סטפנס. אוונס הייתה בת 15 בזמן ההתרסקות (כלומר הייתה בת 91 בזמן החקירה) סיפרה כיצד הוריה הלכו לאתר ההתרסקות וסיפרו לה על גופת החייזר (עליה עצמה נאסר ללכת למקום). סטפנס, שהיה בן 10 בזמן התקרית (כלומר בן 86 בזמן החקירה), סיפר כיצד ראה את שובל העשן שהשאירה החללית בדרכה מדרום לצפון אורורה. סטפנס רצה ללכת לראות מה קרה, אולם אביו אסר זאת עליו. ביום למחרת, אביו של סטפנס הלך לעיר וראה את ההריסות שנותרו במקום ההתרסקות.
לאחר הראיונות, אנשי MUFON פנו לחקור את בית הקברות המקומי, וגילו מצבה שנראה שצוירה עליה חללית מעופפת מסוג שהוא, וגלאי המתכות שלהם הוכיח שיש ממצאי מתכת בקבר זה. MUFON ביקשו מרשות בתי הקברות היתר לחפור בקבר, אולם נשללו על הסף. לאחר בדיקתם של אנשי MUFON המצבה עם הסימון המסתורי נעלמה מבית הקברות, ומגלאי המתכות שוב לא הצליח לקלוט סימנים למתכת מעל הקבר המדובר. לכן סברו אנשי ה MUFON כי המתכות הוצאו מהקבר על ידי גורם לא ידוע.
דיווחם הסופי של ה MUFON מציין כי הראיות אינן חד משמעיות, ולא פסל אפשרות של מתיחה. בהמשך הפרק מוצג ראיון עם ראש העיר של אורורה ברברה ברמר, שמספרת על הסיפור הטרגי של העיירה וקשייה.
ציידי העב"מים
ב-19 בנובמבר 2008, בסדרה בשם "ציידי העב"מים" (במקור: UFO Hunters), הוצג פרק בשם "מגע ראשון" אשר עסק בנסיבות ההתרסקות באורורה.[4]
הפרק הציג שלושה חידושים ראויים לציון, מעבר למידע ולעדויות שהוצגו בתחקירי עבר:
- ראיון עם טים אוטס, אחיינו של הבעלים הקודם של החווה אשר בשטחה מוקמה הבאר האטומה. אוטס התיר לצוות החוקרים של הסדרה לפתוח את הבאר ולחקור האם ניתן למצוא שם ממצאים מהשברים של הדיווח המקורי. מים מהבאר נבדקו ונמצאו רגילים, למעט ריכוז חריג של אלומיניום, והבאר נמצאה רגילה לחלוטין.
- בשטח החווה, נמצאו שאריות של טחנת רוח ישנה. ממצא זה הפריך את טענתה של מארי פאגו מהראיון במגזין טיים מ-1979, אשר טענה כי לשופט מעולם לא הייתה טחנת רוח על אדמתו.
- בית הקברות נבחן שוב. אמנם לא התקבל אישור לחפירה של קברים, אבל שימוש ברדאר חודר אדמה הצליח להוביל את החוקרים לקבר לא מסומן ליד החלקה של קברים משנות ה-90 של המאה ה-19. החוקרים האמינו כי מדובר בקבר של הטייס האלמוני, ברם ללא אישור לחפור את הקבר, נאלצו להסתמך רק על ממצאי הרדאר שאינם חד משמעיים דיים כדי לקבוע את סוג השאריות שנמצאות בו.
לקריאה נוספת
- התעלומה סביב נחיתתו של חפץ דמוי סיגר באורורה טקסס 1897, מתוך הבלוג Ancient Aliens - Who do you believe?
- בי. ג'יי. בוט' (B J Booth), התרסקות אורורה 1897, מתוך אתר UFO CaseBook
- התרסקות חללית באורורה טקסס 1897, מתוך אתר AboveTopSecret
- קווין רנדל (Kevin Randle), אורורה טקסס, סיפור שמסרב למות, מתוך הבלוג A Different Perspective
- ג'יל סטפקו, (Jill Stefko) התרסקות עב"מ - אגדה או מציאות?, פורסם ב 28/06/12 מתוך האתר Suite 101
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ידיעה עיתונאית, אמריקנה - מפגשים קרובים מסוג, מתאריך 12/03/79, מתוך אתר טיים מגזין.
- ^ מייק פינק (MikeFink), ארץ החייזרים:שלום בני אנוש, מתוך אתר CNN, מתאריך ה-17/02/2004.
- ^ פרטי הפרק, טקסס, רוזוול, מאתר IMDb.
- ^ פרטי הפרק, מגע ראשון, מאתר IMDb.
.jpg)
23720780תקרית אורורה