מסוגלות עצמית
מסוגלות עצמית או יעילות עצמית (באנגלית: Self efficacy) היא מושג שפיתח הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, והיא מתייחסת לדרך בה אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה מסוימת. מדובר באמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים. לעומת זאת, תחושת מסוגלות עצמית נמוכה גורמת לאדם לתפוס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את היכולות שלו, זה מחליש את המוטיבציה להתאמץ לשם ביצוע המשימה וגורר למחשבות על כישלון.
השפעות המסוגלות העצמית
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את המוטיבציה להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על כישלון. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים.
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי חשיבה ולעיתים יוצרת הטיות קוגניטיביות - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.
בנוסף, על פי תאוריית הייחוס, בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כשלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.
המקורות לתחושת המסוגלות העצמית
תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מארבעה מקורות, שלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית של אדם - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. המקורות הם:
- התנסות בהשלמת משימות - התוצאות של התנסויות קודמות שביצע האדם משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התנסות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות העצמית, ואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות.
- צפייה באחרים (למידה ממודל) - כאשר האדם רואה אחרים מבצעים מטלה דומה בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות שלו לבצע מטלה כזו בעצמו. כל זאת בתנאי שהאדם מעריך את יכולותיו של האחר במשימות מסוג זה, כדומות לשלו.
- שכנוע מילולי - כאשר אדם אחר מנסה לשכנע את הפרט ומביע את דעתו כי לפרט יש יכולת גבוהה להצליח, תחושת המסוגלות העצמית של הפרט עולה. השכנוע המילולי יעיל רק כאשר האדם המשכנע הוא קרוב ומשמעותי עבור המשוכנע (למשל הורים), או כשהוא נתפס כבקיא בתחום של המטלה.
- עוררות רגשית - עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת רוגע תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה.
מסוגלות עצמית במידענות
במסגרת פעולתו של המידען פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במידענות רפואית. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים[1]. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת[2].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Bandura, A. (1982). Self efficacy mechanism in human agency. American psychologist, 37 (2), pp. 122–147.
- Bandura A. (1997). Self efficacy: the exercise of control. New york: W. H. Freeman and Co. publishing.
קישורים חיצוניים
- האתר של אלברט בנדורה על מסוגלות עצמית (באנגלית)
- אורית כהן ודנה פרידמן, בנדורה - גישת הלמידה החברתית: ויסות עצמי ומסוגלות עצמית, באתר מט"ח
- The Trouble With Bright Girls - אצל הנשים היכולת לא תמיד מובילה להערכה עצמית.
הערות שוליים
- ^ The role of the information specialist in the systematic review process: a health information case study
- ^ Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|
24833681מסוגלות עצמית