תקופת אכשרה
תקופת אכשרה היא תקופה של ותק שעל אדם לצבור קודם שהוא זכאי לזכות מסוימת. תקופת אכשרה מקובלת בביטוח חיים ובביטוח בריאות, וכן ביחס לקבלת זכות הצבעה לאחר הצטרפות לארגון.
בביטוח חיים ובביטוח בריאות
בביטוח חיים ובביטוח בריאות נועדה תקופת אכשרה למנוע הצטרפות לביטוח כאשר מקרה הביטוח כבר התרחש, גם אם אינו ידוע למבוטח, וגם למנוע הונאת ביטוח כאשר כבר ידוע למבוטח שמקרה הביטוח התרחש או עומד להתרחש בקרוב.
דוגמאות למצבים שבהם נדרשת תקופת אכשרה:
- למניעת מצב שבו אדם השוקל התאבדות ירכוש פוליסת ביטוח חיים כדי להשאיר את סכום הביטוח ליורשיו, נהוג בפוליסות כאלה לקבוע תקופת אכשרה שנדרשת קודם שהן מכסות גם מוות כתוצאה מהתאבדות.[1] בישראל מוסדר הנושא בסעיף 50 לחוק חוזה הביטוח הקובע: "בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה".
- בעת רכישת פוליסה לביטוח חיים (או ביטוח פנסיוני) עובר המבוטח בדיקה רפואית, שבעקבותיה מוחרגות מהביטוח מחלות שהוא סובל מהן, ובחלק מהמקרים נקבעת תקופת אכשרה, שעם השלמתה תבוטל החרגה זו.
- בביטוח משלים בקופות החולים בישראל נדרשת תקופת אכשרה בת חודשים אחדים לחלק מהשירותים הניתנים.[2] תקופת האכשרה נועדה למנוע מצב שבו אדם מצטרף לביטוח המשלים כאשר הוא חולה ויודע שהוא זקוק לשירות.
שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, עמדה על הצורך בתקופת אכשרה (הקרויה בלשונה "תקופת המתנה"):
- ”תקופת המתנה נועדה לתת הגנה לחברת הביטוח מפני מצבים בהם נעשה חוזה ביטוח לגבי ארוע ביטוחי שכבר ארע, מקום שגורם הסיכון למעשה נעדר מעיסקת הביטוח. קיומה של תקופת המתנה נותן בידי חברת הביטוח כלים לבחון האם החוזה שנקשר אכן מכסה סיכון עתידי, או שמא הסיכון חלף או מקרה הביטוח כבר ארע וחוזה הביטוח נקשר לצורך כיסוי נזק שכבר התרחש. יש לזכור כי בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח עיקר הנתונים עליהם מסתמך המבטח נשען על מידע שנמסר על ידי המבוטח, ועשוי להיות פער בין מידע כזה לבין פרטים מהותיים לענין הביטוח שלא נחשפו ואשר לחברה יש קושי להשיגם בכוחות עצמה. תקופת ההמתנה מהווה אמצעי לבחינת קיומו של סיכון ביטוחי עתידי. מבחינה זו, בעצם קיומה של תקופת המתנה אין משום קיפוח, ובלבד שמשך התקופה יהיה סביר ולא ארוך מדי. סבירות אורכה של התקופה נגזר מנסיבות הענין – מנושא הביטוח ומתכליותיו.”[3]
בביטוח לאומי
באחדים מענפי הביטוח הלאומי בישראל נדרשת תקופת אכשרה, היוצרת זיקה בין תשלום דמי ביטוח לקבלת גמלה:
- הזכאות לדמי לידה מלאים מותנית בכך ששולמו בעד המבוטחת דמי ביטוח לאומי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע (היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה) או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע. דמי לידה חלקיים משולמים למי ששולמו בעד דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.[4] החובה הקבועה בחוק עבודת נשים, להוציא עובדת שילדה לחופשת לידה, אינה מותנית בתקופת אכשרה, וכך עובדת שיצאה לחופשת לידה בלי שצברה את תקופת האכשרה הנדרשת לדמי לידה תמצא עצמה ללא הכנסה בתקופה זו.
- הזכאות לדמי אבטלה מותנית בתקופת האכשרה של 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתחילת האבטלה.[5][6] תקופת האכשרה משקפת שדורש דמי האבטלה אכן היה משולב בשוק העבודה קודם לאבטלתו.
- ביטוח סיעוד: תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.[7]
- קצבת אזרח ותיק: הזכאות לקצבת אזרח ותיק מותנית בתקופת אכשרה ארוכה יחסית.[8]
בארגונים
בארגונים שונים קבועה תקופת אכשרה - תקופה ממועד ההצטרפות לארגון ועד לקבלת זכויות מלאות בו. במפלגות המקיימות הצבעות פנימיות נהוגה תקופת אכשרה, שרק לאחריה מצטרף חדש למפלגה מקבל זכות הצבעה בה. תקופת אכשרה זו מגבילה גיוס חברים חדשים רבים על ידי קבלן קולות, שנועדה להביא להטיה של תוצאות ההצבעה.[9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ירון אליאס, דיני ביטוח, דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, מהדורה שלישית, 2016, הפרק "תקופת אכשרה", עמ' 455–458.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ג'ון גבע, מתי התאבדות מכוסה בפוליסה?, באתר גלובס, 27 ביולי 2016
- ^ אכשרה, באתר לאומית שירותי בריאות
- ^ ע"א 8972/00 ארזה שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואחרים, ניתן ב-19 במאי 2003
- ^ סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי
- ^ סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי
- ^ תקופת אכשרה לדמי אבטלה, באתר כל זכות
- ^ סעיף 226 לחוק הביטוח הלאומי
- ^ השלמת תקופת אכשרה (תקופת ביטוח), באתר המוסד לביטוח לאומי
תקופת אכשרה לקצבת זיקנה, באתר כל זכות - ^ עופר קניג, גדעון רהט, מיכאל פיליפוב, אור טוטנאור, פחות תמורת יותר - חברי מפלגות בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2014, עמ' 123–125
